קרני מאשים את בובליל כי התכוון לתבוע את קלאב הוטל
רו"ח יאיר קרני טוען בתצהיר שהגיש לביהמ"ש כי משה בובליל, בעל השליטה בחברות קלאב הוטל סיפר לו על כוונתו ליזום תביעה יצוגית נגד קלאב הוטל באמצעות בעל יחידה שישכור לצורך כך. לדברי קרני, בובליל התכוון להגיע להסדר פשרה עם אותו תובע כביכול, ובכך לסתום את הגולל על כל הטענות והתביעות העתידיות של בעלי היחידות של קלאב הוטל.
התצהיר ניתן במסגרת הליכים משפטיים אותם מנהלים באופן קבוצתי אלפי בעלי יחידות נופש, אשר בעזרתו של ארגון בעלי יחידות הנופש בישראל התאגדו ככוח אחד אל מול חברות קלאב הוטל וקלאב אין. התביעה הקבוצתית נגד חברות קלאב הוטל היא על סך מיליוני שקלים וכוללת, נוסף על הפיצוי הכספי סוגיות נוספות כגון: דרך חישוב דמי ההחזקה השנתיים, גביית דמי פיצול, גביית דמי טיפול בשל מכירת יחידת נופש, ניהול כושל ועוד.
עו"ד דורון לוי פנה היום לבית המשפט המחוזי בת"א בבקשה לצרף כראיה את תצהירו של רו"ח יאיר קרני. בפניתו מציין עו"ד לוי כי תצהירו של קרני מוכיח בבירור כי בובליל בעל השליטה בחברות קלאב הוטל, התכוון לרקום קנוניה וליצור תביעה ייצוגית פיקטיבית אשר תסתום את הגולל על אפשרויות התביעה של בעלי יחידות הנופש בעתיד.
רו"ח קרני, בעל יחידת נפש בעצמו מציין בתצהירו כי אכן הוגשה תביעה יצוגית במסגרתה והושגה פשרה הפוגעת בבעלי היחידות ומונעת מהם למצות את זכויותיהם, אלא שהיועץ המשפטי לממשלה הקודם, אליקים רובינשטיין (המכהן כיום כשופט בבית המשפט העליון) לא הסכים לתת גושפנקא להסכם הפשרה וכעת התביעה נמצאת בדיון בבקשה לעיכוב הליכים בבית המשפט המחוזי בת"א.
רו"ח יאיר קרני מציין בתצהירו כי הוא מכיר את משה בובליל ומלווה אותו בעסקיו מאז שנת 1978, עת שימוש כרו"ח שכיר במשרד רואי חשבון. "נשארתי יועץ של בובליל וליוויתי אותו גם לאחר שהקמתי משרד עצמאי לראית חשבון. שימשתי כרו"ח שלו אישית וליוויתי אותו מקרוב בכל מהלכי קבוצת קלאב הוטל". לדברי קרני הוא הכניס אותו כשותף בקלאב הוטל לוטראקי שביוון, בו מחזיק קרני 6%, למרות התנגדות יתר השותפים בפרוייקט.
רו"ח קרני מציין כי החל משנת 1986 נטל חלק פעיל ומרכזי בהקמת המודל העסקי של רשת קלאב הוטל יחד עם ד"ר גדעון קריב ז"ל ואחרים. בשלב מאוחר יותר התפתח סכסוך עסקי בינו ובין בובליל "שהחליט כדרכו בקודש להונות גם אותי" ועקב כך נפרדו דרכם והם מצויים בסכסוך הנמשך עד היום.
בתצהירו מציין קרני כי במשך השנים היו "רעשים" מעמותת בעלי היחידות ויחידים שהתלוננו על דברים רבים וביחוד על צורת חישוב דמי אחזקה וגובה התשלום "ומכך בובליל היה מוטרד מאד". לדברי קרני כאשר בובליל סיפר לו על כוונתו ליזום תביעה יצוגית הזהיר אותו כי מדובר במעשה פסול העשוי לסבך אותו קשות והמליץ לו שיחזור בו "ולא ייזום תביעה כוזבת שכזו".
תגובתו של משה בובליל
"הבקשה שהוגשה היום לבית המשפט ובה מתבקש להגיש תצהיר של מר יאיר קרני הועברה לבא-כוח החברות לפני זמן קצר, והם לומדים אותה, ויגישו תגובתן לבית המשפט בהתאם לדין. מקורבים לקלאב הוטל מסרו, שברור כבר עתה, על פני הדברים, שמדובר במהלך נוסף של יאיר קרני שמטרתו, כבעבר, להעלות טענות סרק על מנת להכפיש את משה בובליל ולהפעיל עליו לחצים פסולים. בהמשך ללחצים הפסולים שהופעלו עליו בימים האחרונים.
זהו מהלך נוסף של יאיר קרני העושה שימוש בלתי ראוי בתקשורת ובבית המשפט לצורך מאבק עסקי ומשפטי קשה שהוא מנהל לבדו ויחד עם ניסן חקשורי כנגד קבוצת קלאב הוטל ומשה בובליל.
קרני סבור שבמאבק זה כל האמצעים כשרים לרבות הטחת רפש, העלאת השמצות חסרות יסוד והפעלת צדדים שלישיים לצורך השגת מטרותיו באיומים - כפי שעשה גם בימים שקדמו להגשת תצהיר השקר לבית המשפט.
כפי שבעבר דובר בהכפשות משוללות יסוד, כך גם הפעם גם בתצהיר האחרון שהוגש לבית המשפט ממניעים אישיים זרים ופסולים, ממשיך יאיר קרני בשקריו", תגובת משה בובליל.

ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.