בריטיש ישראל מדווחת על גידול של 32% בהכנסות ב-Q3

עם זאת, בשורה התחתונה רשמה החברה רווח נקי של כ-72 מיליון שקל בהשוואה לכ-106.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
יוסי פינק |

חברת בריטיש ישראל, בניהולו של מר עמיר בירם, מסכמת את תשעת החודשים הראשונים של שנת 2007 עם צמיחה משמעותית בהכנסותיה וברווחיה, המשקפת את הגידול בהיקפי הפעילות של החברה בשנה האחרונה.

בריטיש ישראל, הנחשבת לחברת הנדל"ן הגדולה בישראל הפועלת בתחום הקניונים והמרכזים המסחריים, מציגה גידול של כ-66% בהכנסותיה בתשעת החודשים הראשונים של השנה לרמה של כ-691.9 מיליון שקל, בהשוואה לכ-417.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מתוך ההכנסות הנ"ל, הסתכמו ההכנסות מהשכרה, ניהול ואחזקה של נכסים בכ-318.8 מיליון שקל, לעומת כ-194.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2006, ואילו ההכנסות משערוך נכסים עלו לכ-365.8 מיליון שקל, לעומת כ-217.7 מיליון שקל באותה התקופה אשתקד.

הרווח התפעולי של בריטיש ישראל בתשעת החודשים הראשונים של 2007 הסתכם בכ-548.9 מיליון שקל, גידול של כ-66% בהשוואה לכ-329.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בשורה התחתונה הציגה החברה רווח נקי של כ-242.9 מיליון שקל לעומת כ-185.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד - גידול של כ-31%.

ברבעון השלישי של שנת 2007 נרשמה עלייה של כ-32% בהכנסותיה של בריטיש ישראל והן הסתכמו בכ-294.1 מיליון שקל, לעומת כ-222.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. מתוך הנ"ל, ההכנסות מהשכרה, ניהול ואחזקה של נכסים עלו בכ-60% לרמה של כ-130.5 מיליון שקל, לעומת כ-81.4 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2006. ההכנסות משערוך נכסים ברבעון השלישי של 2007 הסתכמו בכ-159.8 מיליון שקל, לעומת כ-139.8 מיליון שקל אשתקד.

הגידול בהכנסות החברה בא לידי ביטוי גם בשורת הרווח התפעולי, שהסתכם ברבעון השלישי בכ-230.5 מיליון שקל, לעומת כ-181.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-27%. בשורה התחתונה רשמה החברה רווח נקי של כ-72 מיליון שקל בהשוואה לכ-106.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הירידה ברווח הנקי ברבעון השלישי נבעה מעלייה בהוצאות המימון של החברה לרמה של כ-136 מיליון שקל, לעומת כ-59 מיליון שקל אשתקד, וזאת כתוצאה ממדד המחירים לצרכן הגבוה שנרשם במהלך הרבעון השלישי, וכן מהגידול במצבת הנכסים של החברה, שהסתכמה בסוף ספטמבר 2007 בכ-5.3 מיליארד שקל, לעומת כ-2.8 מיליארד שקל בתום הרבעון השלישי של 2006.

בריטיש ישראל מציגה גם שיפור בנתוני ה-NOI וה-EBITDA, הנחשבים לפרמטרים חשובים המשמשים לניתוח ביצועיהן של חברות נדל"ן מניב. ה-NOI (הרווח התפעולי מהשכרת הנכסים) הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2007 בכ-210.4 מליון שקל, גידול של כ-56% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בה הסתכם ה-NOI בכ-134.6 מיליון שקל. ברבעון השלישי של 2007 הסתכם ה-NOI בכ-81.3 מליון שקל, לעומת כ-54.2 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2006 – עלייה של כ-50%.

ה-EBITDA של בריטיש ישראל בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2007 הסתכם בכ-190.2 מיליון שקל וצמח בכ-66% לעומת כ-114.8 מיליון שקל אשתקד. ברבעון השלישי הסתכם ה-EBITDA בכ-75.5 מיליון שקל, לעומת כ-43.7 מיליון שקל ברבעון השלישי אשתקד - גידול של כ-73%.

בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2007 קצב ייצור המזומנים מפעילות שוטפת עלה בכ – 117% לרמה של כ – 81.2 מליון שקל לעומת כ – 37.5 מליון שקל בתקופה מקבילה אשתקד.

לצורך המשך הגדלת פעילותה העתידית, נכון ל– 30.9.07 מצויידת בריטיש ישראל במזומנים ובפקדונות בהיקף כולל של כ-415 מיליון שקל. יצויין, כי החברה גייסה בחצי שנה האחרונה סכום כולל של כ-1.5 מיליארד שקל בהנפקות של מניות ואג"חים למשקיעים מוסדיים ולציבור.

טל גינזבורג, סמנכ"ל הכספים של בריטיש ישראל, אמר היום: "הרכישות בתקופה האחרונה מהוות קפיצת מדרגה משמעותית בהיקפי הפעילות של החברה. במהלך תשעת החודשים הראשונים של שנת 2007 המשכנו לפעול באינטנסיביות להשבחה של הנכסים שבבעלותנו, וזאת ע"י העלאת שיעורי תפוסה בנכסים, שיפור וייעול הניהול השוטף, שדרוג התמהיל וכן לקידום תוכניות לפיתוח של הנכסים השונים. התוצאות הכספיות של החברה מעידות על יכולתנו הגבוהה לייצר ערך לבעלי מניות באמצעות השבחה ושיפור מתמיד של הביצועים התפעוליים של הנכסים".

בריטיש ישראל הגדילה משמעותית את מצבת נכסים, ובמהלך שלושת החודשים האחרונים אף האיצה מגמה זו באמצעות מספר עסקאות שביצעה לרכישת נכסים. בסך הכל, היתה החברה מעורבת מתחילת שנת 2007 בעסקאות לרכישת נכסים בהיקף כולל של כ-2 מיליארד שקל. בין העסקאות הבולטות של החברה ניתן למנות את: רכישת קניון לב אשדוד; רכישה של 50% הנותרים בקניון רחובות; הקצאה לחברה של 20% נוספים בגרנד קניון בחיפה; רכישת קניון השרון בנתניה; רכישת בית המיליניום ברעננה, בית הקריסטל ברמת-גן והפאואר סנטר בנצרת עלית; רכישת 33.3% ממתחם איקאה בנתניה.

בנוסף, החברה הודיעה באוקטובר 2007 על ניהול מו"מ לרכישת 50% מקניון המוקם בלימסול שבקפריסין תמורת כ-60 מיליון יורו. אם העסקה תצא אל הפועל, מדובר בהשקעה הראשונה של החברה מחוץ לגבולות ישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

מירי רגב
צילום: שאול לנדנר

משרד התחבורה עושה סדר במספרי הדרכים והכבישים - הכל במקום אחד

כל המספרים במקום אחד: משרד התחבורה משיק מפת כבישים אחידה ומעודכנת שתשמש גם את הנהגים וגם את המשטרה

מנדי הניג |

משרד התחבורה השיק את "מפת מספרי הדרכים הארצית הרשמית של ישראל", לראשונה גם באינטרנט. המפה, שתהווה מעתה מקור המידע הרשמי והיחיד לנושא, נועדה לאחד את כלל הנתונים הקיימים ולמנוע כפילויות וסותרות במספור הכבישים. המשמעות: מהיום, כל גורם ממערכות GPS ועד המשטרה יעבוד על בסיס נתונים אחיד ומעודכן.

לדברי שרת התחבורה מירי רגב, "מפת מספרי הדרכים הרשמית מכניסה סדר והיגיון במספור רשת הכבישים, וכך תסייע לכל נהג ונוסע להתמצא בדרכים בקלות ובבטחה, ותשמש גם את הגורמים המקצועיים לניהול תנועה מתקדם ושקוף".

הצורך במפה אחידה גבר בשנים האחרונות עם התרחבות רשת הכבישים בישראל. כל כביש חדש מקבל מספר המשולב בשלטי הדרכים ובמערכות הניווט, אך עד כה היו מקרים של חוסר עקביות בין גורמים שונים. המספור הרשמי אמור לפתור את הבעיה ולאפשר מעקב ברור אחר תאונות, תחזוקה ותפעול התנועה.

מאחורי המספרים

בניגוד למה שנהוג לחשוב, המספור הוא לא שרירותי. מספר זוגי מציין דרך אורך מצפון לדרום כמו כביש 2 לאורך החוף או כביש 6 חוצה ישראל בעוד שמספר אי-זוגי מסמן דרך רוחב ממערב למזרח, דוגמת כביש 1 המחבר את תל אביב לירושלים או כביש 65 החוצה את העמקים.

גם מספר הספרות חשוב: כבישים חד-ספרתיים הם הצירים הראשיים והמהירים ביותר, כמו כביש 1 או כביש 4. כבישים דו-ספרתיים מייצגים צירים אזוריים מרכזיים, למשל כביש 44 או כביש 65, וכבישים תלת- וארבע-ספרתיים משמשים לדרכים משניות ומקומיות.