סטנלי פישר: "מצב המשק הוא טוב, אפילו טוב מאוד"
נגיד בנק ישראל סטנלי פישר קיים הבוקר מסיבת עיתונאים, בעקבות האירועים האחרונים בשווקים. פישר פתח ואמר: "אין לי הודעות דרמטיות לגבי החלטות שקיבלנו או נקבל, רק אסביר מה קורה ואיך זה ישפיע על המשק העולמי, והאם המצב ישפיע על המשק הישראלי".
פישר תיאר את המצב ואמר, כי התנודתיות החלה בשוק הסאב-פריים בארה"ב . משכנתאות הסאב-פריים אלו משכנתאות הניתנות לבעלי רקע פיננסי חלש יותר. בשנים הטובות של שוק המגורים (2003-2006). היו הקלות במשכנתאות כך שאנשים קיבלו משכנתא בשיעור של 100% בשיעור ריבית נייד-צמוד. באותם ימים, שיעור הריבית היה 2%, והיום הריבית בארה"ב היא מעל 5%.
עוד הסביר פישר, כי מחירי הנדל"ן האמריקאיעלו, והמשיכו לעלות, כך שחלק מהאנשים מכרו את הנכסים והחזירו את ההלוואות. אלא שאז, התפוצצה הבועה ומחירי הדירות החלו לרדת, ובאופן הדרגתי התחילו לצוץ בעיות בין המלווים ללווים. הבנקים ידעו שיהיו הפסדים, אמר פישר.
הנגיד הדגיש, כי צריך לזכור שהיקף המשבר מסתכם בסך הכל בכמאה מיליארד דולר, סכום קטן בקנה מידה אמריקאי, אך לא היה ידוע מי יפגע מכך, עד לאותו הרגע שבו קרנות גידור החלו להצהיר על פשיטות הרגל. מכיוון שהבעיה הייתה רק בארה"ב, לא היה ברור אם הבעיה תחלחל לשוק העולמי.
"ביום שישי ה'פד' הוריד את שיעור הריבית (ריבית הניכיון) בשיעור של 0.5%, וגם הודיעו לבנקים שבמקום לקבל אשראי ללילה אחד, יקבלו את האשראי לחודש ימים- הקלה של ממש בהיצע האשראי לבנקים" אמר פישר.
"כל פעם שאנשים מתחילים לאבד את האמונה בשווקים, הבנקים המרכזיים נוטים להתערב, לפד יש עוד הרבה נשק במחסנים שלהם. הם עדיין לא הורידו את שיעור ריבית ה'פד', בשלב זה אף אחד לא יודע אם יהיה צורך בצעדים נוספים. אך מה שחשוב יותר, שאנו יודעים היום שה'פד' מוכן להתערב על מנת לסייע במצב", כך אמר פישר.
עוד אמר פישר, כי "ההשפעה על המשק העולמי תהיה מועטה. הצמיחה באסיה מרשימה ובאירופה צופים כי תימשך".
המצב בישראל
בהתייחס לשוק הישראלי אמר הנגיד, כי "השוק בארץ ימשיך כרגיל. ירידות הבורסות בעולם משפיעות על הבורסה שלנו, אולם, מצב המשק הוא טוב אפילו טוב מאוד. בדקנו את החשיפה של הבנקים שלנו ומצאנו כי אין חשיפה של בנקים ישראלים לשוק הסאב-פריים בארה"ב".
"אנחנו חלק מהמשק העולמי, לכן אנו עשויים להיות מושפעים מאירועים בחו"ל, אבל הממשלה העבירה תקציב מאוד חזק שעמד ביעד ההוצאות. הייצוא ממשיך לגדול, ולכן כל עוד נשמור על יציבות מחירים ואחריות תקציבית, המשקיעים הזרים יהיו איתנו. אני לא רואה שאנו נמצאים לקראת מצב של התדרדרות בשווקים" .

דמרי ביביסט - אז מה?
ויכוח סוער בין ראול סרוגו שטען כי נתניהו מזניח את התשתיות ומותיר מעל ל-80 אלף דירות לא מכורות. אל מול יגאל דמרי, בעל השליטה בחברת דמרי, אשר השיב כי הכלכלה חזקה והנתונים מופרזים. מעבר ללהט הפוליטי, ברור שהבורסה, שוק ההון והכלכלה הישראלית פועלים על פי חוקי שוק ולא על פי נאמנות פוליטית
הוויכוח שפרץ בין ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים לשעבר, לבין יגאל דמרי, בעל השליטה בחברת דמרי דמרי 1.54% , העוסקת בבנייה למגורים,ייזום פרוייקטים ונדל"ן מניב - על במת כנס הנדל"ן השנתי של הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה
"זמורה" והמרכז האקדמי פרס, היה סוער, טעון, ובעיקר סימבולי. סרוגו האשים כי ראש הממשלה בנימין נתניהו “זנח את נושא פיתוח התשתיות” וכי “יש מעל ל-80 אלף דירות שלא נמכרו”, וטען שהממשלה עסוקה בכיבוי שריפות במקום בחזון ארוך טווח. דמרי מצדו ענה ושאל: “למה אתה מתלונן
על ראש הממשלה? מזל שלנו שהוא ראש הממשלה! הכלכלה חזקה. לא מכיר מספרים של 80 אלף, מהיכרותי מדובר ב־20-30 אלף דירות. אתם רק מחפשים את מה שרע. דבר אחד חסר לנו - קצת יותר אחדות”. מדובר על שתי תפסיות שונות שביניהן שוק אחד שמתמחר הכול לפי חוקי כלכלה ולא לפי נאמנות
פוליטית.
הבורסה ושוק ההון אינם ימין פוליטי או שמאל פוליטי. הם מערכת תמחור של סיכונים וציפיות. הבורסה במיוחד אגב - מתמחרת את הציפיות של הפועלים בשוק. מניות של חברות בנייה עולות או יורדות לפי האופן שבו פועלת החברה. בין היתר בוחנים אותה על פי קצב מכירת הדירות, שיעור רווח גולמי, עלויות מימון, רמת המלאי והנזילות, והיכולת של הנהלה לעמוד ביעדים. מצד האג"ח, הקבלנים לא מתומחרים לפי מחיאות כפיים או עידוד מהקהל, אלא מבחינה מעמיקה של לוחות סילוקין, ביטחונות, יחס כיסוי חוב, ריבית שמשולמת, ההיסטוריה של אותה חברה ואיך היא שילמה ועמדה בהתחייבויותיה בעבר. גם בנק מלווה לא מעניק ליווי סגור על בסיס דעות פוליטיות, אלא על בסיס קדם-מכירות, הון עצמי, איכות הבטוחות ויכולת ביצוע.
מנקודת המבט הזאת, הוויכוח על “כמה מלאי לא מכור יש” פחות חשוב משנדמה. מעבר לכך שהגדרה של “מלאי לא מכור” יכולה להשתנות (דירות גמורות לעומת דירות בשלד, היתרי בנייה וכו') השוק ממילא בוחן כל פרויקט לגופו: היכן הוא ממוקם, איזה מוצר הוא מציע, האם המחיר תואם את כוח הקנייה המקומי, ומהו קצב המכירות בפועל. חשוב לציין - זה לא אומר שהפוליטיקה לא משפיעה. היא בהחלט משפיעה, אבל דרך מדיניות קונקרטית שמזיזה פרמטרים כלכליים, לא דרך זהות המצביע או העדפתו. כשיש האצה בהיתרי בנייה ובהליכי תכנון, עקומת ההיצע זזה. כשמאושרות מכסות לעובדים זרים בענף, עלויות וזמני ביצוע משתנים. כשמקדמים תשתיות תחבורה ומפחיתים היטלי פיתוח - תמחור הקרקע משתנה. וכשהריבית בבנק ישראל יורדת או עולה: לוחות התשלומים, כדאיות המשכנתאות ותמחור האשראי בענף מתעדכנים כמעט באופן מיידי.
מהסיבה הזו, גם אם נשמעים נתונים שונים על מספר הדירות הלא מכורות, המשקיע הסביר שואל את עצמו: מה קצב המכירות של החברות הציבוריות, מהו שיעור הריבית על ההיוון על נדל"ן שבידה, כמה תזרים חופשי נותר אחרי שירות החוב, עד כמה הפרויקטים ממונפים, והאם יש התאמה בין מחיר המוצר לבין כושר ההחזר של משקי הבית. עיתוי, תמחור, ותמהיל, אלה שלוש מילים שמכריעות יותר מכל ויכוח פוליטי בהקשר של חברות נדל"ן בדגש על חברות בנייה.
- "דירה ממוצעת בישראל צריכה לעלות מיליון שקל" - לא תאמינו מי אומר את זה?
- התאחדות הקבלנים; רוני בריק צפוי להחליף את ראול סרוגו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה לגבי “הכלכלה חזקה”?
גם כאן, התשובה נקבעת במדדים אמפיריים ודי ברורים: תעסוקה, שכר ריאלי, קצב אשראי, נפח משכנתאות, התחלות בנייה ומדדי מחירים. זה לא נקבע לפי אהדה למנהיג זה או אחר. חברות ותיקות יודעות לעבוד טוב גם בסביבה מאתגרת: הן מצמצמות מלאי איטי,
משנות תמהילי דירות, מציעות מסלולי תשלום (20/80 וכד'), ומנהלות את התזרים בזהירות. אחרות יתקשו יותר. אגב, לאחר שבנק ישראל הגביל את מבצעי ה-20/80 בתחילת השנה וקיבלנו הסברים בדוחות של חברות הנדל"ן למגורים שזה מה שהאיט את המכירות. כעת הן מקבלות 'סוכריה' חדשה - חבל הצלה ליזמים - תוספת לשטח הממ"ד תקזז את ירידת המחירים.