מיטב: המניה הפופולרית ביותר בקרב מנהלי הקרנות הינה טבע
בסקר המשכי שערך בית ההשקעות מיטב לגבי אחזקות קרנות הנאמנות בישראל במניות הנסחרות בבורסת ת"א נכון לסוף ספטמבר 2007 עולים כמה ממצאים מעניינים. ניתן לראות על פי הסקר, כי סך כל הנכסים המנוהלים על ידי 10 המנהלים הגדולים בסוף יוני 2007 הסתכם ב-105.8 מיליארד שקל, שמהווים כ-82% מסך נכסי תעשיית הקרנות. סך המניות הנסחרות בישראל המוחזקות ב"תיקי המנהל" שלהם הסתכם בכ-14.5 מיליארד שקל, שמהווים כ-81% מסך המניות הנסחרות בישראל המוחזקות ע"י כל קרנות הנאמנות.
המניה הפופולרית ביותר בקרב מנהלי הקרנות, מבין כל המניות הנסחרות בבורסה במונחים של שווי האחזקות הכולל בה, הינה טבע. שווי השוק המצטבר שלה אצל 10 המנהלים הגדולים בתעשייה (כולל אחזקות בחו"ל) הינו כ-642 מיליון שקל וכ-193 קרנות החזיקו בה (מתוך הקרנות המנוהלות על ידי 10 המנהלים הגדולים), בהשוואה ל- 218 קרנות שהחזיקו בה ביוני 2007. מניה זו מופיעה בעקביות בחמישייה המובילה אצל כל אחד מ-5 מנהלי הקרנות הגדולים ביותר, כאשר אצל 4 מהם היא מופיעה במקום הראשון.
למקום השני הגיעה מניית לאומי, המופיעה בחמישייה המובילה אצל 3 מתוך 5 המנהלים הגדולים, כשהיא מוחזקת בידי 178 קרנות נאמנות, ולמקום השלישי טיפסה כי"ל, כשהיא דוחקת את מניית פועלים אל המקום הרביעי. מעניין לציין, כי בקרב 5 המנהלים הגדולים מניית פועלים דווקא זכתה לפופולריות גבוהה יותר ממניות לאומי וכי"ל, והופיעה בחמישייה המובילה אצל 4 מביניהם.
עוד מציינים במיטב, כי מניית פועלים הוחזקה בכ-154 קרנות בעוד מניית כיל הוחזקה בכ- 144 קרנות. החברה לישראל התברגה למקום החמישי כשהיא מוחזקת על ידי 146 קרנות, וקבוצת דלק מצאה עצמה מחוץ לטבלה, אף על פי שמספר הקרנות המחזיקות בה גדול יותר (165 קרנות). אגב, שווי כל האחזקות בחמישייה המובילה הוא כ-2.2 מיליארד שקל שמהווים כ- 15% מהאחזקות של 10 המנהלים הגדולים במניות הישראליות וכ- 18% מהמניות הישראליות, שמוחזקות בתעשיית הקרנות כולה.
מעניין לציין, כי בקרב ארבעה מבין חמשת המנהלים הגדולים ראינו שינויים ברמת המניות המובילות: פסגות: מכתשים אגן, שריכזה עניין בתקופה האחרונה, בין היתר על רקע חילופי התפקידים בהנהלת החברה, הגיעה למקום הרביעי, בעוד כלל ביטוח נדחקת אל מחוץ לטבלה. פריזמה: לאומי התברגה למקום השני בטבלה ודחקה החוצה את קבוצת דלק. החברה לישראל ופועלים טיפסו מהמקום הרביעי והחמישי למקום השלישי והרביעי, בהתאמה, ואילו אוסיף, שרק ברבעון הקודם הצליחה לטפס אל המקום השלישי, נדחקה אל מחוץ לטבלה.
כיל, שנהנתה לאחרונה משמועות על סגירת מכרים ברוסיה, דבר שהוביל לעליות משמעותיות בשערה, ניצבה בספטמבר 2007 במקום החמישי. הראל – פיא: אגוד התברגה למקום השלישי על חשבון אלקו אחזקות, שלא הצליחה לשמור על מקומה בטבלה במשך יותר מרבעון אחד, וכי"ל אחזה במקום החמישי והדיחה את כור. מעניין לראות, כי מניית כי"ל הצליחה לחדור אל רשימת חמש המניות המובילות של שנים מבין חמשת המנהלים הגדולים. מגדל: אי.די.בי פיתוח, זינקה היישר אל ראש הטבלה ותפסה את מקומה של אלביט הדמיה. אפריקה וטבע שמרו בעקשנות על המקום השני והשלישי, ואילו למקום הרביעי והחמישי טיפסו דסק"ש ודיסקונט, על חשבון גזית גלוב ופועלים.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
