כך יעשה לאיש...
צירוף ביום רביעי בלילה קרא שר האוצר רוני בר-און לד"ר רו"ח ירון זליכה, החשב הכללי, והודיע לו על סיום תפקידו. למחרת בבוקר (ה') כבר סערו הרוחות. ביום רביעי הבא, בטקס חגיגי במוזיאון ת"א, במעמד מבקר המדינה ואישים רבים אחרים, קיבל זליכה את פרס אומץ - התנועה שנלחמת נגד שחיתות שלטונית, מייסודו של העיתונאי אריה אבנרי.
האפשרות לפטר את זליכה עלתה על הפרק כבר כמה פעמים. הוא עצמו הודיע לא מכבר כי בכוונתו להמשיך בתפקידו עוד שנה. בראיונות לתקשורת שנתנו עורכי דינו הם הסבירו כי הממשלה היא שממנה את זליכה ולא שר האוצר, והיא גם לא קצבה את תקופת כהונתו, כפי שלא עשתה לאף חשב. המקובל הוא שהחשב מכהן ארבע שנים ועוד שנה נוספת אם ירצה.
זליכה כמובן אינו מתכוון לוותר ובשלב הראשון הוא ינסה לבטל את פיטוריו על בסיס החוק ולנקוט בהליכים משפטיים. זליכה פנה ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיבהיר את החוק לשר האוצר ולממשלה.
אבל כולם הרי יודעים שאין מדובר כאן בסכסוך עבודה בין עובד למעסיק. זליכה נטל על עצמו בשנה האחרונה להיות זה שנלחם בחזית נגד מה שהוא מגדיר כשחיתויות בשלטון. פרשת בנק לאומי היא רק דוגמה אחת, למרות שהציבור נוטה לייחס לה את עיקר המאבק של זליכה.
סביר להניח, שאם לא יקרה נס, המאבק נגד פיטוריו של זליכה יהפוך להיות מאבקן של כל התנועות למען שלטון נקי ושקוף במדינת ישראל. תנועת אומץ היא אחת מהן. יש בישראל מגמה חיובית של חקיקה והגנה משפטית על חושפי שחיתויות. זה חל בעיקר על עובדים מהשורה, על מנהלים ובעלי תפקידים שצריכים לדעת שלמאבק שלהם נגד עוולות שהם מגלים במקום עבודתם אמנם יש מחיר כבד, אבל יש מי שמגן עליהם. זליכה אולי אינו מייצג את המקרה של העובד שאם יפוטר יצטרך ללכת ללשכת התעסוקה, אבל הוא בהחלט סמל לכל מי שטובת המדינה ונקיון הכפיים של האוחזים בהגה השלטון הוא ערך עליון בעיניו.
יש לא מעטים בציבור שיתמכו במהלכי הממשלה, בשם המינהל התקין וחריגה מסמכויות לכאורה שזליכה ביצע. אבל זוהי כמובן אחיזת עיניים. זליכה ממונה על הקופה הציבורית של כולנו. תפקידו למנוע בזבוזים ושחיתויות, במקומות שבהם יש להם השלכה על השלטון הציבורי.
זליכה לא נלחם למען השקיפות מאתמול וגם לא משלשום. כחלק מתפקידו הוא גם ממונה על מהפיכת המיחשוב בממשלה, שכוללת את פרויקט המרכבה, ממשל זמין ועוד. אומנם זה לא החל בתקופתו, אבל במהלך כהונתו קיבל הפרויקט דחיפה רצינית ביותר, לא מעט בזכות סגנו הבכיר, איציק כהן. זליכה קישר מאז ומתמיד, הרבה לפני פרשיות השחיתות שהוא חשף באחרונה, בין היכולת של מערכות המידע בפרויקט כמו מרכבה ליצור שקיפות, לבין חשיפת שחיתויות בכל משרדי הממשלה.
זליכה מדגיש תמיד כי אינו סבור שכלל המערכת הציבורית מושחתת, אבל יש בה עדיין איים גדולים של אנשים ומערכות שבזכות החשיכה, כלומר חוסר השקיפות, עושים דברים לא תקינים. הטמעת המערכות בכל משרדי הממשלה, היתה אחת מאבני הנגף שעוררו לא מעט ביקרות על החשב והקימו לו אויבים, וגם לסגנו כהן. חשבים, מנכ"לים ובעלי תפקידים גילו כי נגמרו ימי המריחה והברדק, והמערכות החדשות מאפשרות לכולם לראות מה הם עושים, ובפן החיובי גם יוצרות תהודה והערכה לפעילותם.
מילואימניקים. קרדיט: Xהרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
מילואימניקים יש בסיפור הזה כמה תובנות מעניינות - כולנו עם המילואימניקים, מגיע להם הרבה על השמירה, הגנה ועל הניצחונות. אין לאף אחד ספק בכך. הם ראויים לכל תשלום שיקבלו. חלק מהם גם בזכות כל המענקים מסביב הגיעו למספרים מאוד גבוהים. ההכנסות שלהם היו מעל השכר באזרחות, ושוב - זה מוצדק. אבל מה קורה אם באזרחות הם חייבים הרבה כסף - האם השכר במילואים יכסה את החוב כפי שלכאורה צריך להיות? אחרי הכל, דמיינו שמילואימניק הקים עסק ונפל ובדרך אנשים שילמו ולא קיבלו את השירות, האם בזכות העובדה שהוא מילואימניק הוא יקבל הקלה בהחזרת החוב לאזרחים התמימים האלו? זו שאלה קשה. התשובה היא כן.
בית המשפט הכריע והקל על מילואימניק שהעסק שלו נפל חודשים לפני המלחמה כי הוא מילואימניק - בית המשפט השלום בירושלים, בשבתו כבית משפט לענייני חדלות פירעון, קבע בימים אלה כי תגמולי ימי מילואים המשולמים לחייבים המשרתים שירות מילואים ממושך, מוגנים, ולא יועברו לקופת הנשייה. ההחלטה ניתנה בימים אלה על ידי השופט עופר יובל, בעקבות מחלוקת ממושכת בין מילואימניק לבין הנאמן שמונה לו, שבמהלכה ייחס הנאמן למילואימניק ולבא כוחו חוסר תום לב והסתרת הכנסות.
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- רמ"י דורשת מיליונים ממשרתי מילואים שזכו במגרשים בהאון - אך המועצה מונעת בנייה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעקבות כישלון החופשה, האיצה החשיפה השלילית ברשתות החברתיות את קריסת חברת התיירות וגררה את החייב לחובות כבדים. במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון נאמדו חובותיו לנושיו בכ-3.42 מיליון שקלים. ימים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה, פרצה מלחמת "חרבות ברזל". כבר ב-7 באוקטובר גויס החייב בצו 8 לשירות מילואים פעיל, ומאז הוא משרת ברציפות כרס״פ פלוגה בגדוד מילואים, כבר יותר מ-630 ימים ברציפות, לרבות שבתות וחגים.
הדמיה של קריית הסייבר דימונה, קרדיט: מנספלד קהת אדריכליםקריית סייבר תוקם בדימונה - ההייטק ינוע דרומה?
התוכנית שאושרה ע"י הועדה המחוזית-דרום כוללת הקמת קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר, שלושה מגדלי מגורים, מעונות סטודנטים, פארק עירוני, קריית ממשלה ואצטדיון חדש ומבקשת להפוך את דימונה למוקד ידע ותעסוקה בנגב - הפרסום מגיע במקביל לתכנית אנבידיה להכפלת מרכז המו"פ
בבאר שבע
הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום אישרה להפקדה את התוכנית להקמת קריית הסייבר בדימונה - מהלך רחב היקף שמטרתו לחזק את מעמדה של העיר כמרכז חינוך, חדשנות ותעסוקה. התוכנית, המשתרעת על פני כ-180 דונם בלב העיר, תכלול קמפוס אקדמי בן שמונה קומות ללימודי סייבר, שלושה מגדלי מגורים בני 15 קומות הכוללים 150 יחידות דיור מעל חזית מסחרית, ומעונות סטודנטים בני שמונה קומות ובהם 180 חדרים. לצדם יוקמו פארק עירוני רחב ידיים בשטח של כ-12 דונם, קריית ממשלה הפונה לרחוב בן גוריון, ואצטדיון עירוני חדש לאירועי ספורט ותרבות.
אישור התוכנית מגיע במקביל להודעת אנבידיה על הרחבת מרכז המו"פ בבאר שבע פי שלושה מהלך הכולל הקמת אתר חדש בפארק ההייטק גב-ים וגיוס מאות עובדים נוספים בדרום. שני המהלכים יחד עשויים לעצב מציאות חדשה במפת ההייטק במדינה שבה הדרום מתבסס כמוקד פעילות משמעותי של תעשיות ידע, השכלה ותעסוקה, וליצור רצף גיאוגרפי-כלכלי חדש שיחזק את אזור הנגב ויתרום לפיזור התעשייה בישראל אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום.
התוכנית כוללת גם הסדרה של מוסדות חינוך וציבור קיימים בתחומה - ארבעה בתי ספר, בתי כנסת, מרכז רפואי, בית משפט שלום ותחנת מד"א. המתחם גובל ברחובות המעפיל, הרצל, בן גוריון ובר לב, וממוקם בסמוך למרכז העיר. על פי החזון העירוני, קמפוס הסייבר ישמש מוקד ידע שיקשור בין מערכת החינוך המקומית, ההשכלה הגבוהה והתעשייה, ויהווה נדבך משלים לפארק ההייטק בבאר שבע - כך שבוגרי הקמפוס יוכלו להשתלב בתעשיות הסייבר והטכנולוגיה באזור.
"צעד מחולל שינוי לעיר דימונה ולנגב כולו"
עודד פלוס, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום, אמר כי "תוכנית קמפוס הסייבר בדימונה היא תוכנית מחוללת שינוי. ברמה המקומית, זהו צעד חשוב לעיר דימונה שנמצאת בתקופת פיתוח, וברמה האזורית, התוכנית תיתן מענה משמעותי לצורך שקיים בכל המרחב, וכן תתרום ליצירת הזדמנויות חדשות להשכלה, תעסוקה, דיור, מסחר ושירותים ציבוריים, תוך חיזוק מעמדה של דימונה כעיר מתפתחת ומרכזית בנגב".
- דלק נכסים רכשה קרקע למרכז מסחרי בדימונה ב-20 מיליון שקל
- המדינה חילקה 49 קרקעות לבניית צמוד קרקע בדימונה. כמה זה עלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מתכננת מחוז דרום במינהל התכנון, מיכל מריל, התייחסה לחשיבות הפרויקט וציינה כי "מדובר בתוכנית משמעותית וחשובה לעיר דימונה ולנגב כולו. לראשונה יוקם בדימונה קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר שיהיה חלק מבנייה של אקו-סיסטם שלם בנגב - יחד עם מוסדות חינוך וציבור נוספים ועם פארק ההייטק בבאר שבע שיהווה מוקד תעסוקה לבוגרי הקמפוס".
