חזקיהו: להורות לבנקים על שחרור מיידי של הערבויות לרוכשי הדירות בחפציבה
בשורות טובות לרוכשי חפציבה, בהודעת בנק ישראל הבוקר (ג'), תמך המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, בהחלטת בית המשפט מאתמול, הקובעת למעשה, כי מצב הקפאת הליכים שקבוצת חפציבה נמצאת בו, אינו מונע את הוצאת הערבויות. בעבר, התייחס המפקח על הבנקים להתנהלות של הבנקים בפרשת זו והגדירה כלקויה וכי הבנקים גרמו נזק רב לרוכשי הדירות.
היום, הודיע המפקח, כי הוא רואה בהחלטת בית המשפט, מתן אור ירוק להורות לבנקים על הוצאתן של הערבויות ובכך נמנע למעשה הסרבול הכרוך בצורך להגיש בקשה דומה על ידי כל רוכש ורוכש בנפרד בכפוף לשישיה מקרים.
המקרים בהם יינתנו סעדים לרוכשי הדירות:
1) רוכש דירה אשר אין מחלוקת כי כספיו הופקדו בחשבון הפרויקט, והבנק לא הוציא לו ערבות לפי חוק המכר.
2) רוכש דירה אשר ברשותו ערבות חוק מכר שתוקפה מותנה בהפקדת כספים לחשבון הפרויקט.
3) בתרחיש בו הופקד בחשבון שאינו חשבון הפרויקט שיק לפקודת "חפציבה + שם בנק ומספר פרויקט לזיכוי.
4) הרוכש מימן תשלום לחפציבה באמצעות הלוואה שנטל מבנק. הבנק ממנו נטל הרוכש את ההלוואה, ולא העביר את הכספים לחשבון הפרויקט.
5) שיק לפקודת "חפציבה בע"מ", בתוספת הכיתוב "למוטב בלבד", אשר לא הופקד לחשבון הפרויקט.
6) הרוכש החזיר לבנק המלווה את הערבויות כנגד מסירה החזקה בלבד.
כזכור, בהופיעו בפני הפורום המשותף לועדת הכלכלה וועדת הכספים בכנסת ב- 21.8.07, הציג המפקח על הבנקים, את האופן בו מתעתד הפיקוח על הבנקים לטפל בתלונות של רוכשי דירות שנפגעו כתוצאה מקריסת חברת חפציבה, ככל שהן נוגעות לבנקים, והזמין את הרוכשים לפנות לפיקוח על הבנקים, בכדי לטפל בתלונותיהם, הנוגעות לבנקים.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
