בלאומי ממליצים על רכישת הגנות מתאימות לתיק המניות

כלכלני הבנק ממליצים על מניות ערך של חברות יציבות ובעלות מדיניות חלוקת דיבידנד . בלאומי מציינים, כי חוסר הודאות הגבוה בשווקים בעקבות התפתחות משבר האשראי באה לידי ביטוי בעלייה חדה בתנודתיות בשווקים בחודשים האחרונים
שי יוכט |

כלכלני בנק לאומי מציינים בסקירתם השבועית את הארועים והגורמים אשר השפיעו על המסחר בבורסה התל אביבית בשבוע החולף ואת הארועים המרכזיים אשר צפויים להשפיע על המסחר בשבוע הקרוב.

כלכלני הבנק מתחילים את סקירתם בכך שהם מציינים, כי שבוע המסחר בשוק ההון המקומי התאפיין במגמה שלילית והשלים שלושה שבועות רצופים של ירידות שערים.

בלאומי מדגישים, כי מגמה זו מקורה בירידות השערים החדות שנרשמו מעבר לים על רקע המשך התפתחויות שליליות במגזר הפיננסי והמשך העליות במחיר הנפט. בדומה לתקופה האחרונה התאפיין המסחר גם השבוע בעצבנות רבה ומחזורי המסחר הלכו וגדלו ככל שהתחדדו הירידות ועלתה רמת אי הודאות. כך הסתכם מחזור המסחר היומי הממוצע בכ- 2 מיליארד שקל.

חוסר הודאות הגבוה בשווקים בעקבות התפתחות משבר האשראי בארה"ב והחששות מהשפעתו על הצמיחה העולמית באה לידי ביטוי בעלייה חדה בתנודתיות בשווקים בחודשים האחרונים. תנודתיות המשתקפת בעליות החדות שנרשמו לאחרונה במדד ה- VIX, המודד את התנודתיות של בורסת האופציות בשיקגו. מבדיקה שערכו בבנק לאומי, עולה כי בשנים האחרונות חלה עליה מתמדת בתנודתיות בשוק המניות המקומי והשנה הגיעה זו לשיאה. שיא התנודתיות נרשמה במהלך חודש ספטמבר שעה שירידות חדות פקדו את השווקים בעקבות המשבר ואף על פי שמאז חלה התמתנות מסוימת בתנודתיות, עדיין נותרה זו ברמה גבוהה יחסית.

דוחות החברות

השבוע החלו הבנקים לפרסם את דוחותיהם לרבעון השלישי של 2007. בעקבות הנחיית בנק ישראל לבנקים לתת גילוי נאות בדוחות הכספיים בנוגע להיקף חשיפתם למשבר הסאבפריים דיווח בנק המזרחי בדוחותיו על חשיפה של כ-35 מיליון דולר בלבד בעוד בנק הפועלים רשם בדוחותיו הפסדים גבוהים מאלו אותם חשף לפני כשבועיים. נציין כי על אף זאת הציג בנק הפועלים דוח טוב עם עלייה של כ-7% ברווח הנקי ברבעון וגידול של כ-52% ברווח מפעולות רגילות. עיקר הגידול נרשם הודות לגידול ברווחי המימון של הבנק ובשל הירידה בהפרשה לחומ"ס.

כלל ביטוח פרסמה גם היא את דוחותיה מהם עולה כי החברה רשמה הפסד נקי בהיקף של כ- 66 מיליון שקל ברבעון השלישי בהשוואה לרווח נקי של כ- 146 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2006. הירידה נובעת בעיקר מהשפעת הירידות בשווקי המניות והאג"ח במהלך הרבעון השלישי והעלייה הרבעונית החדה במדד המחירים לצרכן.

התפתחות מעניינת חלה השבוע במניות חברת הנדל"ן GTC. קרדן N.V המחזיקה בחברה המירה אגרות חוב שהחזיקה לכ-8.9 מיליון מניות וכיום ברשותה כ-56.7% ממניות GTC. פעולה זו אשר הביאה להגדלת הון המניות של החברה בכ- 12%, יחד עם עליות השערים שנרשמו במניותיה בתקופה האחרונה, מובילות את החברה למועמדות לכניסה למדד המעו"ף. זו תתמודד מול מניית גזית גלוב, הנכללת במדד, ונכון להיום המאבק נראה צמוד, שכן שווי השוק של GTC גבוה בכ- 18% מזה של הראשונה. להזכירכם, בכדי שחילוף זה יתקיים שוויה של GTC צריך להיות גבוה ב- 20% משוויה של גזית גלוב.

זירת המאקרו

בזירת המאקרו קיבל השבוע המשק הישראלי פירגון מהמגזין "אוקונומיסט". במסגרת סקר כלכלנים רבעוני שפרסם המגזין עודכנה תחזית הצמיחה לישראל לשנת 2008. המגזין העלה את תחזיתו לשיעור צמיחה של 4.5%, לעומת תחזית קודמת לשיעור של 4.4%. בלאומי מציינים, כי תחזית הצמיחה גבוהה מזו של בנק ישראל ומשרד האוצר הצופים שיעור צמיחה של 4.4% ובמקרה של מיתון בארה"ב צמיחה מתונה יותר בשיעור של 3.6%, מצב אליו לא ניתנה התייחסות במגזין.

כמו כן, חוזים במגזין כי האינפלציה בישראל ב-2008 תסתכם ב-2.3%, מעל אמצע טווח היעד של הממשלה. נתונים נוספים שפורסמו מעידים מחד על המשך התרחבות ומאידך על חשש להתמתנות בקצב הצמיחה. כך פרסם בנק ישראל את המדד המשולב למצב המשק בחודש אוקטובר אשר רשם עלייה של 0.6%. הנתון מעיד על המשך התרחבות הפעילות הכלכלית במשק ומעודד על רקע השיעורים הנמוכים יחסית שנרשמו בחודשים אוגוסט וספטמבר (0.1% ו- 0.4% בהתאמה). מנגד גידול בשיעור של 4.4% בלבד בחישוב שנתי שנרשם במכירות רשתות השיווק בחודשים אוגוסט-אוקטובר בהשוואה לעלייה של 7.5% בשלושת החודשים מאי-יולי 2007, המעיד על התפתחות הצריכה הפרטית, תומך בחשש להתמתנות.

מבט לעתיד

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.