אמישראגז משלמת; קנס של 3.9 מיליון שקל הוטל על החברה
בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט ענבר) הרשיע היום, 4 בספטמבר 2007, את חברת אמישראגז ונושאי משרה בכירים בה בעבירות על חוק ההגבלים העסקיים בגין הסדרים כובלים בענף הגז.
ביום 21 באוגוסט 2007 הגיעו רשות ההגבלים העסקיים, חברת אמישראגז ונושאי משרה בכירים בה להסדר טיעון במסגרת ההליך הפלילי המתנהל בביהמ"ש המחוזי בירושלים כנגד אמישראגז, סופרגז ודורגז באשמת הסדרים כובלים בתחום הגז. כזכור, במאי האחרון גזר בית המשפט המחוזי את דינם של חברת פזגז ושל נושאי משרה בה שהיו אף הם נאשמים בהליך המקורי, בעקבות הסדר טיעון שנחתם בין הצדדים.
הסדר הטיעון בין חברת אמישראגז ונושאי המשרה בה לבין הרשות הובא לאישור בית המשפט המחוזי בירושלים בו מתנהל ההליך בפני כבוד השופט יצחק ענבר. במסגרת ההסדר, הודו הנאשמים, אייזק מוצ'ניק, שמעון הורוביץ, אריה שטקל, רפאל פראדיס ואמישראגז בעבירות על חוק ההגבלים העסקיים, הכוללות הסדרים כובלים בענף הגז הן בתחום הביתי והן בתחום התעשייתי, על פי כתב אישום מתוקן שהוגש לבית המשפט.
העבירות בהן הודו הנאשמים הינן מהחמורות בתחום ההגבלים העסקיים. העבירות כוללות חלוקת שוק על דרך של חלוקת לקוחות בין החברות בקרטל, כאשר החברות השותפות בקרטל – פזגז, אמישרגז, סופרגז ודורגז החזיקו בלמעלה מ- 90% משוק הגז. באמצעות הקרטל נחסמה התחרות על הלקוחות החדשים במגזר הביתי והתעשייתי בשוק הגז.
רשות ההגבלים העסקיים ביקשה מביהמ"ש להטיל את העונשים הבאים על פי הסדר הטיעון: על מר אייזק מוצ'ניק, שהיה בתקופת כתב האישום סמנכ"ל ומנהל תפעול באמישראגז, וצד להסדרים הכובלים בתחום הביתי והתעשייתי, עונש מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים שירוצה בעבודות שירות וכן מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודש ובתנאי שבמשך שלוש שנים לא יעבור עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים. כמו כן, קנס כספי בסך של 400 אלף שקל
על שמעון הורוביץ, שהיה בתקופת כתב האישום מנהל השיווק של אמישראגז, וצד להסדרים הכובלים בתחום הביתי בלבד, עונש מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים שירוצה בעבודות שירות וכן מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודש ובתנאי שבמשך שלוש שנים לא יעבור עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים. כמו כן, קנס כספי בסך של 165 אלף שקל
על אריה שטקל, שהיה בתקופת כתב האישום מנהל האגף המסחרי באמישראגז, וצד להסדרים הכובלים בתחום התעשייתי בלבד, עונש מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים שירוצה בעבודות שירות וכן מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודש ובתנאי שבמשך שלוש שנים לא יעבור עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים. כמו כן, קנס כספי בסך של 50 אלף שקל.
בנוסף, רפאל פראדיס, שהיה בתקופת כתב האישום מנכ"ל אמישראגז, הואשם באחריות מנהלים והוטל עליו עונש מאסר בפועל לתקופה של 30 יום שירוצה בעבודות שירות וכן מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודש ובתנאי שבמשך שלוש שנים לא יעבור עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים. כמו כן, קנס כספי בסך של מיליון שקל.
כמו כן, הוטל על חברת אמישראגז, קנס כספי בסך של 3.9 מיליון שקל וכן התחייבות בסך 2 מיליון שקל להימנע מעבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים במשך שלוש שנים.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
