חצי מ' ש' בתביעה על הפרת זכויות יוצרים של אדריכל

האדריכל דרור אבירם טוען נגד האדריכלים צבי אפרת, מאירה קובלסקי, ואוצרת תערוכה בשם טולה אמיר, כי היה אחד משלושת האדריכלים של תוכנית להרחבה ושיפוץ בית לוחמי הגטאות
שי פאוזנר |

האדריכל דרור אבירם הגיש היום לביהמ"ש המחוזי בת"א תביעה בסך 500 אלף שקל נגד האדריכלים צבי אפרת, מאירה קובלסקי, ואוצרת התערוכה טולה אמיר, בשל הפרת זכויות יוצרים. אבירם טוען, באמצעות עו"ד ארנן גבריאלי ממשרד זליגסון גבריאלי ושות', כי היה אחד משלושת האדריכלים של תוכנת להרחבה ושיפוץ של בית לוחמי הגטאות (מוזיאון השואה), שזכתה בתחרות ושלפיה שופץ המוזיאון.

עוד טוען אבירם, כי הופתע לגלות שהתוכנית לשיפוץ בית לוחמי הגטאות הוצגה בביתן הישראלי בביאנלה לאדריכלות בונציה, מבלי שידע על כך. לדבריו, התברר לו ששמו אינו מופיע ברשימת האדריכלים שתוכניותיהם הוצגו בתערוכה הן בקטלוג התערוכה והן באתר האינטרנט. שמו הוזכר רק במקום משני .

לטענת אבירם, לפי האמור בקטלוג ובאתר עולה כי המתכננים היחידים של התוכנית הם צבי אפרת ומאירה קובלסקי. לדבריו, העובדה כי שמו לא הוזכר כאחד המתכננים מהווה הפרה של זכותו המוסרית כיוצר, ופגיעה במוניטין שלו.

על פי התביעה - אוצרת התערוכה, טולה אמיר, יצרה דגם תלת מימדי של התוכנית מבלי לבקש ולשאול להסכמתו. יצירת הדגם מהווה גם היא הפרה של זכויות יוצרים. אבירם מבקש מביהמ"ש התנצלות פומבית של הנתבעים, הוספת שמו כיוצר משותף בתערוכה בונציה, וכן תשלום פיצויים בשל הפרת זכות היוצרים שלו, זכותו המוסרית וכן פגיעה במוניטין שלו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל
הפרוטוקולים חושפים

האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?

הדיונים הסגורים של הוועדה המוניטרית מה-19-20 לאוגוסט חושפים: כל ששת החברים תמכו בהשארת הריבית על 4.5% - בשוק הכלכלנים חלוקים כשרבים ואפילו הרוב סברו שהגיע הזמן להפחתה - אז איך ייתכן שבתוך בנק ישראל כולם חושבים אותו דבר?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

בנק ישראל החליט לאחרונה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% כשכל ששת חברי הועדה המוניטרית, כמו שמגלים הפרוטקולים, תמכו בהחלטה פה אחד. הדיונים של הועדה נערכו יום לפני ההחלטה וביום ההחלטה עצמו, גם בפורום רחב וגם בפורום מצומצם כשלחברים מוצגים כל נתוני המאקרו הרלוונטים כדי לאפשר להם לקבל החלטה מושכלת.

אמנם זה היה צפוי שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי, בבנק ישראל גם היסטורית מעדיפים לחכות (ולחקות) את מה שעושים בבנק הפדרלי האמריקאי והסיכויים אז להורדת ריבית בארה"ב באותו החודש היו נמוכים. אבל מה שכן מפתיע זו תמימות הדעים. זה שאפילו חבר אחד לא הביע התנגדות. התנגדות לכאן ולכאן, אנחנו רק רואים התיישרות למה שהנגיד מכווין, במה שנראה כמו סוג של דיקטטורה מחשבתית.

הנתונים שהוצגו לוועדה

אי אפשר לטעון שחברי הועדה לא נחשפו לנתונים, מדובר באנשי מקצוע שמעורים היטב בכלכלה המקומית וגם העולמית ובנוסף לזה הם קיבלו סקירה מלאה של המצב לפני שניגשו להצביע. הצבעה שבסופה כאמור הם החליטו "פה אחד" לא להוריד או להעלות ריבית.

הוועדה שהתכנסה ב-19 לאוגוסט דנה בסביבת האינפלציה שהסתכמה בחודש יולי ב־3.1%, קצת מעל לגבול היעד העליון של הבנק. גם הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה הם עדיין סביב מרכז היעד, כשלטווחים ארוכים יותר הן יציבות.  שהדאיג אולי את חברי הועדה זה בעיקר המתיחות והרחבת הלחימה שהחמירה את המצב הגיאופוליטי, כמו גם אפשרות להרעה מסוימת בתנאי הסחר העולמיים בעקבות מלחמות הסחר של טראמפ.

ברבעון השני נרשמה ירידה של 3.5% בתוצר הכולל ו־6.2% בתוצר העסקי. בבנק הדגישו שהמספרים הללו משקפים בראש ובראשונה את השיתוק הכלכלי שקרה במהלך מבצע "עם כלביא". ובאמת אחרי ההכרעה המהירה מול איראן, אפשר היה לראות התאוששות: הצריכה בכרטיסי אשראי חזרה לעלות, היבוא והיצוא גדלו, וגם סקרי המגמות של הלמ"ס במגזר העסקי הראו עלייה בציפיות להמשך שיפור.