ראשי המשק מתגייסים לשילוב יוצאי אתיופיה בתעסוקה הולמת

עשרות מנכ"לים בכירים חתמו על אמנה מיוחדת למען קליטת יוצאי אתיופיה; מנתוני הסוכנות היהודית עולה שבישראל כ-3,000 יוצאי אתיופיה אקדמאים, רובם אינם מועסקים כלל או שעובדים בתפקידים בלתי מקצועיים
סיון איזסקו |

באירוע מיוחד שהתקיים הבוקר חתמו קבוצה של מנהלים מהבכירים במשק על אמנה לשילוב יוצאי אתיופיה בתעסוקה בישראל. בראש הקבוצה עומד מנכ"ל בנק הפועלים, צבי זיו, ויחד עימו חתמו על האמנה יו"ר קבוצת שטראוס, עופרה שטראוס, מנכ"ל מייקרוסופט ישראל, דני ימין, מנכ"ל IBM ישראל, מאיר ניסנסון, הפרסומאי ואיש העסקים, משה תאומים ויו"ר הסוכנות היהודית, זאב בילסקי.

אירוע זה מתקיים במסגרת פרויקט ראשון מסוגו שיזמו יו"ר הסוכנות היהודית, זאב בילסקי ומנכ"ל בנק הפועלים, צבי זיו, לשילוב יוצאי אתיופיה בתעסוקה. במסגרת הפרויקט מאתרים אנשי הסוכנות ומנכ"ל בנק הפועלים, צעירים יוצאי אתיופיה מוכשרים ומשכילים שלא הצליחו להשתלב בתפקידים ההולמים את כישוריהם, ופועלים לשלבם בתפקידים מקצועיים בעזרת "רשתות חברתיות" של המנכ"לים הבכירים במשק.

לאחרונה הוחלט "לעלות מדרגה", ולהרחיב את הפרויקט באמצעות גיבוש אמנה ייחודית עליה יחתמו בכירי המשק. במסמך מתחייבים החותמים: "לקדם את הנושא באמצעות איתור מקומות עבודה מתאימים...לפעול בדרכים מגוונות ליצירת שוויון הזדמנויות בתעסוקה תוך הפעלת הרשתות החברתיות והמקצועיות שבהם אנו חברים...לפעול להטמעת הנושא בתוך ארגוננו, מול עובדנו ומנהלנו...ולפעול לצירוף מנהלים בכירים נוספים ליוזמה."

הפרויקט הצליח לגבש קבוצה נרחבת של אנשי עסקים ומנהלים בכירים. מלבד החותמים על האמנה היום כבר הצטרפו ליוזמה: מנכ"ל כלל ביטוח, אביגדור קפלן, מנכ"ל מוטורולה, אלישע ינאי, עורכי הדין, אלי זוהר, יעקב נאמן ורם כספי, מנכ"ל מלונות דן, מיקי פדרמן, מנכ"ל סלקום, עמוס שפירא, מנכ"ל פרטנר, דוד אבנר, אנשי העסקים גיורא אקרשטיין ומוטי זיסר, מנכ"ל פיניציה, עודד טירה , מנכ"ל ארנסט יאנג, רונן בר –אל, מנכ"ל אי.סי.אי, רפי מאור, מנכ"ל מכבי שירותי בריאות, ד"ר אהוד קוקיה, מנכ"ל הפניקס פיננסים, זאב וורמברנד, מנכ"ל ארד, גבי ינקוביץ, מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, עמוס רבין, מנכ"ל אקסטרא פלסט, יחיאל טייטלבאום, רואי החשבון, אילן בירנפלד וגד סומך, ועוד.

מנתוני הסוכנות היהודית עולה שבישראל כ- 3,000 יוצאי אתיופיה אקדמאים. רובם אינם מועסקים כלל או שעובדים בתפקידים בלתי מקצועיים. המיעוט שמועסק בתחום התמחותו עושה זאת לרוב במסגרת הקהילה ולא בחברה הכללית. ככלל, נראה שיוצאי הקהילה חסרים את הקשרים הנדרשים למציאת עבודה מתאימה והפערים התרבותיים מקשים לעבור בהצלחה את הראיונות ומבחני הקבלה.

יו"ר הסוכנות היהודית, זאב בילסקי, אמר ש"התגייסות בכירי המגזר העיסקי למשימה תקדם משמעותית את פתרון הבעיה ותצמיח דור חדש של צעירים יוצאי אתיופיה שמשתלב היטב בחברה ובשוק התעסוקה. ליוזמה זו סיכוי ממשי להוציא את הקהילה מהמצב הקשה בו היא נמצאת. מעורבותם של אנשי עסקים בכירים כל כך, ובראשם מנכ"ל בנק הפועלים, צבי זיו, הינה דוגמא למנהיגות אישית והובלת מהלך משמעותי לצמצום פערים בחברה."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.