זרקור על מניה: דלק ישראל - מחירי סוף עונה
דלק ישראל, חברה בת של קבוצת דלק, ביצעה הנפקה ראשונה לציבור בתחילת אוגוסט והחלה להיסחר בבורסה של תל-אביב לפני עשרה ימים.
רצה הגורל ועיתוי ההנפקה נפל בלב המשבר הגדול בשווקי העולם, כך שאם המכרז המוסדי עוד עבר בצורה סבירה, הרי שבמכרז הציבורי הביקושים להנפקה היו דלים במיוחד וחתמי ההנפקה נאלצו לרכוש את מניות החברה בסכום לא מבוטל של כ-30 מיליון שקל. כל זאת לאחר שהחברה הפחיתה משמעותית את שווי החברה בהנפקה מרמה של כ-450 מיליון שקל ל-330 מיליון שקל לפני הכסף.
ציבור המשקיעים לא נותר אדיש לכותרות בעיתונות ולכן אורב לחתמי ההנפקה, על מנת שאלו "ישחררו סחורה" במחירי מבצע. כך קרה, שביום המסחר הראשון, הפסידו המשקיעים המוסדיים בהנפקה על חבילת המניות והאופציות כ-9.5% ומאז לא חל שינוי של ממש במחיר המניה והחברה נסחרת לפי שווי של כ-330 מיליון דולר לאחר הכסף.
ומכאן לחברה. דלק ישראל הינה חברת האנרגיה השנייה בגודלה בישראל לאחר פז. החברה מציגה בשנתיים האחרונות שיפור מתמיד בעסקיה, המתבטא במעבר מהפסד של כ-10 מיליון שקל בשנת 2004, לרווח של כ- 48 מיליון שקל בשנת 2006. מנכ"ל החברה – אייל לפידות, אשר נכנס לתפקיד ביולי 2005 ייצב את החברה והתווה אסטרטגיית צמיחה, אשר כללה תהליכי בלימה והתייעלות, רכישה וייזום תחנות, הקמת מתחמים קמעונאיים והרחבת עסקי החברה הן בשוק המקומי (קמעונאות, פי גלילות) והן מעבר לים (עסקת שברון).
אני סבור, כי לדלק ישראל פוטנציאל שיפור משמעותי ברמת פעילותה וברווחיות אותה היא מסוגלת לייצר. החברה נמצאת בתחילתו של תהליך הקמת מערך קמעונאות בתחנות הדלק אותן היא מפעילה, כשכיום בכ- 55 תחנות בלבד מתוך 227 תחנות דלק ברחבי הארץ קיימת חנות נוחות תחת המותג מנטה. תחום חנויות הנוחות בישראל נמצא בתנופה אדירה, כשחברות הדלק פז ודור-אלון, אשר החלו במהלך זה לפני מספר שנים, קוצרות היום פירות נאים.
זכייתה של דלק ישראל במכרז פי גלילות הינה בעלת חשיבות אסטרטגית עצומה מעצם העובדה, כי לאחר הפרטת בתי הזיקוק, התחרות היחידה מול בזן הינה היבוא, מאחר ובית הזיקוק באשדוד מספק את כל צרכיה של פז. כעת תוכל דלק לפתח פעילות ייבוא אשר תהווה אלטרנטיבה לחברות הדלק כנגד רכישת התזקיקים מבזן, כשעליית המחירים האחרונה, עליה הכריזה בזן, משחקת לידיה של דלק, אשר תוכל למכור את הדלק אותו היא מייבאת במחיר גבוה יותר. אפשרות נוספת העומדת בפני החברה הינה רכישת בית זיקוק באזור אגן הים התיכון, כשאז הסינרגיה בין שני המתקנים תהיה גבוהה ומשמעותית ביותר לחברה.
פי גלילות נרכש תמורת כ- 800 מיליון שקל ורבים בשוק ההון הרימו גבה לנוכח המחיר הגבוה כביכול. חשוב לזכור, כי דור אלון הציעה במכרז מחיר של כ- 775 מיליון שקל וכי הנכס הינו בעל פוטנציאל השבחה ופיתוח עסקי ניכר.
עסקת ענק נוספת אשר נחתמה לאחרונה בה מעורבת החברה הינה עסקת שברון. החברה מחזיקה ב- 20% מדלק אירופה, אשר הינה זרוע ההשקעות של קבוצת דלק בתחום האנרגיה באירופה. בתחילת החודש, השלימה דלק אירופה את הרכישה הראשונה שלה כשקנתה משברון 869 תחנות דלק במדינות בנלוקס תמורת כ- 342 מיליון אירו. גם ברכישה זו טמון פוטנציאל השבחת ערך ניכר, מאחר והתחנות עמדו למכירה תקופה ארוכה ולא הושקעה בהן תשומת לב ניהולית מספקת. דלק אירופה ביצעה את הרכישה על מנת להשביח את ערך התחנות ולפתח את הפעילות הקמעונאית בהן.
אני סבור כי ביכולתה של דלק ישראל לפתח את עסקיה בצורה ניכרת ולהרחיב את פעילותה מעבר לים באמצעות דלק אירופה, אשר הוקמה לנוכח ההצלחה האדירה שנבעה לקבוצת דלק מהקמת דלק US והרצון לשכפל הצלחה זו גם בשוק האירופאי.
נכון שהחתמים עוד "תקועים" עם מניות בשווי של כ- 20 מיליון שקל, אולם להערכתי, במחיר הנוכחי, יש לאסוף מניות ולהיות סבלניים, כשחשוב לזכור, כי הכלכלה תמיד מנצחת בסופו של דבר. אז במקום לארוב כזאבים, הייתי ממליץ לנהוג כמשקיעים סבלניים.
* הכותב: אורי כהן, אנליסט ראשי בבית ההשקעות תכלית
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
