עתירה נוספת הוגשה היום נגד שר המשפטים בעניין המחוזי החדש בפ"ת

"סיבוב" משפטי שני בו נטען כי שר המשפטים העביר בניגוד לחוק בקשות רשות ערעור, מבית המשפט המחוזי בת"א למחוזי החדש בפ"ת, למרות איסור בג"צ
רויטל תפילין |

עתירה זו, הוגשה היום נגד שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן ומנהל בתי המשפט, השופט משה גל, בקשר להעברת תיקי בקשות רשות ערעור מבית-משפט המחוזי בתל-אביב, לבית-משפט המחוזי במרכז בפתח תקווה, על ידי שרונה נתנאל, באמצעות בא-כוחה עו"ד חיים שטנגר. העותרת טוענת, כי בקשת רשות ערעור, אשר הגישה לבית-משפט המחוזי בתל-אביב, הועברה בניגוד לחוק ובלי כל תקנה או צו לפתח תקווה.

מהעתירה עולה, כי בקשות רשות ערעור, אינן נכללות בצווים, עליהם חתם שר המשפטים שקבעו שורה של עניינים שניתן להעביר אותם מבית-המשפט המחוזי בתל-אביב לבית משפט המחוזי בפתח תקווה. מכאן, דורשת העותרת להחזיר לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב את בקשת רשות הערעור שהגישה וכל בקשות רשות הערעור שהועברו לבית-משפט המחוזי, מרכז בפתח-תקווה.

כזכור, בשבוע החולף קבע בג"צ, כי הצווים שהוציא שר המשפטים בקשר להעברת כל התיקים שהועברו לפתח-תקווה הוצאו על ידו בחוסר סמכות והינם בטלים. יחד עם זאת קבע בג"צ, כי התיקים שהועברו כבר לפתח-תקווה יישארו שם, אולם בג"צ הוציא צו מוחלט האוסר על שר המשפטים ועל מנהל בתי המשפט להעביר תיקים נוספים לבית-המשפט בפתח-תקווה.

העותרת טוענת, כי למרות שבשעות הבוקר של תאריך 30.8.2007, אסר בג"צ להעביר תיקים נוספים לבית-המשפט המחוזי בפתח-תקווה, הרי בשעות אחר הצהרים הועברה בקשת רשות הערעור שלה וככל הנראה קבוצה נוספת של בקשות רשות ערעור לבית-המשפט המחוזי בפתח-תקווה, מבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, למרות צו מוחלט של בג"צ האוסר העברת תיקים באופן שכזה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.