הדולר מתאושש קלות בעולם וגם מול השקל

מתחזק ב-0.38% ל-4.4948 שקל וגם האירו מתחזק אם כי בשיעור מתון יותר של 0.16% ל-5.6243 שקל. בעולם: שאלת השאלות - האם יותיר גרינספאן את הריבית על כנה ב-20 בספט' לאחר 10 העלאות רצופות?
שרון שפורר |

השקל נחלש הבוקר אל המטבעות העיקריים. הדולר מתחזק ב-0.38%, סובב סביב שער של 4.4948 שקל והאירו מתחזק בשיעור מתון יותר של 0.16% סובב סביב שער של 5.6243 שקל. אתמול נקבע שערו היציג של המטבע האמריקני בגובה 4.478 שקל, לאחר שנחלש ב-0.22% ושערו היציג של האירו נקבע בגובה 5.6192 שקל, תוספת של 0.07% אל מול שערו היציג ביום שישי.

ברקע להחלשותו של השקל, התאוששות קלה של הדולר האמריקני אל מול המטבעות העיקריים בעולם ומימושי רווחים בשוק המטבעות המקומי, לאחר ימים מספר של התחזקות המטבע המקומי.

העולם בעיניים של פינוטק

הדולר מתאושש מעט כנגד העיקריים וכעת נסחר סביב הרמה של 1.2485 כנגד האירו, סביב הרמה של 109.40 כנגד היין וסביב הרמה של 1.8400 כנגד הסטרלינג. למרות התחזקותו, ההרס שגרמה סופת "קטרינה" מעלה חששות בנוגע לשיעורי הצמיחה של ארה"ב, בעוד שמתחזקים החששות כי ב-20 לחודש ה-FED יותיר את שיעור הריבית ללא שינוי.

השבוע יתמקדו המשקיעים בנתונים כלכליים של ארה"ב על מנת לנסות ולנחש האם ה-FED ישנה את המדיניות המוניטארית של העלאות ריבית. בדרך כלל, הנתונים השבועיים אינם משפיעים על השוק, אולם הם ימשכו תשומת לב רבה יותר מהרגיל. הנתון החשוב הראשון שצפוי לרכז את תשומת לב המשקיעים הוא תביעות מחוסרי העבודה השבועי, הצפוי להתפרסם ביום חמישי הקרוב. כמו כן, סקר ה-ABC (ביטחון הצרכן) השבועי צפוי לרכז עניין רב בפעם הראשונה מזה זמן רב, בעוד שהנתון של שבוע שעבר צנח לרמת רגש שלילית של 12 נקודות.

"מאוד סביר כי השוק יגיב בעצבנות למידע כלכלי של ארה"ב, בעוד שהמשקיעים מנסים לראות את השפעת הנזק מהוריקן "קטרינה", אומר טריידר בבנק יפני. בכל אופן, מעטים רואים השפעה שלילית על כלכלה האמריקאית ואפילו אומרים, כי "בטווח הארוך דרישה לשיקום עשויה לעזור לצמיחה הכלכלית".

יחד עם זאת, בטווח הקצר הדולר עשוי להמשיך לסבול מאי ודאות מוניטארית, ירידה בשיעורי הצמיחה, ירידה בביטחון הצרכן והתרחבות הגירעונות עקב עליית מחירי הנפט. היום ימתינו המשקיעים האמריקאיים לפרסום של סקר ה-ISM ללא סקטור הייצור ובנתוני סקטור התחבורה של ארה"ב.

במהלך הלילה נחלש האירו קרוב ל-0.4% אל מול הדולר. החלשות זו נתפסת על ידי מרבית האנליסטים כתיקון טכני הכרחי לאחר הרמות הגבוהות של יום שישי שעבר.

אתמול פורסמו ברחבי היבשת האירופאית מדדי מנהלי הרכש (PMI). הנתונים עמדו בצפיות האנליסטים ולא הביאו לשינויים קיצוניים בשערי המטבעות.

היום יפורסמו באירופה מספר אינדיקאטורים בעלי חשיבות. בריטניה תפרסם את נתוני התפוקה התעשייתית ותפוקת הייצור לחודש יולי. לאחר מכן הבנק האירופי (ECB) יפרסם את נתוני המכירות הקמעונאיות ובגרמניה ימתינו המשקיעים להזמנות מהסקטור התעשייתי. נתונים אלו עשויים לתפוס היום משקל נוסף לנוכח העדר נתונים משמעותיים מצד ארה"ב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".