איש החודש של Bizportal באוגוסט: נוחי דנקנר

כשכולכם עסקתם בהתנתקות ובהתפטרותו של בנימין נתניהו ממשרד האוצר, הספיק נוחי דנקנר להשתלט על סלקום ולרכוש את קלאבמרקט. שתי עסקאות ענק בחודש אוגוסט לוהט אחד
מערכת Bizportal |

חודש אוגוסט האחרון היה החודש שבו בלט איש העסקים נוחי דנקנר, אף יותר מבחודשים עברו בזירת העסקים המקומית. מחד היה זה חודש עמוס אירועים מדיניים כבדי משקל: תהליך ההתנתקות מרצועת עזה, התפטרות נתניהו והתקרבות מערכת הבחירות. אלה היו רק חלק מהנושאים שעמדו לדיון על סדר היום הציבורי. אך דנקנר זכה בתואר איש החודש שלנו באוגוסט בזכות שתי עסקאות ענק שמשכו את מירב תשומת הלב התקשורתית והעסקית: סלקום וקלאבמרקט.

בתחילת אוגוסט עוד היה דנקנר במגעים עם האחים ספרא לרכישת חברת סלקום. ענקית הסלולר הגדולה הוחזקה בשיעור חלקי על ידי דסק"ש, שהיא חלק מקונצרן אי.די.בי הנמצא בבעלותו של דנקנר. בסיומו של חודש זה ואחרי שהעביר 3.2 מיליארד שקל לקופת הטייקונים, חולש דנקנר על אחד מגופי התקשורת הגדולים במדינה, מחזיק בכ-35% מנתח שוק האינטרנט המקומי (נטוויז'ן וברק 013), בשיחות לחו"ל ובמעצמת תקשורת שתוכל לתת קרב הוגן לקבוצת בזק שנמצאת בשלבי רכישה מתקדמים על ידי חיים סבן וקבוצתו.

רק בזכות המהלך של רכישת סלקום יכולנו לבחור בדנקנר כאיש החודש שלנו באוגוסט. אבל נוחי עשה יותר. המשבר שהתפרץ ברשת קלאבמרקט הכושלת הוביל אותו לנצל במהירות את המצב ולהגיש הצעה שהותירה הרחק מאחור את המתמודדים על הרכישה. שופרסל, עוד זרוע של קונצרן אי.די.בי (מוחזקת בשיעור של 56.28% על ידי דסק"ש), כתבה את השיק. נוחי חתם. ההצעה הראשונית היתה: 850 מיליון שקל על הרשת, 150 מיליון שקל על הסחורה. מיליארד שקל. נוחי עקף את דודי ומתיו (הרבוע הכחול). עקף את כולם והותיר ענן אבק מאחור.

תלאות המאבק על קלאבמרקט נמשכו במהלך כל חודש אוגוסט. היו רגעים קשים, רגעים של חוסר ודאות, אך לבסוף בית המשפט והממונה על ההגבלים העסקיים אישרו. המהלך המשיך ושופרסל מאז סוף החודש היא גם קלאבמרקט. כך יצא שנוחי - יותר מתמיד, הפך בתום חודש אוגוסט, לאיש שמוכר לנו מוצרים קמעונאיים מכל הסוגים: מתקשורת ועד לקופסאות שימורים. מחיבור לאינטרנט ועד לקופסאות טונה. חודש אוגוסט היה החודש שבו הגדיל דנקנר את נתח העסקים שלו, וכעת נותר לו רק לדאוג שההנהלות תבצענה את ההשבחה הנדרשת בכדי להחזיר את ההשקעה.

אז בסיומו של אוגוסט, ביצע דנקנר שתי עסקאות בכ-4 מיליארד שקל. הוא רכש את ענקית הסלולר הגדולה במדינה (32.5% תמורת 3.2 מיליארד שקל מספרא), והוא רכש את קלאבמרקט תמורת כ-800 מיליון שקל. כעת הגיעה שוב עת התשואות, ואולי - עת ההנפקות וגיוס השותפים.

שופרסל אמנם נסחרת במדד ת"א 100, ושווי השוק שלה עומד במקום ה-33 במדד. האם ייתכן כי לאחר הרכישה השווי יעלה ואנחנו נזכה לראות את שופרסל במדד ת"א 25? ימים יגידו. סלקום יכולה לעמוד להנפקה גם כן ולהכנס, יש לשער שגם היא תוכל להכנס בקלות יחסית למדד ת"א 25. אז שקט מזירת העסקאות של דנקנר, אנחנו לא צופים. אבל חודש אוגוסט היה חודש מפנה.

הערה: אי.די.בי פיתוח הינה שותפה בגרעין השליטה בחברת קו מנחה המפעילה את אתר החדשות Bizportal.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.