במיטב מסכמים את שנת תשס"ז: קרנות האג"ח הקונצרני כיכבו
לאחר ארבע שנים של גאות בשוק ההון, גם השנה החמישית לא אכזבה, המשיכו המדדים לטפס ורשמו שיאים של כל הזמנים כך סיכם, בית ההשקעות מיטב את השנה העברית. מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.9% ב-12 החודשים האחרונים מתחת ליעד המחירים של הממשלה ומדד ת"א 25 עלה ב-26.6%.
למרות זאת, החודשיים האחרונים הבהירו היטב, כי אין טוב בלי רע, שוק ההון עבר טלטלה לא קלה והחששות החלו לחלחל בקרב המשקיעים. אך בסופו של דבר, בורסת תל אביב סיכמה עוד שנה עברית מוצלחת והאפיק המנייתי זוכה, גם השנה, בתואר האפיק המנצח של שנת תשס"ז, על פי מיטב. מדד ת"א 25 חצה את רף ה-1,000 נקודות ואף הגיע לרמה ה-1,100 נקודות ומעבר לה. מדד ת"א 75 עלה ב-12.2%. מדד ת"א 100 ב-22.4%. מדד היתר 120 קפץ ב-25.3% מדד ת"א נדל"ן 15 הוסיף 11.8%, התל-טק 15 עלה ב-16.7%. מדד הבנקים רשם את התשואה המתונה ביותר והוסיף 0.2% בלבד. צמודי המדד הממשלתיים רשמו תשואה נאה של 3.7%, וצמודי המדד הקונצרניים עלו ב- 4.1%.
בשוק המט"ח הפגין השקל עוצמה אל מול הדולר ותוסף כלפיו ב-4.6%, ואילו מול האירו רשם השקל פיחות של 2.6%. התחזקות השקל והאינפלציה הנמוכה הביאו את נגיד בנק ישראל להתחיל בחודש נובמבר בביצוע מדיניות מוניטארית מרחיבה, קרי להוריד את הריבית. במהלך 8 חודשים הופחתה ריבית בנק ישראל בשיעור מצטבר של 1.75% (עד יוני 2007). מדיניות זו נתנה אותותיה לראשונה במהלך מאי, כשהמטבע האמריקאי ביצע תפנית והחל להתחזק מול השקל. סימנים נוספים להשפעתה של מדיניות הריבית היו מדדי המחירים הגבוהים מציפיות השוק שפורסמו במאי יוני ויולי, (ובמידה לא קטנה פיחות השקל) שהביאו את נגיד בנק ישראל לנקוט שוב במדיניות מרסנת ולהתחיל בהעלאות ריבית.
קרנות נאמנות הוכתרו כלהיט של השנה על פי מיטב עד לאחרונה. תעשיית קרנות הנאמנות פתחה את שנת תשס"ז עם נכסים בהיקף של 111.8 מיליארדי שקלים. אבל בעוד שתשס"ו הייתה רצופה בפדיונות, הרי שבתשס"ז התהפכה המגמה והחל מאוקטובר 2006 גייסה תעשיית הקרנות סכומים מרשימים, חודש אחר חודש (עד יולי 2007), כך שביוני 2007 היא הגיעה לשיא של כל הזמנים מבחינת היקף נכסיה: 144.6 מיליארד שקל, גידול של כ- 29% מאז תחילת השנה. קרנות האג"ח הקונצרני זכו לפופולריות רבה השנה, בין היתר על רקע הירידה בהיקפי גיוס החוב של הממשלה והכמות הגדלה של הנפקות בסקטור העסקי. אולם, כמו כל חגיגה, גם זו הגיעה לסיומה, כשרצף הגיוסים המרשימים נקטע ביולי בגלל משבר האשראי בארה"ב והחשש הכבד מהתרחבותו לרמה כלל עולמית ובשבוע האחרון של יולי נרשמו פדיונות כבדים מאוד.
אי אפשר לסכם את השנה מבלי להזכיר את משבר האשראי בארה"ב. המשבר שתקף את ענף המשכנתאות בארה"ב סחף עימו מטה את רוב בורסות העולם ועימן גם את בורסת תל אביב. ניצני המשבר נראו במארס, אולם הדרמה האמיתית התרחשה בסוף יולי, כשהחשש מפני התרחבות המשבר לרמה כלל עולמית גבר, ואף התאמת. קרנות גידור ברחבי העולם נקלעו לקשיים ופשטו רגל ובהלה אחזה בציבור המשקיעים. משבר האשראי עמד בחודשיים האחרונים של השנה במוקד העניינים ודחק הצידה את נתוני המאקרו הטובים ואת עונת הדוחות הכספיים, שלא זכו לתשומת לב מהמשקיעים.
למרות זאת בסיכום כללי, בארה"ב עלה מדד הדאו ג'ונס ב-13.7%, מדד הנאסד"ק עלה ב-14.7%, ומדד ה-S&P עלה ב-10.3%. באירופה הוסיף מדד הקאק (צרפת) 4.3%, מדד הדאקס הגרמני עלה בשיעור ניכר של 24.7% ומדד הפוטסי של לונדון עלה ב-5.0%. ביפן עלה מדד הניקיי ב-1.8% ומדד אנג סנג בסין עלה ב-36.1%.

סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
שר האוצר אומר שיוריד מיסים ויפתח את שוק האשראי לתחרות שתוריד את המחירים, אבל מאחורי ההצהרות מסתתר פער בין פוליטיקה לכלכלה
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת
המסחר.
במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ'
אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי
על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".
בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".
על מערכת הבנקאות אמר
סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה
שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- הממשלה אישרה את הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 למימון הוצאות המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל ציין כי ״הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה״.