הדולר מתאושש קלות בעולם וגם מול השקל

מתחזק ב-0.38% ל-4.4948 שקל וגם האירו מתחזק אם כי בשיעור מתון יותר של 0.16% ל-5.6243 שקל. בעולם: שאלת השאלות - האם יותיר גרינספאן את הריבית על כנה ב-20 בספט' לאחר 10 העלאות רצופות?
שרון שפורר |

השקל נחלש הבוקר אל המטבעות העיקריים. הדולר מתחזק ב-0.38%, סובב סביב שער של 4.4948 שקל והאירו מתחזק בשיעור מתון יותר של 0.16% סובב סביב שער של 5.6243 שקל. אתמול נקבע שערו היציג של המטבע האמריקני בגובה 4.478 שקל, לאחר שנחלש ב-0.22% ושערו היציג של האירו נקבע בגובה 5.6192 שקל, תוספת של 0.07% אל מול שערו היציג ביום שישי.

ברקע להחלשותו של השקל, התאוששות קלה של הדולר האמריקני אל מול המטבעות העיקריים בעולם ומימושי רווחים בשוק המטבעות המקומי, לאחר ימים מספר של התחזקות המטבע המקומי.

העולם בעיניים של פינוטק

הדולר מתאושש מעט כנגד העיקריים וכעת נסחר סביב הרמה של 1.2485 כנגד האירו, סביב הרמה של 109.40 כנגד היין וסביב הרמה של 1.8400 כנגד הסטרלינג. למרות התחזקותו, ההרס שגרמה סופת "קטרינה" מעלה חששות בנוגע לשיעורי הצמיחה של ארה"ב, בעוד שמתחזקים החששות כי ב-20 לחודש ה-FED יותיר את שיעור הריבית ללא שינוי.

השבוע יתמקדו המשקיעים בנתונים כלכליים של ארה"ב על מנת לנסות ולנחש האם ה-FED ישנה את המדיניות המוניטארית של העלאות ריבית. בדרך כלל, הנתונים השבועיים אינם משפיעים על השוק, אולם הם ימשכו תשומת לב רבה יותר מהרגיל. הנתון החשוב הראשון שצפוי לרכז את תשומת לב המשקיעים הוא תביעות מחוסרי העבודה השבועי, הצפוי להתפרסם ביום חמישי הקרוב. כמו כן, סקר ה-ABC (ביטחון הצרכן) השבועי צפוי לרכז עניין רב בפעם הראשונה מזה זמן רב, בעוד שהנתון של שבוע שעבר צנח לרמת רגש שלילית של 12 נקודות.

"מאוד סביר כי השוק יגיב בעצבנות למידע כלכלי של ארה"ב, בעוד שהמשקיעים מנסים לראות את השפעת הנזק מהוריקן "קטרינה", אומר טריידר בבנק יפני. בכל אופן, מעטים רואים השפעה שלילית על כלכלה האמריקאית ואפילו אומרים, כי "בטווח הארוך דרישה לשיקום עשויה לעזור לצמיחה הכלכלית".

יחד עם זאת, בטווח הקצר הדולר עשוי להמשיך לסבול מאי ודאות מוניטארית, ירידה בשיעורי הצמיחה, ירידה בביטחון הצרכן והתרחבות הגירעונות עקב עליית מחירי הנפט. היום ימתינו המשקיעים האמריקאיים לפרסום של סקר ה-ISM ללא סקטור הייצור ובנתוני סקטור התחבורה של ארה"ב.

במהלך הלילה נחלש האירו קרוב ל-0.4% אל מול הדולר. החלשות זו נתפסת על ידי מרבית האנליסטים כתיקון טכני הכרחי לאחר הרמות הגבוהות של יום שישי שעבר.

אתמול פורסמו ברחבי היבשת האירופאית מדדי מנהלי הרכש (PMI). הנתונים עמדו בצפיות האנליסטים ולא הביאו לשינויים קיצוניים בשערי המטבעות.

היום יפורסמו באירופה מספר אינדיקאטורים בעלי חשיבות. בריטניה תפרסם את נתוני התפוקה התעשייתית ותפוקת הייצור לחודש יולי. לאחר מכן הבנק האירופי (ECB) יפרסם את נתוני המכירות הקמעונאיות ובגרמניה ימתינו המשקיעים להזמנות מהסקטור התעשייתי. נתונים אלו עשויים לתפוס היום משקל נוסף לנוכח העדר נתונים משמעותיים מצד ארה"ב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".