העליות בניו יורק מתחזקות: נובה ממריאה ב-30%
בוול-סטריט נמשכות עליות השערים שנרשמו עם פתיחת המסחר. למרות החשש מגל הטרור המתחדש בסוף השבוע שעבר מפגינות הבורוסות של ניו-יורק עוצמה והן רושמות יום שלישי רצוף של עליות. ברקע הספיק מדד הנאסד"ק לשבור רמה פסיכולוגית של 2,100 נקודות, בעיקר בעידודם של נתוני התעסוקה הטובים שפורסמו ביום שישי האחרון.
מדד הנאסד"ק עולה בשעה זו בכ-0.85% ל-2,130 נקודות ומדד הדאו ג'ונס רושם עלייה של כ-0.64% ל-10,515 נקודות.
מחירי הנפט יורדים בשעה זו בשיעור חד של כ-2.2% סביב רמה של 58.5 דולר, במסחר האלקטרוני בניו יורק. החשש מפגיעה של הוריקן דניס בייצור הנפט הולך ונמוג דבר שמאפשר את המשך ירידת המחירים בנפט.
בנק ההשקעות גולדמן סאקס מרכז עניין על רקע תוכניתו לבצע השקעה של כמיליארד דולר יחד עם חברת הביטוח האירופאית אליאנס. יחדיו הם מתכננים לרכוש בנק השקעות מסחרי בסין. מניית החברה עולה בשעה זו בכ-1.58%.
נובה שפרסמה מעט לפני הפתיחה עדכון תחזיות ואמרה שתציג ברבעון השני זינוק של כ-60% בשורת ההכנסות בעקבות גידול בפעילות החברה באסיה. מניית נובה מגיבה להודעה בזינוק של 29% תוך היקפי מסחר גבוהים באופן יחסי.
חברת הטלקום החבולה טי.טי.איי נוסקת בכ-17%. לאחר מבול אזהרות הרווח שניתך על השוק בשבוע שעבר מודיעה היום החברה כי היא חוזה רבעון שני רצוף של שיפור בביצועים הכספיים שלה. החברה חוזה גידול של כ-10% בהכנסות שלה להיקף של 10 מיליון דולר.
מניות רדויז'ן שדיווחה על סדרה של מוצרים חדשים שהיא עומדת להשיק יורדת בשעה זו בכ-0.73%. החברה מתכננת להשיק את ערכת כלי המפתחים בשם SIP שמיועדת למוצרים בתחום הוויירלס וה-IP.
ביחידת המחקר של בנק הפועלים מעלים את המלצתם למניית אלביט מערכות מ'תשואת שוק' ל'תשואת יתר'. בבנק סבורים כי על רקע סיומה המסתמן של עסקת הרכישה ומחיר הרכישה האטרקטיבי של אלישרא, אי הוודאות אשר העיבה על מחיר המניה בתקופה האחרונה הופחתה משמעותית. חוות דעתם של האנליסטים מישראל עשויה להמשיך ולהאושש את המנייה בוול סטריט. עושה רושם שהמנייה לא מגיבה להמלצה ויורדת בכ-0.67%.
חברת ורינט עולה היות בכ-6% ובכך משלימה עלייה מרשימה של כ-28% בשבועיים. חברת ורינט הודיעה לפני כשבועיים על שיתוף בעולה עם ענקית הטלקום BT. בעקבות ההודעה שדרגו מספר בתי השקעות את המלצתם למנייה. זרז נוסף קיבלה החברה מכיוון קצת פחות נעים ביום חמישי שעבר. הפיגוע בלונדון העלה לראש סדר היום את חברות האבטחה וביניהם ורינט העוסקת, בין היתר, בפיתוח מערכות מעקב דיגיטליות.
סינרון עולה ב-3% וחוזרת לרמת שיא של כ-40 דולר למניה. ביום שישי הפחית בנק ההשקעות, לימן ברדרס את ההמלצה למניה מ"תשואת יתר" לתשואת שוק". במקביל דווחה החברה על 4 מינויים משמעותיים במערך המכירות שלה, זאת במטרה לנצל את המומנטום בעסקיה לצורך יצירת הזדמנויות בשווקים הגלובליים.
אינטרנט זהב דיווחה היום על השלמת שידרוג מערכת האינטרנט פרוטוקול שלה. המערכת החדשה אמורה לאפשר כתובות IP ב-128 ביט לעומת המערכת הישנה שאפשרה כתובות של 32 ביט בלבד. המנייה מגיבה בעלייה של כ-1.8% לאחר שכבר קפצה ב-6%.
סימני התאוששות בטאואר. לאחר שחוותה מכות חדות על רקע מצבה הפיננסי הקשה, וההשקעות הרבות שבלעה בשנים האחרונות, החלו בתקופה האחרונה להשמע מנגינות יותר אופטימיות לגבי החברה והאפשרות שתצליח להגיע להסדר מחודש ומשופר עם הבנקים, כמו גם שתצליח להתחיל ולראות הכנסות משמעותיות ממפעל ה-FAB 2 לקראת סוף השנה או תחילת השנה הבאה.
כל ההערכות הללו מגיעות לאחר שלפני כשבוע הביעה אחת מבעלות הבית הראשיות של טאואר, החברה לישראל, נכונות להזרים לה סכום של כ-20 מיליון דולר לקופתה המדוללת של יצרנית השבבים ממגדל העמק. בנוסף לכך, מעלות מסרה לחברה לישראל כי הגדלה של סכום ההזרמה עד לכדי 50 מיליון דולר לא תפגע בדירוג האשראי שלה. היום עולות המניות ב-5% לאחר שכבר רשמו עליה מרשימה יותר של 14%.
קריקס יורדת ב-1.2%. היום דווחה החברה, כי היא מתכוונת לגייס כ-70 מיליון דולר באמצעות הנפקה של כ-5 מיליון מניות על סמך תשקיף מדף מאוקטובר 2004.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
