הדולר מרים את ראשו; שערו הוסיף 0.4% אל מול השקל

היחלשות הדולר שנרשמה בימים האחרונים בעולם, לא בא לידי ביטוי אל מול השקל על רקע הימנעות המשקיעים מסיכון. נראה, כי המשקיעים מתקשים להזרים כסך לשוק הישראלי עקב תנודתיות רבה
רויטל תפילין |

שער הדולר אל מול השקל פתח את יום המסחר עם עליות שערים קלות שהלכו והתחזקו במהלך היום ובסופו של דבר סגר עם עלייה מפתיעה של0.4% לרמה של 4.043, למרות המגמה השלילית שרשם בעולם בימים האחרונים נראה כי הוא מתחיל להתאושש מעט. האירו, לעומת זאת, שפתח גם הוא בעלייה סגר את היום בירידה של 0.36% לרמה של 5.7174.

כאמור, הדולר סיים את השבוע כשהוא נחלש אל מול רוב המטבעות העיקריים בשוק מלבד התחזקות קלה מול המטבעות הפאסיפיים. חברי ועדת ה G7 לא ספקו את הסחורה למשקיעים ולא הוזכרה הצהרה לגבי חולשתו של הדולר במהלך הפגישה.

מחדר המסחר באפקסיארד נמסר, כי היחלשותו של הדולר בעולם לא באה לידי ביטוי בצורה אל מול המטבע הישראלי זאת על רקע הימנעות המשקיעים מסיכון. הירידות בשווקי המניות בעולם והעלייה בתנודתיות מרפה את ידי המשקיעים הזרים מהזרמת כספם לשווקים כדוגמת ישראל ועל אף חולשתו של הדולר בעולם נמנעים הסוחרים מלרכוש את השקל כנגד הדולר. הזוג נימצא מעל רמת התמיכה של 4.0020 כשרמת ההתנגדות הקרובה מגיעה ב 4.0200

עוד הוסיפו באפקסיארד, כי קרן המטבע הבינלאומית מעריכה שהנזקים ממשבר האשראי בארה"ב לא הסתיימו ושהתנאים הלא נוחים בשוק האשראי כרגע מקשים על יציאה מההאטה המסתמנת בכלכלה העולמית. הקרן חוזה שהצמיחה העולמית ב-2008 תעמוד על 1.9%, ירידה מצפי לצמיחה של 2.8% מלפני פרוץ משבר האשראי.

ביום שישי ירדו המדדים בארה"ב ירידה חריפה בהמשך פרסום דוחות מאכזבים לרבעון השלישי בעיקר מסקטור הבנקים (בנק אוף אמריקה) וסקטור הבניה (קאטרפילר) מעלים שוב את החשש מהמשך ההאטה הכלכלית בארה"ב. החוזים מראים כרגע על 92% סיכוי שהפד יוריד את הריבית ב 0.25% בסוף החודש עלייה דרמטית מ 32% סיכוי מלפני שבוע. בנוסף מראים החוזים על סיכוי של 74% לירידה נוספת של 0.25% בחודש דצמבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).