"ישראל צילמה מתקני גרעין בסוריה"

לפרטים שאנו יודעים על התקרית עם סוריה מצטרף דיווח ב"ניו- יורק טיימס" מפי גורם בממשל בוש, שמאשר כי מטוסים תקפו במדינה יעדים וצילמו מתקני גרעין שסופקו ע"י קוריאה הצפונית
NRG מעריב |

האם טיסות חיל האוויר הישראלי בסוריה בשבוע שעבר, שמעוררות סערה בישראל, בסוריה ולמעשה במדינות רבות הקשורות ליחסי האזור, באו בעקבות טיסות שקדמו להן למטרת צילום מתקני גרעין בסוריה, שישראל מאמינה שסופקו על-ידי קוריאה הצפונית? כך לפחות טוענים בכירים אמריקנים, הן במשרד ההגנה והן מהבית הלבן, שהתראיינו הבוקר בעילום שם לעיתון ה"ניו-יורק טיימס".

לדברי בכיר בממשל הנשיא בוש, ישראל ביצעה לאחרונה כמה "סיורים אוויריים" מעל שטחה של סוריה, וצילמה תמונות של מתקנים גרעיניים לכאורה, שישראל מאמינה כי סופקו מקוריאה הצפונית. עוד סיפר הבכיר כי גורמים ישראלים סבורים שקוריאה הצפונית פרקה חלק מנשקה הגרעיני בשטחי סוריה.

"הישראלים חושבים שקוריאה הצפונית מוכרת לאיראן ולסוריה מעט מתעשיית הגרעין שנותרה לה", ציין הבכיר. לדבריו, לא ברור האם התקיפה הישראלית סיפקה איזו שהיא הוכחה לתיאוריה הזו.

במקביל, אחרי ימים של שתיקה מצד ממשלת ישראל, בכירים אמריקנים אישרו אמש כי חיל האוויר הישראלי תקף מטרות בתוך סוריה בשבוע שעבר. בכיר במשרד ההגנה האמריקני אמר כי המטוסים הישראליים תקפו לפחות מטרה אחת בצפון סוריה. עם זאת, ציין הבכיר כי טרם ברור במה בדיוק פגעו כלי הטיס ומה היקף הנזק.

בכירים בוושינגטון אמרו כי ככל הנראה מטרות התקיפה היו מצבורי נשק מוטמנים, שממשלת ישראל מאמינה שנשלחו מאיראן היישר לידי חיזבאללה, דרך שטחה של סוריה. איראן וסוריה הן תורמות ידועות של ארגונו של נסראללה, וקציני המודיעין האמריקני הבהירו כי שטף קבוע של תחמושת מאיראן מועבר דרך סוריה לתוככי לבנון.

פנייה זועמת למועצת הביטחון

לא רק ארה"ב, אלא גם האו"ם הפך מעורב בתקרית שאירעה לכאורה בשמי סוריה. סוריה הביעה מחאה באו"ם בתגובה לתקיפה, והאשימה את ישראל ב"הפרה בוטה" של המרחב האווירי שלה.

במכתב שיועד לחברי מועצת הביטחון, כתב שליח סוריה לאו"ם, בשאר ג'פארי, כי ישראל הטילה תחמושת על אף שלא גרמה כל "נזק חומרי". סוריה הביעה את מחאתה באמצעות קטר, הנציגות הערבית במועצת הביטחון, כך מסרו הגורמים האמריקנים. אתמול נדון הנושא במועצת הביטחון, אך לא נקבעו כל מסקנות.

בהמשך לדברים, הן ישראל והן ארה"ב בחרו שלא להביע תגובה רשמית על התקרית. דובר מחלקת המדינה האמריקנית, שון מק'קורמק, הפנה את כל השאלות אל עבר ישראל וסוריה, אולם דובר השגרירות הישראלית בוושינגטון סירב להגיב.

"ישראל יצרה חור באדמה הסורית"

הדיווח הבוקר הוא המשכו של הפרסום מאמש של רשת ה-סי.אן.אן האמריקנית, שדיווחה כי תקרית חדירת המטוס של צה"ל לשטח סוריה היתה למעשה מתקפה צבאית מתוכננת של ישראל, בליווי כוחות קרקעיים, על מערכות נשק שהועברו לסוריה על-ידי איראן ויועדו אליה או אל החיזבאללה. על-פי הדיווח, בעקבות התקיפה נוצר חור גדול באדמת המדבר בצפון סוריה. בנוסף דווח כי בישראל מרוצים מתוצאות המבצע.

בנוסף לדיווח ב-סי.אן.אן, סוכנות הידיעות אי-פי דיווחה אמש כי פקיד ביטחוני אמריקני אמר שחדירת ישראל למרחב האווירי של סוריה, בשבוע שעבר, היתה חלק מתקיפה אווירית "בעומק השטח הסורי", תקיפה שפגעה במטרתה. המקור, שביקש לא להיחשף, אמר כי הוא אינו יודע מה היתה מטרת הפעולה.

כריסטיאן אמנפור, אחת הכתבות הבכירות של סי.אן.אן, דיווחה כי "לדברי המקורות, ישראל ביצעה פעולה התקפית נגד מטרות בסוריה. בהתקפה אווירית ייתכן והיו מעורבים גם כוחות קרקעיים שהיו אולי כוחות קדמיים של בקרת מטוסים, או יחידות קרקע שביצעו הערכות לגבי תוצאות ההפצצה בשלב שאחרי ההתקפה".

אמנפור דיווחה עוד כי "בלילה שבין יום רביעי לחמישי, חיל האוויר הישראלי תקף את סוריה בתוך שטחה, כך אומרים מקורות באזור ומקורות אחרים באזור מאשרים זאת".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

"ספרד לא ביטלה הזמנות מרפאל" - המנכ"ל חושף: צבר ההזמנות יחצה את ה-75 מיליארד ודוחף להנפקה

ה"בטן" בצבר? - "רפאל חברה שקלית וזה קשור לתנודות במטבע, בפועל הצבר יעבור את ה-75 מיליארד שקל בסוף שנה"; מרגישים "חצי חרם"? - "ההזמנות והמכירות בקצב גבוה אבל, כנראה שאפשר היה יותרצה" - מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן מדבר על הכל ומדבר על הנפקה

מנדי הניג |

רפאל סיכמה את הרבעון השני ואת המחצית הראשונה של השנה עם צמיחה בהכנסות וברווח. היקף המכירות ברבעון עמד על 4.74 מיליארד שקל עלייה של כ־20% לעומת התקופה המקבילה והרווח הנקי זינק ל-340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל. בהשוואה לרבעון הראשון זו צמיחה מתונה יותר של כ־2%, אבל אם מסתכלים חצי שנתית המספרים מרשימים: מכירות של 9.36 מיליארד שקל, עלייה של כמעט 20% לעומת מחצית השנה הקודמת, ורווח נקי של 612 מיליון שקל קפיצה של 68%.

במקביל, נתוני הצבר מעוררים שאלות. ברבעון הראשון נרשם שיא של 67 מיליארד שקל, אבל בסוף הרבעון השני הצבר ירד ל־65.7 מיליארד שקל. עם זאת, בהשוואה לשנה שעברה זו עדיין עלייה משמעותית שאז הצבר עמד על 59 מיליארד שקל. בתוך כך נחתמה עסקה גדולה בגרמניה לאספקת פודי Litening 5 בהיקף מוערך של 350 מיליון אירו, מה שמראה את ההתרחבות של הפעילות.

על רקע התוצאות הללו, ישבנו לשיחה עם מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, שהסביר מה עומד מאחורי התנודות בצבר, על תחושת ה"חצי חרם" בעולם, על שימור ההון האנושי וגם על האפשרות שהמדינה תאפשר לחברה ללכת במסלול של הנפקה.


האמת שזה אולי היה די ברור וצפוי, אבל הייתה קצת, נקרא לזה, ״בטן״ בצבר. מה קרה שם?

"שאלה טובה. שתי דברים אני יכול להגיד על זה. תקופה קצרה מאוד אחרי שסגרנו את הספרים קיבלנו עוד הזמנות בהיקף של כ־5 מיליארד שקלים, כך שהבטן בצבר היא קטנה, קטנה והפכה להיות שלילית זאת אומרת חיובית במובן שלי. 

חוץ מזה, מכיוון שאנחנו חברה שקלית, בניגוד לתעשייה האווירית ואלביט כשלהם יש הזמנה של מיליארד דולר, אז אם הדולר עולה או יורד, זה נשאר מיליארד דולר. אצלנו, אם יש לי הזמנה של מיליארד דולר והדולר יורד ב־7%, אני מקטין את הצבר ב־7%, ב־70 מיליון. לכן הירידה בשער הדולר השפיעה עלינו. אם הייתי כותב את הדוחות בדולר, זה היה נשאר הסכום במדויק, אבל אני כותב בשקלים ולכן הערך משתנה בהתאם לשער החדש. עכשיו כשהדולר עולה חזרה, זה גם יחזור למעלה. בכל מקרה, זו תנודה מקומית, ותזמון של הגעת הזמנות. כמו כן זמן קצר אחרי שסגרנו את הרבעון הגיעו הזמנות גדולות, ואני צופה שבשנה הזו נעלה אל מעבר להיקף ההזמנות של השנה שעברה - זו הולכת להיות שנת שיא".

מה זה אומר על הצבר? יגיע ל־75 מיליארד?

"הוא יעבור את ה־75 מיליארד".

מה ״הלהיטים״ בצבר נכון להיום?