זרקור על מניה: דלק ישראל - מחירי סוף עונה
דלק ישראל, חברה בת של קבוצת דלק, ביצעה הנפקה ראשונה לציבור בתחילת אוגוסט והחלה להיסחר בבורסה של תל-אביב לפני עשרה ימים.
רצה הגורל ועיתוי ההנפקה נפל בלב המשבר הגדול בשווקי העולם, כך שאם המכרז המוסדי עוד עבר בצורה סבירה, הרי שבמכרז הציבורי הביקושים להנפקה היו דלים במיוחד וחתמי ההנפקה נאלצו לרכוש את מניות החברה בסכום לא מבוטל של כ-30 מיליון שקל. כל זאת לאחר שהחברה הפחיתה משמעותית את שווי החברה בהנפקה מרמה של כ-450 מיליון שקל ל-330 מיליון שקל לפני הכסף.
ציבור המשקיעים לא נותר אדיש לכותרות בעיתונות ולכן אורב לחתמי ההנפקה, על מנת שאלו "ישחררו סחורה" במחירי מבצע. כך קרה, שביום המסחר הראשון, הפסידו המשקיעים המוסדיים בהנפקה על חבילת המניות והאופציות כ-9.5% ומאז לא חל שינוי של ממש במחיר המניה והחברה נסחרת לפי שווי של כ-330 מיליון דולר לאחר הכסף.
ומכאן לחברה. דלק ישראל הינה חברת האנרגיה השנייה בגודלה בישראל לאחר פז. החברה מציגה בשנתיים האחרונות שיפור מתמיד בעסקיה, המתבטא במעבר מהפסד של כ-10 מיליון שקל בשנת 2004, לרווח של כ- 48 מיליון שקל בשנת 2006. מנכ"ל החברה – אייל לפידות, אשר נכנס לתפקיד ביולי 2005 ייצב את החברה והתווה אסטרטגיית צמיחה, אשר כללה תהליכי בלימה והתייעלות, רכישה וייזום תחנות, הקמת מתחמים קמעונאיים והרחבת עסקי החברה הן בשוק המקומי (קמעונאות, פי גלילות) והן מעבר לים (עסקת שברון).
אני סבור, כי לדלק ישראל פוטנציאל שיפור משמעותי ברמת פעילותה וברווחיות אותה היא מסוגלת לייצר. החברה נמצאת בתחילתו של תהליך הקמת מערך קמעונאות בתחנות הדלק אותן היא מפעילה, כשכיום בכ- 55 תחנות בלבד מתוך 227 תחנות דלק ברחבי הארץ קיימת חנות נוחות תחת המותג מנטה. תחום חנויות הנוחות בישראל נמצא בתנופה אדירה, כשחברות הדלק פז ודור-אלון, אשר החלו במהלך זה לפני מספר שנים, קוצרות היום פירות נאים.
זכייתה של דלק ישראל במכרז פי גלילות הינה בעלת חשיבות אסטרטגית עצומה מעצם העובדה, כי לאחר הפרטת בתי הזיקוק, התחרות היחידה מול בזן הינה היבוא, מאחר ובית הזיקוק באשדוד מספק את כל צרכיה של פז. כעת תוכל דלק לפתח פעילות ייבוא אשר תהווה אלטרנטיבה לחברות הדלק כנגד רכישת התזקיקים מבזן, כשעליית המחירים האחרונה, עליה הכריזה בזן, משחקת לידיה של דלק, אשר תוכל למכור את הדלק אותו היא מייבאת במחיר גבוה יותר. אפשרות נוספת העומדת בפני החברה הינה רכישת בית זיקוק באזור אגן הים התיכון, כשאז הסינרגיה בין שני המתקנים תהיה גבוהה ומשמעותית ביותר לחברה.
פי גלילות נרכש תמורת כ- 800 מיליון שקל ורבים בשוק ההון הרימו גבה לנוכח המחיר הגבוה כביכול. חשוב לזכור, כי דור אלון הציעה במכרז מחיר של כ- 775 מיליון שקל וכי הנכס הינו בעל פוטנציאל השבחה ופיתוח עסקי ניכר.
עסקת ענק נוספת אשר נחתמה לאחרונה בה מעורבת החברה הינה עסקת שברון. החברה מחזיקה ב- 20% מדלק אירופה, אשר הינה זרוע ההשקעות של קבוצת דלק בתחום האנרגיה באירופה. בתחילת החודש, השלימה דלק אירופה את הרכישה הראשונה שלה כשקנתה משברון 869 תחנות דלק במדינות בנלוקס תמורת כ- 342 מיליון אירו. גם ברכישה זו טמון פוטנציאל השבחת ערך ניכר, מאחר והתחנות עמדו למכירה תקופה ארוכה ולא הושקעה בהן תשומת לב ניהולית מספקת. דלק אירופה ביצעה את הרכישה על מנת להשביח את ערך התחנות ולפתח את הפעילות הקמעונאית בהן.
אני סבור כי ביכולתה של דלק ישראל לפתח את עסקיה בצורה ניכרת ולהרחיב את פעילותה מעבר לים באמצעות דלק אירופה, אשר הוקמה לנוכח ההצלחה האדירה שנבעה לקבוצת דלק מהקמת דלק US והרצון לשכפל הצלחה זו גם בשוק האירופאי.
נכון שהחתמים עוד "תקועים" עם מניות בשווי של כ- 20 מיליון שקל, אולם להערכתי, במחיר הנוכחי, יש לאסוף מניות ולהיות סבלניים, כשחשוב לזכור, כי הכלכלה תמיד מנצחת בסופו של דבר. אז במקום לארוב כזאבים, הייתי ממליץ לנהוג כמשקיעים סבלניים.
* הכותב: אורי כהן, אנליסט ראשי בבית ההשקעות תכלית
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
