רואים אפסייד של 77% - מניית אפליקיור
אפליקיור הינה חברת תוכנה צעירה בתחילת הדרך אשר פועלת בנישה הנראית אטרקטיבית ומבטיחה - אבטחה אפליקטיבית. על פי המידע שברשותנו היא גם החברה היחידה כיום המציגה פתרון יעיל ואינטגרטיבי המקיף את כל סוגי השרתים הקיימים כיום. התרשמנו כי להנהלת החברה ידע מקצועי וניסיון רב.
כאמור החברה הנה בתחילת הדרך ולכן עליה להוכיח את עצמה. אנו מאמינים במוצר, בהנהלה ובפוטנציאל הצמיחה שלה. נכון, שעד לשנת 2008 (כולל) החברה לא תציג כפי הנראה, רווחים, אולם פוטנציאל תזרים המזומנים שלה לאחר ההגעה לנקודת האיזון, גבוה במיוחד. ולכן מניה זו מומלצת לטווח ארוך.
רקע
החברה הוקמה על ידי משה בסול ודיוויד עלוש בשנת 2004 ועוסקת בפיתוח תוכנה להגנה אפליקטיבית. החברה מעסיקה כ-25 עובדים. בשנת 2006 בחר המגזין IT WEEK את אפליקיור כאחת מ- 100 חברות ההיטק בעלות החזון הטכנולוגי המובילות בעולם לצד חברות כמו: צ'ק פוינט, Cisco, McAfee ועוד. בחודש אפריל 2007 הונפקה החברה לראשונה בבורסת ת"א. אפליקיור הנפיקה 460 אלף מניות, תמורת ההנפקה הסתכמה בכ- 11.5 מ' שקל לפי שווי של 42 מליון שקל.
המוצרים
מוצר הדגל של החברה הנו dotDefender שהנה תוכנה להגנה אפליקטיבית על אתרי אינטרנט ואפליקציות ארגוניות. מכירות המוצר החלו ברבעון האחרון של שנת 2006.
מאפיינים:
- הגנה דינאמית באמצעות שלוש טכנולוגיות הגנה.
- זיהוי מיידי של התקפות
- מודולציה גבוהה והתממשקות לכל תוכנה כמעט.
התוכנה מותקנת כתוסף (Plug in) על השרת עליו היא אמורה להגן והיא מותאמת למרבית סוגי השרתים והפלטפורמות הקיימים כיום בשוק.
מוצרים עתידיים - מוצר נוסף הנו ה- TotalShield המיועד לצרכי ניטור, ומעקב אחר פעולות המשתמשים בשרתים ובבסיסי הנתונים. פיתוח המוצר הושלם, אך הוא טרם החל להימכר.
הענף
הגנה אפליקטיבית ההגנה על המידע והשירותים באתר האינטרנט לאחר הכניסה לאתר או במילים אחרות האנטי וירוס של אתרי האינטרנט. לכל ארגון כמעט יש אפליקציות WEB החשופות לרשת האינטרנט ו/או לרשתות פנימיות. בין אם מדובר באתר בנקאי, מכירות ברשת,קשר עם ספקים, אספקת מידע ושירותים, רשת ה-ERP הפנימית וכיו"ב.
סוגי ההגנות העיקרים הקיימות כיום הנם:
- הגנה חיצונית ה-FireWall המונעת כניסה לרשת הארגון ולאתר האינטרנט.
- הגנה פנימית תוכנות אנטי וירוס המגנות על המשתמש מהתקפות וירוסים לדג': סימנטק, מקאפי וכדומה.
נשאלת השאלה מי מגן על המידע והשירותים לאחר הכניסה לאתר האינטרנט?
לדוגמא אתר קניות אינטרנטי לאחר שהמשתמש נכנס לאתר על ידי סיסמא ושם משתמש הוא למעשה יכול להזיק ולחבל באתר בקלות רבה. לשם כך נוצר הצורך בהגנה על האתר.
שוק
היקף השוק הפוטנציאלי למוצרי ההגנה האפליקטיבית מוערך בכ- 1.5-2 מיליארד ד'. למעשה כמעט כל אתר זקוק להגנה זו או אחרת. לצורך הערכת היקף השוק השתמשנו בנתוני שוק החומרה להגנה על שרתים הנאמד כיום בכ- 150 מ' ד'.
השחקנים העיקריים בשוק זה הנם: F5, Breach, Teros, Impreva, Protegrity, NetContinuum ועוד. כאמור, פתרון זה מתאים בעיקר ללקוחות גדולים ובעלי אמצעים הן לרכישה בעלות גבוהה והן לתחזוקה שוטפת יקרה, כגון: חברות ביטוח, בנקים, חברות אשראי וכו'. פתרון זה איננו מתאים לאתרים קטנים יותר ולמעשה לכל לקוח המעוניין בפתרון מספק אך ביחס עלות-תועלת גבוה.
להערכתנו, פוטנציאל היקף השוק למוצרי ההגנה האפליקטיבית באמצעות תוכנה גדול לפחות פי 10. את היקף השוק ניתן לגזור גם מכמות אתרי האינטרנט בעולם. מספר אתרי האינטרנט הקיימים כיום מוערך בכ- 142 מיליון אתרי אינטרנט כאשר מדי חודש מתווספים כ- 3 מליון אתרים חדשים. מכך ניתן לגזור את קצב הצמיחה השנתי של השוק המוערך בכ- 30%. לפי ההערכות קיים גם מספר דומה (כ-120 מליון) של אתרים פנים ארגוניים. האתרים עצמם הופכים ליותר ויותר דינמיים (WEB 2) והופכים להיות מתוחכמים.
בשנת 2006 דיווחו כ-92% מהחברות על התקפות אפליקטיביות כאלה ואחרות. ומכאן שהצורך בשוק למוצר קיים.
לקוחות קיימים
לאפליקיור כ- 30 לקוחות ממגזרי ה: פיננסים, בטוח, ממשלה, ספקי תוכנה ועוד הנחלקים על פני כלל מגזרי הפעילות של החברה. עיקר הלקוחות נמצאים בטריטוריות ארה"ב אירופה וישראל.
לקוחות בישראל: לקוחות בולטים של החברה הנם חברת נטויז'ן, בזק, הראל פיא, אליהו, ורינט, בנק אוצר השלטון המקומי, 012.
לקוחות בחו"ל: Netspend חברת כרטיסי אשראי בארה"ב; Diebold חברת כספומטים אמריקאית-סינית; optica חברת תוכנה דנית ועוד.
בנוסף, לאפליקיור הסכמים עם מוסדות ממשלתיים כגון חוות השרתים של משרד האוצר, ארגון המדינות האמריקאיות ועוד.
מהם שווקי היעד של החברה ?
בשלב הראשון מתעתדת החברה לפעול בארה"ב ומערב אירופה תוך הדגשת אנגליה כשוק יעד משמעותי, אולם היא איננה פוסלת עסקאות מזדמנות גם באזורים אחרים.
- ארה"ב שוק חשוב ומשמעותי עבור אפליקיור, להערכתנו כ-60% מהמכירות יתבצעו בטריטוריה זו. החברה תפעל בעיקר בתחומי ספקיות האינטרנט, המפיצים וגם כמובן עסקאות OEM. מחקר שוק שערכה החברה בשיתוף אוניברסיטת בן גוריון מראה כי פוטנציאל שוק ספקיות האינטרנט בלבד בארה"ב ב--4 השנים הבאות נאמד בכ- 20 מ' ד'. לצורך התרחבותה העתידית באזור זה גייסה החברה 2 אנשי מכירות שיפעלו באזור צפון אמריקה.
- מערב אירופה צפוי להוות כ- 30% מהכנסות החברה (ללא אנגליה).
- אנגליה צפויה לספק לחברה כ- 10% מההכנסות. זהו השוק המוביל באירופה בהיקף הוצאות המחשוב.

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".
