דנה עזריאלי
צילום: זיו קורן

עזריאלי רוכשת 50% מפרויקט רמת בקע של שו"ב אנרגיה

בנוסף לזכאות ברווחי הפרויקט, עזריאלי גם תרכוש את כלל החשמל המיוצר מהפרויקט לתקופה של 20 שנה

רוי שיינמן |

קבוצת עזריאלי עזריאלי קבוצה 0.03%   מדווחת כי חתמה עם שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה -1.6%   על מסמך עקרונות לרכישת 50% מפרויקט רמת בקע, מתקן סולארי בעל הספק צפוי של כ-126 מגה-וואט (DC) משולב אגירה בקיבולת של כ-350 מגה-וואט שעה. הפרויקט נמצא בשלב הייזום והפעלתו המסחרית צפויה ב-2028-2029.


במסגרת העסקה, קבוצת עזריאלי תחתום גם על הסכם לרכישת כלל החשמל שייוצר במתקן למשך תקופה של 20 שנה (או עד תום תקופת ההפעלה המסחרית של הפרויקט, המוקדם מהשניים), וכן חשמל ממקורות אחרים של שיכון ובינוי אנרגיה, במחיר מוזל, כפי שנקבע במסמך העקרונות לעומת תעריפי רשות החשמל.


בתמורה למכירת 50% מהפרויקט, שיכון ובינוי אנרגיה תהיה זכאית לקבל החזר בשיעור דומה מסך עלויות הייזום שהוציאה בקשר עם הפרויקט עד כה וכן לקבל תמורה נוספת, בהתאם למנגנונים שסוכמו בין הצדדים. שיכון ובינוי אנרגיה תספק לתאגיד המשותף שירותי ניהול ייזום ופיתוח, שירותי הקמה, תפעול ואחזקה וכן ניהול הפעילות השוטפת של התאגיד המשותף בתמורה לתשלומים נוספים אשר ייקבעו בהסכם המפורט. נוסף על רכישת כל החשמל מהפרויקט, קבוצת עזריאלי תהיה זכאית לחלקה ברווחי הפרויקט במהלך חייו המסחריים.


ההסכם המפורט צפוי להיחתם תוך 120 יום. העסקה כפופה לתנאים מתלים כמקובל בעסקאות דומות, ובכלל כך קבלת אישורים רגולטוריים, לרבות אישור רשות מקרקעי ישראל להקצאת זכויות לעזריאלי, ואישורים משפטיים שונים.


"זהו הסכם ייחודי וחשוב עבור קבוצת עזריאלי", מסרה דנה עזריאלי, יו"ר קבוצת עזריאלי. "מעבר לתרומה הכלכלית לקבוצה, העסקה המתגבשת מהווה ביטוי נוסף למחויבות העמוקה שלנו לבניית הארץ ולשמירה על הסביבה וליצירת עתיד טוב יותר עבור הדורות הבאים. באמצעות השקעה באנרגיה מתחדשת, נוכל לספק חשמל ירוק לאתרי הקבוצה ברחבי ישראל, הנכסים הקיימים ואלו העתידיים. זו לא רק החלטה כלכלית נבונה, אלא בחירה ערכית שנוגעת בלב האסטרטגיה של הקבוצה, וצעד נוסף ומשמעותי בהוצאתו לפועל של חזון ה-ESG שלנו".


ברבעון הראשון של השנה רשמה עזריאלי NOI של כ-646 מיליון שקל, גידול של כ-21% לעומת 533 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נבע בעיקר מצמיחה במגזרי הקניונים, המשרדים ו-Data Centers, כאשר האחרון ממשיך להתבסס כמנוע צמיחה מרכזי ותורם כ-18% מסך ה-NOI. ה-NOI מנכסים זהים רשם עלייה של כ-6%, והסתכם ב-567 מיליון שקל.


ה-FFO (תזרים מזומנים מפעילות) צמח בכ-15% והגיע ל-452 מיליון שקל, לעומת 394 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-FFO ללא תרומת הדיור המוגן עלה בכ-13% והסתכם ב-435 מיליון שקל. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות עמד על 457 מיליון שקל, לעומת 464 מיליון שקל אשתקד, כאשר הקיטון נובע בעיקר מעלייה מסוימת בהוצאות שקוזזה על ידי הצמיחה ב-NOI.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.

גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.