דירקטוריון חברת החשמל קבע: עמוס לסקר המנכ"ל החדש

לסקר שימש לאחרונה כמנכ"ל קבוצת מד וניהל את חברות הקבוצה באירלנד, איטליה, הולנד, יוון, תורכיה וישראל
דותן לוי |

דירקטוריון חברת החשמל, בראשות מוטי פרידמן, החליט אמש (ג') למנות את עמוס לסקר (57), עד לאחרונה יזם ומנכ"ל קבוצת מד, לתפקיד מנכ"ל חברת החשמל.

לסקר גבר על משה בכר, ששימש כממלא מקום המנכ"ל לאחר עזיבתו של בן נון. בראש הועדה לבחירת המנכ"ל עמד יו"ר הדירקטוריון מוטי פרידמן והחברים בה היו הדירקטורים משה גביש, עו"ד שלומית ברנע-פרגו, עודד קוריצ'ונר ועו"ד פנינה דבורין. שני המועמדים נבחרו מבין 47 מועמדים שהגישו את מועמדותם לתפקיד.

מוטי פרידמן, יו"ר הדירקטוריון, אמר שתהליך הבחירה היה שקוף, יסודי ונקי. "ועדת האיתור ביצעה הליך ציבורי ראוי ובחנה ביסודיות את כל המועמדים למשרת המנכ"ל", אמר פרידמן. הוא הוסיף, שבפני המנכ"ל הנבחר עומדים אתגרים חשובים משימות מורכבות ובעיות לא פשוטות וכי כעת נדרשת תמיכת כל הגורמים בחברה, ובמיוחד זו של הדירקטוריון, כדי שביחד ניצלח את המשימות שעומדות לפתחנו. פרידמן הודה לחברי וועדת האיתור על תיפקודם.

לעמוס לסקר כ- 25 שנות ניסיון בניהול ויזום חברות מקומיות ובינלאומיות בתחומי התעשיה, התשתית, ומפעילי תקשורת.בין השנים 1996 ל- 2005 היה לסקר יזם ומנכ"ל קבוצת מד, שכוללת את החברות מד-1, מד נאוטילוס 1 - IC.

הקבוצה הקימה ארבעה פרויקטים בתחום תשתיות תקשורת בינלאומיות ולאומיות. ניהול הקבוצה כלל את חברת האם באירלנד וחמש חברות בנות באיטליה, הולנד, יוון, תורכיה וישראל.

לפני כן כיהן לסקר כיזם ומנכ"ל "גוונים" טלוויזיה בכבלים שזכתה ברישיונות באזורי ראשון לציון, רמלה-לוד, קריות, כרמיאל ומעלות. היה מנכ"ל חברת גלובסקום שהשקיעה וניהלה מיזמים בתחומי תקשורת והון סיכון בארץ ובחו"ל, וכיהן בתפקידי ניהול בחברות תעשייתיות כמו: מפעל קרן אלקטרוניקה, טלרד, ותעשייה אווירית.

עמוס לסקר מחזיק בתואר ראשון בכלכלה של אוניברסיטת תל-אביב, בתואר שני במנהל עסקים של אוניברסיטת תל-אביב ובשנה האחרונה עומד לסיים תואר שני בהיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות של אוניברסיטת תל-אביב.

לסקר, בן 57, נשוי ואב ל-3 שירת בחיל השריון וסיים את שירותו בדרגת סרן במילואים.

המלצת הדירקטוריון טעונה אישור של הועדה לבדיקת מינויים של רשות החברות הממשלתיות (ועדת שפניץ) ואת אישור השר לתשתיות לאומיות ושר האוצר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

מירי רגב
צילום: שאול לנדנר

משרד התחבורה עושה סדר במספרי הדרכים והכבישים - הכל במקום אחד

כל המספרים במקום אחד: משרד התחבורה משיק מפת כבישים אחידה ומעודכנת שתשמש גם את הנהגים וגם את המשטרה

מנדי הניג |

משרד התחבורה השיק את "מפת מספרי הדרכים הארצית הרשמית של ישראל", לראשונה גם באינטרנט. המפה, שתהווה מעתה מקור המידע הרשמי והיחיד לנושא, נועדה לאחד את כלל הנתונים הקיימים ולמנוע כפילויות וסותרות במספור הכבישים. המשמעות: מהיום, כל גורם ממערכות GPS ועד המשטרה יעבוד על בסיס נתונים אחיד ומעודכן.

לדברי שרת התחבורה מירי רגב, "מפת מספרי הדרכים הרשמית מכניסה סדר והיגיון במספור רשת הכבישים, וכך תסייע לכל נהג ונוסע להתמצא בדרכים בקלות ובבטחה, ותשמש גם את הגורמים המקצועיים לניהול תנועה מתקדם ושקוף".

הצורך במפה אחידה גבר בשנים האחרונות עם התרחבות רשת הכבישים בישראל. כל כביש חדש מקבל מספר המשולב בשלטי הדרכים ובמערכות הניווט, אך עד כה היו מקרים של חוסר עקביות בין גורמים שונים. המספור הרשמי אמור לפתור את הבעיה ולאפשר מעקב ברור אחר תאונות, תחזוקה ותפעול התנועה.

מאחורי המספרים

בניגוד למה שנהוג לחשוב, המספור הוא לא שרירותי. מספר זוגי מציין דרך אורך מצפון לדרום כמו כביש 2 לאורך החוף או כביש 6 חוצה ישראל בעוד שמספר אי-זוגי מסמן דרך רוחב ממערב למזרח, דוגמת כביש 1 המחבר את תל אביב לירושלים או כביש 65 החוצה את העמקים.

גם מספר הספרות חשוב: כבישים חד-ספרתיים הם הצירים הראשיים והמהירים ביותר, כמו כביש 1 או כביש 4. כבישים דו-ספרתיים מייצגים צירים אזוריים מרכזיים, למשל כביש 44 או כביש 65, וכבישים תלת- וארבע-ספרתיים משמשים לדרכים משניות ומקומיות.