קצב גידול ריאלי שנתי של מעל ל-8% בגביית המיסים

הכנסות המדינה ממיסים ומאגרות הסתכמו בחודש אוגוסט בכ-13.4 מיליארד שקל. בחודשים יוני-אוגוסט 2005 קצב הגידול אף הואץ לכ-10% בחישוב שנתי. ההכנסות ממיסים ישירים הסתכמו בכ–7 מיליארד שקל
דרור איטח |

בחודש אוגוסט 2005 הסתכמו הכנסות המדינה ממיסים ומאגרות בכ-13.4 מיליארד שקל. בתקופה של 12 החודשים האחרונים, נתוני המגמה מצביעים על גידול בקצב שנתי ריאלי של מעל ל-8% בגביית המיסים, בניכוי שינויי חקיקה. שיעור זה גבוה משיעור הגידול בתוצר, דבר המקובל בתקופות של התרחבות מואצת בפעילות הכלכלית.

בחודשים יוני – אוגוסט 2005 נראה שקצב הגידול אף הואץ לכ-10% בחישוב שנתי, לעומת החודשים מרץ – מאי 2005. כזכור, בחודש ינואר 2005 נכנסה לתוקף ההפחתה השלישית במס הכנסה על העבודה בהיקף של 3.8 מיליארד שקל. בשנים 2003-2004 הופחת כבר נטל המס על העבודה בסכום כולל של 7.7 מיליארד שקל ובשנת 2006 יופחת הנטל ב-2.2 מיליארד שקל נוספים.

כאמור, הכנסות רשות המיסים בישראל בחודש אוגוסט 2005 הסתכמו בכ-13.1 מיליארד שקל לעומת כ–12.4 מיליארד שקל באוגוסט 2004. בניכוי תיקוני חקיקה, התאמות והפרשי עיתוי גדלו ההכנסות בשיעור ריאלי של 10%.

ההכנסות ממיסים ישירים (מס הכנסה, מיסוי מקרקעין וכו') באוגוסט 2005, הסתכמו בכ–7 מיליארד שקל לעומת 6.2 מיליארד שקל באוגוסט 2004. בניכוי תיקוני חקיקה, התאמות והפרשי עיתוי חלה עליה ריאלית בשיעור של כ-17%. בגביה ממיסים ישירים, חל גידול גבוה של 21% בגביה ממס הכנסה מעצמאיים ומחברות.

ההכנסות ממיסים עקיפים באוגוסט 2005 (מע"מ, מס קניה, מכס, בלו ומס בולים), הסתכמו בכ-6.1 מיליארד שקל לעומת 6.2 מיליארד שקל ב-2004. בניכוי תיקוני החקיקה, התאמות והפרשי עיתוי חל גידול ריאלי בשיעור של כ–3%.

יצויין כי את שיעורי השינוי ביחס לחודש המקביל אשתקד יש לנתח על רקע העובדה שההכנסות מיבוא בחודש אוגוסט 2004 היו גבוהות במיוחד בגלל מספר סיבות: שביתה בנמלים בחודש יולי 2004 שגרמה להסטת היבוא לאוגוסט, הסטה של יבוא מספטמבר לאוגוסט בגלל השביתה שהיתה צפויה לפרוץ באגפי המיסים בספטמבר, כמו גם העובדה שהחגים חלו אשתקד במחצית הראשונה של ספטמבר כך שהיבוא המוגבר לקראת החגים החל כבר באוגוסט – בניגוד למצב השנה בו חלים החגים רק באוקטובר.

היקף היבוא של כלי רכב מתחילת השנה איננו גבוה משמעותית מהקצב בתקופה המקבילה אשתקד, אולם מתחילת שנת הדגם 2006 (במאי 2005) נרשם גידול בהיקף היבוא של כלי רכב פרטי ומסחרי בשיעור של כ-8%.

בחודש אוגוסט 2005 חל גידול בהחזרי מע"מ לעומת אוגוסט 2004 בשיעור של כ–36% וסך החזרי מע"מ – כולל לאוטונומיה הסתכמו בכ-1.8 מיליארד שקל - נתון הגבוה בכ–500 מליון שקל לעומת אוגוסט 2004. יצויין כי באוגוסט 2004 היו ההחזרים נמוכים במיוחד בגלל שינוי בשיטת ההחזרים שגרמה לדחיית חלק מההחזרים לספטמבר 2004.

יש לציין כי בחודשים האחרונים מסתמנת עליה עקבית בהחזרי מע"מ לעומת אשתקד. הסיבה העיקרית לכך היא הגידול בפעילות הכלכלית, גידול ביצוא, גידול בתיירות מחו"ל. כן חל גידול בערך היבוא, כאשר המע"מ בגינו מקוזז בפיגור. סה"כ ערך היבוא בחודשים ינואר – אוגוסט 2005 גדל לעומת התקופה המקבילה אשתקד בכ-15%.

נתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחודשים האחרונים על השינויים באינדיקטורים הכלכליים מצביעים על גידול הן בביקושים והן בייצור, בקצב דומה לחודשים הקודמים של השנה. הפדיון בענפי המסחר הקמעונאי גדל בחודשים מאי – יוני ב–5.7% בחישוב שנתי. במדד פדיון שירותי המחשוב והשירותים העסקיים האחרים נרשמה עליה גבוהה של 13% וכן נרשמה עליה במדד הפדיון של שירותים עסקיים ונדלן בכ-6%. במקביל נרשמה ירידה קלה באחוז הבלתי מועסקים מסך כוח העבודה האזרחי.

בתקופה המצטברת מתחילת שנת 2005 (ינואר – אוגוסט) נרשמו עודפי גביה ביחס ליעד המקורי של הכנסות המדינה, הן עקב שיפור בפעילות הכלכלית כמו גם פעילות אכיפה מוגברת של רשות המיסים. עיקר עודפי הגביה נרשמו בהכנסות ממיסים ישירים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.