דניה סיבוס: 137 מיליון ש' בפרויקט מגדלים ברומניה

המנכ"ל עופר קוטלר: "ומניה מהווה יעד אסטרטגי עבור החברה, אשר ללא ספק, תהפוך לשחקן מפתח בשוק זה בשנים הקרובות"
שי פאוזנר |

דניה סיבוס חתמה עסקה לפיה היא תשמש קבלן ראשי לביצוע עבודות הנדסיות וקבלניות בהקמת מגדלי מגורים וחניון תת קרקעי ברומניה. מדובר על פרויקט בשכונת טיטיאן שבבוקרשט, בהיקף עיסקה של כ-137 מיליון שקל.

החברה מסרה עוד, כי המבנה כולל כ-50,000 מ"ר בנוי, הממוקם בשכונת טיטאן ב-3 מגדלים בני 15 קומות, בהם 393 יחידות דיור מעל חניון דו קומתי תת קרקעי. לוח הזמנים המתוכנן לביצוע הפרויקט הינו 24 חודשים ממועד צו התחלת עבודה. ביצוע הפרויקט יחל במהלך החודש הקרוב.

כזכור, דניה סיבוס הקימה את משרדי חברת הבת שלה, דניה סיבוס רום, ברומניה עופר קוטלר, מנכ"ל חברת דניה סיבוס הדגיש כי חתימת עסקה זו מחזקת את האסטרטגיה שעמדה מאחורי הקמת הסניף ברומניה ומאפשרת חיזוק קשרי הנדל"ן וזכיות במכרזים נוספים.

עופר קוטלר, מנכ"ל דניה סיבוס, אמר: "רומניה מהווה יעד אסטרטגי עבור החברה, אשר ללא ספק, תהפוך לשחקן מפתח בשוק זה בשנים הקרובות". עוד הוסיף קוטלר, כי החברה ממשיכה להרחיב את פעילותה הבינלאומית תוך איתור מנועי צמיחה חדשים בשווקים בהם יש לחברה יתרון אסטרטגי אשר באים ויבואו לידי ביטוי בהתמודדות מוצלחת על פרויקטים גדולים בתחומי התשתית והנדל"ן".

במקביל נזכיר, כי דניה סיבוס הרחיבה במחצית הראשונה של 2007 את פעילותה ברוסיה והיא בונה כיום פרויקט משולב של מגורים ומלונאות בהיקף של כ-50 אלף מ"ר שהיקפו הכספי נאמד ב-56.6 מיליוני דולר. בנוסף, החברה משתתפת בפרויקט יזמי בעיר פרם שהיקפו כ-400 מיליוני דולר ושמתוכם חלקה של החברה הינו כ-20%.

החברה עוסקת כיום גם בהקמה של פרויקט מרכז מסחרי בשטח של 59 אלף מ"ר שהיקפו הכספי 51 מיליוני דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל
הפרוטוקולים חושפים

האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?

הדיונים הסגורים של הוועדה המוניטרית מה-19-20 לאוגוסט חושפים: כל ששת החברים תמכו בהשארת הריבית על 4.5% - בשוק הכלכלנים חלוקים כשרבים ואפילו הרוב סברו שהגיע הזמן להפחתה - אז איך ייתכן שבתוך בנק ישראל כולם חושבים אותו דבר?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

בנק ישראל החליט לאחרונה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% כשכל ששת חברי הועדה המוניטרית, כמו שמגלים הפרוטקולים, תמכו בהחלטה פה אחד. הדיונים של הועדה נערכו יום לפני ההחלטה וביום ההחלטה עצמו, גם בפורום רחב וגם בפורום מצומצם כשלחברים מוצגים כל נתוני המאקרו הרלוונטים כדי לאפשר להם לקבל החלטה מושכלת.

אמנם זה היה צפוי שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי, בבנק ישראל גם היסטורית מעדיפים לחכות (ולחקות) את מה שעושים בבנק הפדרלי האמריקאי והסיכויים אז להורדת ריבית בארה"ב באותו החודש היו נמוכים. אבל מה שכן מפתיע זו תמימות הדעים. זה שאפילו חבר אחד לא הביע התנגדות. התנגדות לכאן ולכאן, אנחנו רק רואים התיישרות למה שהנגיד מכווין, במה שנראה כמו סוג של דיקטטורה מחשבתית.

הנתונים שהוצגו לוועדה

אי אפשר לטעון שחברי הועדה לא נחשפו לנתונים, מדובר באנשי מקצוע שמעורים היטב בכלכלה המקומית וגם העולמית ובנוסף לזה הם קיבלו סקירה מלאה של המצב לפני שניגשו להצביע. הצבעה שבסופה כאמור הם החליטו "פה אחד" לא להוריד או להעלות ריבית.

הוועדה שהתכנסה ב-19 לאוגוסט דנה בסביבת האינפלציה שהסתכמה בחודש יולי ב־3.1%, קצת מעל לגבול היעד העליון של הבנק. גם הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה הם עדיין סביב מרכז היעד, כשלטווחים ארוכים יותר הן יציבות.  שהדאיג אולי את חברי הועדה זה בעיקר המתיחות והרחבת הלחימה שהחמירה את המצב הגיאופוליטי, כמו גם אפשרות להרעה מסוימת בתנאי הסחר העולמיים בעקבות מלחמות הסחר של טראמפ.

ברבעון השני נרשמה ירידה של 3.5% בתוצר הכולל ו־6.2% בתוצר העסקי. בבנק הדגישו שהמספרים הללו משקפים בראש ובראשונה את השיתוק הכלכלי שקרה במהלך מבצע "עם כלביא". ובאמת אחרי ההכרעה המהירה מול איראן, אפשר היה לראות התאוששות: הצריכה בכרטיסי אשראי חזרה לעלות, היבוא והיצוא גדלו, וגם סקרי המגמות של הלמ"ס במגזר העסקי הראו עלייה בציפיות להמשך שיפור.