81% ממנהלי קרנות הון סיכון סבורים כי חברות ישראליות יוצאות מוקדם מדי להנפקה בנאסד"ק
81% ממנהלי קרנות הון סיכון סבורים, כי חברות ישראליות נוטות לצאת מוקדם מדי להנפקה ראשונית בבורסת נאסד"ק - כך עולה מסקר ה-VC Indicator הרבעוני, שפרסמה ביום ד' האחרון פירמת ראיית החשבון והייעוץ דלויט בריטמן אלמגור. 38% מהמשיבים לסקר, שנערך בקרב מנהלי קרנות הון סיכון ברבעון השלישי של 2007, צופים כי שלוש חברות או יותר יונפקו, ואילו 18% סבורים, כי לכל היותר תונפק חברה חדשה אחת עד סוף שנת 2007. 44% ממנהלי ההקרנות צופים, כי שתי חברות ישראליות יונפקו בנאסד"ק עד סוף השנה. 38% צופים, כי שלוש חברות או יותר יונפקו, ואילו 18% סבורים, כי לכל היותר תונפק חברה חדשה אחת עד סוף שנת 2007.
רו"ח אשר מכלוביץ, ראש מגזר ההיי-טק בדלויט בריטמן אלמגור, מציין כי "מניותיהן של רוב החברות הישראליות שהנפיקו השנה בנאסד"ק ירדו אל מתחת למחיר המניה בעת ההנפקה הראשונית. מכאן נובעת תשובתם של מנהלי הקרנות, כי חברות רצות להנפיק בנאסד"ק מוקדם מדי. תנאי שוק טובים להנפקות ראשוניות (IPO), כגון תיאבון להנפקות חדשות ועניין בתחום שבו פועלת החברה, אינם מספיקים. הסטוריה של עליה בהכנסות, רווחיות והיכולת לספק תחזיות מבטיחות ולעמוד בהן, הם הנושאים החשובים שחברה צריכה לבחון לפני שהיא בוחרת לצאת להנפקה ראשונית בנאסד"ק".
רק 12% ממנהלי הקרנות סבורים, כי אנו נמצאים בעיצומה של בועת אינטרנט חדשה. זאת, לעומת 20% שחשבו כך ברבעון הקודם ו-38% שחשבו כך ברבעון הראשון ב-2007. בד בבד עם התחזקות הסברה, כי אין בועה חדשה נחלשות גם הציפיות להתחזקות ההשקעות בתחום. למרות שההתעניינות בתחום השקעות האינטרנט נרגעת, הוא עדיין תחום חם: 51% ממנהלי הקרנות סבורים, כי מספר העסקאות בתחום ימשיך לגדול בחצי השנה הקרובה.
כמו כן נמצא בסקר, כי 33% מאנשי ההון סיכון צופים, כי המצב הכלכלי בישראל יורע בחצי השנה הקרובה. רק 17% סבורים כי המצב הכלכלי ישתפר, ואילו 50% סבורים, כי המצב הכלכלי יישאר יציב בששת החודשים הבאים. מדובר בשינוי דרמטי לעומת התוצאות ברבעון שעבר, אז סברו 49% שהמצב ישתפר (לעומת 17% ברבעון השלישי) ורק 6% חשבו שהמצב יורע (לעומת 33% ברבעון השלישי).
מכלוביץ אמר, כי תוצאות אלו מעוררות דאגה משום שאלו הן התוצאות הפסימיות ביותר שמציג הסקר של דלויט בריטמן אלמגור מזה חמש שנים. "הפעם האחרונה שאנשי הקרנות היו מודאגים יותר מהמצב הכלכלי הייתה בתחילת שנת 2003", הוסיף מכלוביץ.
בקרנות הישראליות סבורים, כי שתי הסיבות העיקריות שמונעות מקרנות הון סיכון זרות להשקיע בישראל הן קושי בהשגת אקזיטים מוצלחים (65% מהמשיבים) ומחסור בעסקאות איכותיות שמתאימות לפרופיל ההשקעה (32% מהמשיבים). מתברר שבקרנות הזרות מציינים דווקא שתי סיבות עיקריות שונות. מסקר גלובלי שערכה השנה דלויט באמריקה, אירופה ואסיה עלה, כי אי יציבות פוליטית (37% מהמשיבים הזרים) וחשש לביטחון האישי (32% מהמשיבים הזרים) הן הסיבות המובילות שמונעות מקרנות הון סיכון זרות להשקיע בישראל.

הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?
שאלות ותשובות על הטכניקה של החות'ים להגביר את הפגיעות; ומה ישראל עושה בעניין
החות'ים, ארגון מורדים שיעי מתימן, המזוהה עם איראן, מנהלים מלחמה מקומית מול כוחות הקואליציה הסעודית, אך בהמשך למלחמה בעזה הם פועלים נגד ישראל, בעיקר באמצעות שיגור כטב"מים וטילים בליסטיים. ישראל מגיבה וגורמת לפגיעות וחיסולים רבים כשלאחרונה חוסלה ההנהגה הפוליטית של החות'ים (להבדיל מההנהגה הצבאית). בימים האחרונים שיגרו החות'ים כטב"מים שהצליחו לעבור את ההגנות של הצבא וחיל האוויר. אתמול נפגע על ידי כטב"מ שדה התעופה רמון.
מה קרה באירוע האחרון?
היום שיגרו
החות'ים כטב"ם שחדר לשטח ישראל ויורט לאחר כחצי שעה מעל אזור ים המלח. יום קודם לכן פגע כטב"ם בנמל התעופה רמון, ללא התרעה מוקדמת, הפעם השנייה בחודשים האחרונים שבה החות'ים מצליחים לפגוע בנמל תעופה בישראל. הפעם הקודמת היתה בצמוד לנתב"ג.
מדוע לא
הופעלה אזעקה בזמן התקיפה ברמון?
מערכת ההתרעה לא זיהתה את הכטב"ם בזמן כסכנה ולכן לא הופעלה אזעקה. תחקיר ראשוני העלה כי הכטב"ם זוהה במערכות אך לא סווג כעוין. בצה"ל הדגישו כי לא מדובר בתקלה טכנית אלא באתגר מבצעי.
במה שונה כטב"ם מטיל
או רקטה?
רקטות וטילים נעים במסלול בליסטי קבוע שקל יחסית לחזות. כטב"ם לעומת זאת קטן יותר, טס נמוך, מתמרן ומשנה מסלול, מה שמקשה מאוד על זיהויו. בנוסף, שטח החתך המכ"מי שלו נמוך, ולכן ההחזר ממערכות המכ"ם חלש וקשה לגילוי.
- גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר
- אירודרום תצמח פי 4 בשנתיים? אשרי המאמין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה פעמים
הצליחו החות'ים לפגוע בישראל?
מאז פתיחת המלחמה היו שש פגיעות של כטב"מים וטילים חות'יים בישראל. האירוע הקשה ביותר היה ביולי 2024, אז פגע כטב"ם בבניין בתל אביב וגרם למותו של אזרח. שתי פגיעות היו בנמלי תעופה, בנתב"ג ובשדה רמון.