שילוש מנצח לחברה לישראל: כיל-צים-בזן הזניקו הרווח

ללא הכנסות חד-פעמיות סיימה החברה את תקופת הדו"ח ברווח של כ-620 מ' ש' לעומת 310 מ' ש' בתקופה המקבילה ואת הרבעון חתמה ברווח של כ-290 מ' ש' לעומת 199 מ' ש' ברבעון המקביל
שרון שפורר |

חברת האחזקות הנמצאת באחזקת סמי ועידן עופר - החברה לישראל מפרסמת הבוקר את התוצאות שלה לרבעון השני ולמחצית הראשונה של 2005. החברה חתמה את המחצית הראשונה של השנה עם רווח של 806 מיליון שקל - זינוק של 43% מול רווח של 560 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2004. את הרבעון השני לבדו חתמה החברה ברווח של כ-327 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-409 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

ללא הכנסות חד-פעמיות סיימה החברה את תקופת הדו"ח ברווח של כ-620 מיליון שקל לעומת רווח של כ-310 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד ואת הרבעון סיימה ברווח של כ-290 מיליון שקל לעומת רווח של כ-199 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה הודיעה גם כי החליטה גם על חלוקת דיוידנד בהיקף של 75 מיליון שקל.

וזהו השילוש המנצח של סמי עופר: כימיקלים לישראל סיימה את תקופת הדו"ח ברווח של כחתמה את המחצית עם רווח של 197 מיליון דולר, לעומת רווח של כ-107 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, אז כלל הרווח הכנסה חד פעמית של כ-18 מיליון דולר.

צים סיימה את תקופת הדו"ח ברווח של כ-94 מיליון דולר, לעומת רווח של כ-76 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הכולל הכנסה חד פעמית של כ-31 מיליון דולר אשתקד כלל הרווח הכנסה חד פעמית של כ-38 מיליון דולר.

בתי זקוק לנפט סיימה את תקופת הדו"ח ברווח של כ-681 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-335 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. החברה הקטינה את חלקה ברווח של בז"ן בסכום של כ-157 מיליון שקל.

מנגד לשילוש זה, ניצבה חברת טאואר סמיקונדקטור, שיצרה לחברה לישראל הפסד של 103 מיליון דולר - גידול של למעלה מ-33% לעומת הפסד של 75 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. בתקופת הדו"ח כללה החברה את חלקה בהפסדי טאואר - כ-97 מיליון שקל ומנגד, הקטינה את ההפרשה לירידת ערך השקעתה בטאואר (שבוצעה בשנת 2004) בסכום של כ-48 מיליון שקל.

עוד עלה מן הדו"חות, כי הוצאות המימון, נטו, של החברה הסתכמו בתקופת הדו"ח בסכום של כ-61 מיליון שקל לעומת הוצאות של כ-177 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

יוסי רוזן, יו"ר כי"ל, אמר היום בהתייחס לכי"ל, כי בתקופת הדו"ח נמשכו עליות המחירים במרבית תחומי הפעילות של כי"ל, כתוצאה מהצמיחה בכלכלה העולמית ושיפור בשוקי היעד של קבוצת כי"ל. התנאים הבסיסיים בשוק החקלאות העולמי, המשפיעים על הביקוש לדשנים, ממשיכים להיות טובים."

הוא הוסיף כי "הגידול במכירות הקבוצה משקף עליה במחזור של כל מגזרי הפעילות בקבוצת כי"ל, בעיקר כתוצאה מעליות מחירים של רוב מוצרי כי"ל וכן מגידול כמותי במכירות חלק מהמגזרים, כמו כן תרם היסוף בשער היורו לעומת הדולר לגידול בהכנסות ממכירות באירופה. השיפור ברווחיות הושפע גם מההתייעלות שבוצעה בשנים האחרונות בצד ההוצאות".

בהתייחס לצים, ציין רוזן, כי סיימה את תקופת הדו"ח ברווח של כ-94 מיליון דולר וזאת למרות עליית מחירי הדלק אשר נסקו בתקופת הדוח בשיעור של 23% וב-34% ברבעון השני, לעומת התקופות המקבילות אשתקד. עוד ציין רוזן, כי השיפור ברווחיות הושג למרות העובדה שהוצאות דמי החכירה גדלו בתקופת הדו"ח בשיעור של כ-43%.

הגידול במחזור המכירות של צים בתקופת הדו"ח נובע מעלייה במחיר ההובלה הממוצע למכולה בכ-16% ומעלייה של כ-6% בכמות המובלת, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

פעולותיה הנמרצות של החברה בתחום השיווק והמכירות הגדילו, לדברי רוזן, את כמות המכולות המובלות בתקופת הדוח לכ-1034 אלפי מכולות לעומת כ-972 אלפי מכולות בתקופה המקבילה אשתקד ובתקופת הרבעון גדלה כמות המכולות המובלת לכ-545 אלפי מכולות לעומת 501 אלפי מכולות בתקופה המקבילה אשתקד.

רוזן התייחס גם לטאואר ואמר, כי כחלק מהתוכנית אשר התוותה על ידי הדירקטוריון שלה עושה טאואר מאמצים להשגת מימון הנדרש לפעילותה השוטפת בעתיד הקרוב ובמקביל נקטה בצעדים להקטנת ההתחייבויות השוטפות וצמצום עלויות לרבות הקטנת מצבת כוח האדם. בחודש יולי 2005, חתמו טאואר והבנקים על תיקון להסכמי האשראי ולפיו יעמידו הבנקים מימון של עד 30 מליון דולר בכפוף לגיוס סכום דומה על ידי טאואר ממשקיעים. בעלי מניות מסוימים בטאואר התחייבו להשקיע סכום של 25.5 מליון דולר במסגרת האמור לעיל, מתוכם סך של 20 מליון דולר על ידי החברה, במסגרת הנפקת זכויות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".