לא חלה ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל
הפד מציין באופן גס, כי הוא סבור כי לאחר הורדת הריבית הנוכחית המשק האמריקאי נמצא פחות או יותר באיזון בין סיכוני האינפלציה לסיכוני הפגיעה בצמיחה. במילים אחרות הפד מרמז על כך שתהליך הורדות הריבית שבו החל בספטמבר לא צפוי להיות אגרסיבי ואולי אף קרב לסיומו.
המשקיעים הגיבו להודעה, כאשר מהמסחר בחוזים העתידיים על ריבית ה'פד' ניתן להבחין בשינויי החד. לפני כשבוע החוזים העתידיים גילמו בהסתברות של 92% הורדת ריבית נוספת של 25 נקודות בסיס לרמה של 4.25% בנובמבר. אלא, שלאחר הודעת הפד אתמול השתנו הציפיות וכיום החוזים מגלמים בהסתברות של 62% הורדת ריבית בשיעור זה בחודש נובמבר.
כידוע, ישנו פער שלילי בין ריבית בנק ישראל לריבית הפד. ככל שריבית ה'פד' תרד יותר הדבר יהווה תמיכה חזקה יותר בהתחזקותו של השקל. יתרה מכך, השווקים הפיננסים וקל וחומר שווקי המט"ח תמיד מגלמים את הציפיות, ולכן גם את הציפיות לשינויים הצפויים בריביות. להערכתנו, לשון ההודעה מאתמול, שמקטינה את ההסתברות להורדות ריבית אגרסיביות בארה"ב צפויה לבוא לידי ביטוי בהיחלשותו של השקל בטווח הקצר בינוני.
המלצות לאפיק השקלי של אבינועם נחום מכלל פיננסים
הכלכלן הראשי של כלל פיננסים טוען, כי המרווח בין האיגרת השקלית הארוכה (ממשלתית 217) לאג"ח 10 שנים האמריקאי עומד כיום על 111 נקודות בסיס (1.11%), גבוה מהממוצע שעומד על 39 נקודות בסיס. מרווח גבוה מהממוצע תומך בהערכה כי המרווח צפוי להצטמצם, אך האם הוא יצטמצם כתוצאה מעליית תשואות בארה"ב או כתוצאה מירידת תשואות בארץ ?
נבחן שאלה זו במספר מישורים:
1. פרמיית הסיכון של ישראל - כיוון שמדובר באגרות שונות של מדינות שונות עם שע"ח שונה הריי שהמרווח מגלם את פרמיית הסיכון של ישראל ואת הציפיות לשינויים בשע"ח. נבחן את פרמיית הסיכון של ישראל ע"פ מרווח ה cds. מרווח ה-cds עומד כיום על 32 נקודות בסיס לעומת ממוצע של 36.6 ב-12 החודשים האחרונים. משמע לא צפויה הצטמצמות של פרמיית הסיכון שתגרור ירידת תשואות בחלקו הארוך של העקום השקלי.
הציפיות לשינויים בשע"ח - גורם נוסף שמשתקף במרווח התשואות הוא הציפיות לשינוי בשע"ח. אגרת חוב דולרית של ממשלת ישראל נסחרת כיום בתשואה של 5.8% לעומת 5.54% באיגרת המקבילה השקלית. שתי האגרות הן של ישראל הראשונה דולרית והשנייה שקלית. למעשה ניתן להסיק שהשוק מגלם התחזקות של השקל בשיעור של כ-0.26%.
להערכת הכלכלנים בכלל פיננסים, לאחר הודעת ריבית הפד התבדו הציפיות להורדת ריבית אגרסיבית בארה"ב. בשל כך, המשקיעים יפחיתו את הציפיות שלהן בנוגע להמשך מגמת התחזקותו של השקל.
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב משל המבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
