וול סטריט סביב נקודת האפס בפתיחת המסחר

מחירי הנפט היורדים, כנראה שלא יורדים מספיק על מנת לשכנע את הסוחרים בוול סטריט. מספר נתוני מאקרו מעורבים שהתפרסמו ועוד כמה שצפויים להתפרסם שומרים את הסוחרים על הגדר. אלדין עולה ב-2.35%, אודיוקודס עולה ב-1.22%
יניב לפן |

וול סטריט פתחה את יום המסחר בירידות שערים קלות. על רקע מספר נתוני מאקרו שהתפרסמו לפני פתיחת המסחר וכמה שעוד צפויים להתפרסם יורדים המדדים בפתיחה. עוד משפיע על המסחר הם מחירי הנפט שיורדים היום כפי שירדו אתמול לאחר ששברו שיאים חדשים בתחילת השבוע על רקע הערכות הנזקים מהוריקן "קתרינה". מדד הנאסד"ק פתח את המסחר בירידה של 0.08% לשער של 2,150 נקודות. מדד הדאו יורד ב- 0.06% לשער של 10,475 נקודות. מחירי הנפט שעלו בפתיחת המסחר בבורסת הסחורות בניו יורק יורדים כעט אל מתחת למחיר ה-69 דולר לחבית. אתמול ירדו המחירים אל מתחת לרף ה-70 דולר לחבית, בעקבות כוונת ארה"ב לשחרר מעתודות הנפט בכדי לסייע לחברות האנרגיה שנפגעו מסופת ההוריקן "קתרינה". מחירי נפט בכזו רמה גבוהה מטילים משקל כבד על השווקים העולמיים בכלל והאמריקניים בפרט, כל תזוזה קטנה שקשורה לאספקת הנפט ולתפוקת המזקקות משפיעה ישירות על המחיר. כעט נסחרת חבית נפט במחיר של 68.94 דולר. מאקרו אמריקני מספר התביעות החדשות לדמי אבטלה פורסמו כשעה לפני תחילת המסחר. הצפי ברחוב היה ל-315 אלף תביעות חדשות. בפועל פורסמו נתונים המצביעים על עלייה מפתיעה ל-320 אלף תביעות חדשות. נתוני ההכנסה והצריכה הפרטית התפרסמו גם הם שעה לפני פתיחת המסחר. האנליסטים צפו לעליה של 0.5% בהכנסה הפרטית אחרי עליה דומה ביולי. בנוגע לצריכה הפרטית צפו האנליסטים עליה של 1%, לאחר עליה של 0.8% ביולי, זאת למרות מחירי הנפט הגבוהים. בפועל פורסם כי בבכנסה הפרטית עלתה ב-0.3% ואילו הצריכה הפרטית עלתה ב-1%. העלייה הגדולה בצריכה אל מול העלייה הנמוכה בהכנסה גררו את החסכון הפרטי של הצרכן האמריקני לאזורים שליליים זו הפעם השנייה בלבד בהיסטוריה. הוצאות הבניה לחודש יולי יפורסמו זמן לא רב לאחר הפתיחה והן צפויות להציג עליה של 0.5%. באותה העת יפרסם גם מכון ה-ISM את הפעילות התעשייתית בחודש אוגוסט, הצפויה להציג עליה לרמה של 57 מרמה של 56.6 בחודש יולי. נציין, כי כל רמה מעל ל-50 משקפת התרחבות בייצור התעשייתי. מיד עם נעילת שערי המסחר יפורסם דו"ח מכירות כלי הרכב והמשאיות הקלות לחודש אוגוסט. בשווקים מצפים לנפילה במכירות לקצב שנתי של 14.1 מיליון מ-17 מיליון בחודש יולי החולף. אמריקניות במרכז במרכז המסחר היום עומדנה מניות ענקית הפרמצבטיקה השוייצרית, נובארטיס (שסימולה: NVS). החברה הציעה 4.5 מיליארד דולר עבור רכישת השליטה המלאה יצרנית החיסונים האמריקנית, Chiron. כיום מחזיקה נובארטיס, שהינה יצרנית התרופות השלישית בגודלה בעולם, ב-42% מ-Chiron. מניית החברה יפתחו את המסחר מאוחר יותר היום. בציפייה לנתון מאקרו מאכזב בנוגע למכירת מכוניות "קלות", מרכזות ייצרניות המכוניות הגדולות בארה"ב עניין. ג'נרל מוטורס (שסימולה: GM), פורד (שסימולה: F) יורדת ב-0.6% בפתיחה לשער של 9.91 דולר. דיימלר קרייזלר (שסימולה: DCX) צפוייה לפתוח את המסחר מאוחר יותר. ישראליות במרכז תע"א ואלביט החלו לספק מלט"ים לתורכיה ב-150 מיליון דולר. השתיים הודיעו הבוקר על התחלת העבודה ומימוש החוזה לאספקת מערכות מל"טים לצבא התורכי למשך 3 שנים והן חולקות באופן שווה בפרויקט. מניות אלביט מערכות (שסימולה: ESLT) פתחו את המסחר בעלייה של 2.64% לשער של 24.49 דולר. חברת הביוטכנולוגיה, XTLbio (שסימולה: XTLB), המפתחת חיסונים לצהבת נגיפית מרכזת עניין בפתיחת המסחר. מניות החברה יחלו להיסחר היום בבורסת נאסד"ק, לאחר שהשלימה תהליך רישום מניותיה עם הרשות לניירות ערך בארה"ב - ה-SEC. בית ההשקעות ג'פריס ושות' החלו היום לסקר את חברת אלדין (שסימולה: ALDN). בבית ההשקעות טוענים כי לחברה הרבה אפשרויות לצמוח ומעניקים לה המלצת קנייה עם מחיר יעד של 24 דולר. מניות אלדין עולות בפתיחת המסחר ב-1.6% לשער של 19 דולר. בית ההשקעות הגדול CIBC חידשו היום את המלצתם למניית אמדוקס (שסימולה: DOX). בבית ההשקעות אומרים כי החברה עומדת בציפיות למחצית הראשונה של 2005 ומעניקים לה המלצת "תשואת יתר" ומחיר יעד של 35 דולר. מניות אמדוקס פתחו את המסחר בעלייה של 0.58% לשער של 59.52 דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטהתמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטה

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?

מנדי הניג |

בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי. 

בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015 בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,  והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.


"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו,  והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.

"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.

והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.

"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.