טאואר נכנסת לשוק מיתוג ההספק: מוערך ב-16 מיליארד ד'

רפי נווה, סמנכ"ל הפיתוח של טאואר ל-Bizportal: "אנחנו נמצאים במגעים עם מעל תריסר לקוחות. עסקאות ראשונות צפויות להבשיל בחודשים הקרובים. הפלטפורמה של טאואר מיועדת לכשליש משוק מיתוג ההספק
אריאל אטיאס |

טאואר סמיקונדקטור הודיעה היום (ב'), כי לאחר פיתוח מקיף היא השיקה ומציעה ללקוחותיה פלטפורמה חדשה למימוש מעגלי מיתוג הספק. התהליך משלב התקנים מהירים ויעילים למיתוג הזרם הגבוה עם מעגלי הבקרה והתקשורת המיושמים בתהליך הייצור CMOS הרגיל בדור ה – 0.18 מיקרון, המיוצר במפעל 2FAB של החברה.

הפלטפורמה מיועדת לכשליש משוק מיתוג ההספק המוערך ב– 16 מיליארד דולר וגדל בקצב מהיר, הודות להתקנים המהירים המשולבים בתהליך הייצור הרגיל של Fab2 ב – 0.18 מיקרון

סמנכ"ל הפיתוח של טאואר, רפי נווה, אומר היום, כי "חשוב להבין שהעובדה שבטאואר משלבים את הבקרה יחד עם המיתוג בתוך שבב אחד מעניקה לנו יתרון מול ספקים המספקים את הפתרונות בנפרד".

נווה הוסיף, "אנו נמצאים כיום במגעים עם מעל תריסר לקוחות מאירופה, הודו, ארה"ב והמזרח הרחוק, ואני צופה שהעסקאות הראשונות יתחילו לזרום בחודשים הקרובים".

הטכנולוגיה החדשה משלבת התקנים המשתמשים ב – 2 ואף 3 שכבות שער ובכך מכסה תחום מתחים רחב, החל ב – 5 ו – 12 וולט ועד ל – 25 וולט, ואף 42 וולט. התקני המיתוג מיושמים על ידי טרנזיסטורי הספק מיוחדים מסוג LDMOS אשר מגיעים לביצועים מובילים של: RDSON = 25 mOhms*mmsq עבור מתח פריצה של 33 וולט. ביצועים אלה, בפרט כשהם משולבים בתהליך ייצור רגיל ( נטול Epi ) מהווים פתרון יעיל וזול, ולכן אטרקטיבי, למגוון רחב של יישומים הדורשים מיתוג הספק מתוחכם עד לזרם של כמה אמפרים.

התהליך הבסיסי כולל את כל המרכיבים ליצירת "מערכת על שבב", כולל לוגיקה דיגיטלית, מעגלים אנלוגיים למיניהם והתקני I/O במתחים של 1.8 ו – 5 וולט. בנוסף, העשירה טאואר את מגוון הרכיבים בפלטפורמה בהוסיפה נגדים וקבלים מיוחדים, טרנזיסטורים ביפולריים (למתח גבוה ונמוך), דיודות מיוחדות וכן מוליכים עבים במיוחד להולכת הזרם הרב, הן מאלומיניום והן מנחושת, לפי בחירת הלקוח.

בנוסף לתהליך הייצור ומגוון ההתקנים, מספקת טאואר סביבת פיתוח יעילה למהנדסים הכוללת ערכת איפיון (PDK) המייצגת את כל הרכיבים באופן מדויק לצרכי תיכון וסימולציה.

"אנו שמחים לספק ללקוחות קיימים וחדשים את הטכנולוגיה המקיפה החדשה," אמר יוסי נצר, מנהל קו המוצרים של MIXED SIGNAL, RF ומעגלי הספק בטאואר. "העושר של רכיבי הפלטפורמה מאפשר למתכנני המעגלים אופטימיזציה של הפרמטרים באופן נוח ונגיש. האפשרות לשלב את התקני המיתוג על אותה פיסת סיליקון עם מעגלי הבקרה ממצבת את הפלטפורמה החדשה כפתרון יעיל ואטרקטיבי המשיג ביצועים גבוהים בעלות נמוכה".

שוק המעגלים המשולבים למיתוג ההספק מוערך בכ–16 מיליארד דולר לשנה והוא גדל בקצב מהיר של כ-13% לשנה הודות למיקוד הגובר במערכות חוסכות אנרגיה, כמו גם הצורך בהקטנת צריכת ההספק במוצרים ניידים בכדי להאריך את חיי הסוללות או הזמן בין טעינתן. הפלטפורמה החדשה עונה על הצרכים של למעלה משליש משוק זה, עבור אותם מוצרים שבתחום המתחים מ – 5 ועד 42 וולט. בין היישומים להם מיועדת הפלטפורמה ניתן למנות: LED drivers, Line drivers, Battery chargers, DC to DC converters וכן ספקי כוח למכשירים ניידים ומערכות אספקת המתח בתעשיית הרכב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותמערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיות

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור

רן קידר |
נושאים בכתבה רפאל

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם. 

המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם. 

לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.

בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.

במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית, נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.

נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?

מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים

משה כסיף |

שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.

הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי,  בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.

מדינה על הנייר, כיבוש במציאות

הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.

הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.

ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.