רק בישראל: רוכשים ועולים - מבט על עסקת כי"ל
דבר ראשון, חשוב שתדעו - עיננו לא צרה. ואנחנו לא אומרים זאת ב"פאסון" הציניקני של העתונאים. לפחות מאוד חשוב לנו שתדעו, אנחנו מפרגנים לחברת כי"ל והאמת היא שהחברה הזאת בכלל לא צריכה את הפרגון שלנו. דוחות מוצלחים, שוק גואה ומחירים עולים למחצבים שלה, סידרו טוב את מי שהשקיע בזמן במניותיה.
יחד עם מה שאמרנו בפתיחה, מצאנו עצמנו מביטים אתמול על מסכי המסחר ולא מאמינים. וזה לא בגלל כי"ל. זאת הבורסה המקומית. כשחברות ישראליות, גם אם הגלובליות, רוכשות חברות אחרות - המשקיעים בארץ אוהבים לרכוש את המניות שלהן ולהעלות אותן מעלה. הציבור בארץ נוטה להאמין והוא מצביע דרך הארנק.
בין אם מדובר בחברות ענק שמבצעות צעדים אמיצים ורוכשות חברות גדולות במאות מיליוני דולרים, כמו הרכישה שעליה הודיעה אתמול כיל, ובין אם מדובר בחברות קטנות שרוכשות מכולת שכונתית. כשהציבור הישראלי שומע על רכישה גדולה (ביחס לחברה הרוכשת) הוא רץ אל פנקס הצ'קים. בניגוד - לחבריו הגויים בחו"ל.
בשווקים הגלובליים (יפן וארה"ב בעיקר), הנזילים באמת, שם אין בורסות שלמות של בעלי עניין, כשחברה ענקית רוכשת חברה אחרת, המניות של הרוכשת יורדות והמניות של הנרכשת עולות. למה? כי הנרכשת בדרך כלל מטפסת לשווי העסקה ומגולמת כבר כחלק מהחברה החדשה מינוס (אולי) פרמיית סיכון על כשלון העסקה, והרוכשת מבצעת צעד של סיכון. הרוכשת מוציאה מזומן "בטוח" מהקופה שלה ורוכשת וממזגת לתוכה נרכשת, לכן מחיר המנייה יורד.
אפשר כמובן להוסיף סיבות חשבונאיות גרידא, של דילול המניות של המשקיעים, ואי אילו תוספות. אבל כשהמנייה נזילה מאוד ויש רכישה, אז בדרך כלל ברור מה קורה. וכאן מגיעה הבורסה התל אביבית, שמלמדת את העולם ואישתו איך עושים עסקים. לכן הופתענו כל כך שגם כשחברה כמו כי"ל מודיעה על רכישה ענקית בהיקף של 255 מיליון דולר - המשקיעים רצים אל הארנקים ומעלים את המניה ב-2.56% בתוך יום, במחזור עתק של 100 מיליון שקל.
הבטנו אתמול בסוג העסקאות שבוצעו במניה. אי אפשר להגיד שהיו אלה עסקאות "ענקיות". פה ושם אספו במיליונים, אבל בסך הכל בוצעו הרבה עסקאות (1,758) והרבה מהן בשיעורים קטנים של אלפי ועשרות אלפי שקלים. רק לשם השוואה, אתמול בוצעו בטבע 743 עסקאות במחזור של 36.8 מיליון שקל, ואפילו במניית הפועלים שחוותה יום סוער במיוחד, בוצעו רק 1,547 עסקאות, במחזור שהיה גבוה בכ-25% מזה של כי"ל. בקיצור, כי"ל לא עברה כך סתם בין משקיעים מוסדיים. אם מתרשמים ממספר העסקאות, העמך היה בתמונה.
אז תאמרו לנו שאולי אנחנו בעתות בועתיות במיוחד שבהן כל סחורה היא לוהטת, כל עסקה גדולה היא סיבה למסיבה, או שפשוט כי"ל היא חברה מעולה. אנחנו יכולים להסכים עם חלק מהקביעות. אבל אנא הפנו את מבטיכם לעסקאות שביצעו חברות שהן קמצוץ ביחס לכי"ל. כל מיני שמות נידחים בקצה המסחר. גם שם: כשיש רכישה, יש מסיבה.
מבט אחד על כי"ל, יום אחרי שרכשה חברה אמריקנית ועשתה בכך צעד אמיץ בדרך לחברה גלובלית יותר - אנחנו מפרגנים לכי"ל. אבל אנחנו שוב מתפלאים מעוז הרוח של המשקיע הישראלי. הוא מתגמל הנהלות שעושות צעדי רכישה אמיצים, אבל מקצץ את השקעותיו מחברות שנעות בסולידיות ומציגות שיפור איטי לאורך שנים. בסופו של דבר, כשמביטים על המשקיע הישראלי, אנחנו לא מופתעים. הוא "חי על קפצונים", כמו בכביש - כך גם בבורסה.
מאת: חזי שטרנליכט
הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי בנייר ערך כזה או אחר. המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?
גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.
תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה. קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.
המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך
המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. .
בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.