איך זינק השכר של מנכ"ל אינטל החדש?
על השווי הרשמי של חבילת התגמול לעומת השווי הכלכלי; ליפ-בו טאן ירוויח מעל 100 מיליון דולר בשנה
אינטל הודיעה השבוע על מינויו של ליפ-בו טאן למנכ"ל החדש והשווקים אהבו את הבחירה. המניה זינקה ב-16.3% ביומיים (הרחבה: מנכ"ל חדש לאינטל - המניה מזנקת ב-12% וגם מי אתה טאן?). טאן, דמות מוכרת בתעשיית השבבים, יקבל חבילת תגמול רשמית בסך 69 מיליון דולר אם יעמוד ביעדים ארוכי הטווח שהוגדרו לו. בפועל, חבילת התגמול בזכות הזינוק במניה עולה על 100 מיליון דולר. חלק גדול מהשכר הוא אופציות ומניות שהוקצו בהינתן יום הכניסה. כלומר, הביס יהיה לפי מחיר של כ-20.7 דולר, והמניה כעת במעל 24 דולר. כשמחשבים את זה מקבלים שכר שמגיע ליותר מ-100 מיליון דולר.
מה כוללת חבילת השכר של טאן?
על פי המסמכים שהגישה אינטל, חבילת התגמול מורכבת ממספר רכיבים: שכר בסיס של מיליון דולר בשנה, בונוס ביצועים של 200% (עד 2 מיליון דולר בשנה) והכי חשוב - 66 מיליון דולר במניות ואופציות ארוכות טווח, בנוסף לתמריצים בגין המינוי
נוסף לכך, טאן התחייב לרכוש מניות של אינטל בשווי 25 מיליון דולר בתוך 30 יום מתחילת כהונתו, צעד שמראה על ביטחון שלו במניה ועל רצון להדגיש את מחויבותו ליצירת ערך לבעלי המניות.טאן, בן 65, ייקח את המושכות החל מה-18 במרץ ויחזור גם לדירקטוריון, לאחר שפרש ממנו באוגוסט 2024.
התפקיד שלו "להחזיר עטרה ליושנה". עם רקורד של עשרות שנים בתעשיית השבבים, טאן ינסה להחזיר את אינטל למעמדה המוביל, לאחר שהפכה להיות "חיה דו ראשית" בלי כיוון ובלי מיקוד. לאינטל שני תחומי פעילות - תחום הפיתוח ותחום ייצור השבבים. בתחם הפיתוח החברה מפתחת שבבים, אך היא כבר לא בין המובילות העולמיות כשלמעשה היא נמצאת הרחק מאחור בשבבי AI - אנבידיה היא המובילה הבלתי מעורערת ו-AMD במרחק גדול ממנה, אבל גדולה פי 5-10 לפחות מאינטל השלישית בתחום. הפיתוח מאבד גובה גם במקומות אחרים וזה בלט מאוד בשנים האחרונות כשאינטל התמקדה בלהיות חברה יצרנית.
- לאחר שנים של ניהול לקוי ושאננות: מנכ״ל אינטל מודיע שהוא בא ״לנקות״
- אינטל רוצה את אפל כמשקיעה - המניה זינקה ב-6%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכוונה של הממשל האמריקאי לייצר שבבים בארה"ב, והסובסידיות הגדולות שמתלוות לכך, הביאו את ההנהלה הקודמת להעדיף את הייצור על פני הפיתוח. אלא שהבעיה התבררה מהר - אינטל לא מספקת את הסחורה ולהקים מפעלי ייצור שאין לתוצרת שלהם דרישה זה בזבוז ענק של משאבים. אינטל מפגרת אחרי TSMC ולאחרונה הממשל האמריקאי קרא לחברה הטייואנית להקים מפעלים בארה"ב וקיבל תשובה חיובית - TSMC תשקיע 100 מיליארד דולר במפעלים בארה"ב. גם אינטל משקיעה והרבה, אבל היא עלולה להיות במהלך השנים הקרובות פחות מועדפת על הממשל שראה בה חלק מבשרו.
זה משאיר הרבה עבודה לטאן וההנהלה של אינטל - הם צריכים לבחור מיקוד, כיוון, אסטרטגיה וההחלטה הראשונה תהיה - האם ממשיכים לבד או שמפרקים-מפצלים מוכירם ונשארים עם הבחירה המועדת (כנראה שטאן מעדיף פיתוח)?
קריאה חשובה על אינטל וטאן:
מפוטר מחברה טכנולוגית, קרדיט: גרוקה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
חברות טק ענקיות כבר החלו להודיע על פיטורים של אלפי עובדים, והן השתמשו ב-AI כתירוץ, או כסיבה לפיטורים. בהודעות הרשמיות נאמר כי הבינה המלאכותית יכולה לעשות את העבודה באופן מהיר יותר וזול יותר, למרות שיש מי שמפקפק בכך, ברור לכול כי ל-AI יהיה אימפקט משמעותי על עולם העבודה וכי הוא כבר מייתר מקצועות, משרות וכך גם אלפי עובדים בתעשיות מגוונות. כאשר גם תחומי עבודה שכביכול לא קשורים לעולם הטכנולוגיה מתחילים להיות מושפעים ממהפכה התעשייתי הרביעית, השאלה היא לא רק מי ייפגע, אלא גם מי יוכל לשרוד, לעבור שינוי ולהתפתח. המוקד אינו רק "האם יוחלף התפקיד שלי?", אלא "איך ייראה התפקיד שלי בעשור הקרוב?". בהסתמך על מחקרים, ניתוחים והצהרות חברות גדולות וכן מתוך פרשנות רחבה של שוק העבודה: קיימות שתי אפשרויות מרכזיות, האחת היא הסתגלות והתאמה, השנייה היא סיכון ממשי לפיטורים ועלייה בשיעור האבטלה, במיוחד אם השוק לא יתאזן בזמן.
דוגמה למי שמתכונן למהפכה ומנסה להוביל אותה במקום להיות מובל על ידה. דאג מקמילון, מנכ"ל ענקית הקמעונאות וולמארט, הבהיר השבוע בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: "בינה מלאכותית תשנה כל עבודה. פשוטו כמשמעו". לדבריו, השפעת הטכנולוגיה תהיה מקיפה, וחלק מהמשרות ייעלמו, בעוד אחרות יעברו שינוי משמעותי או ייווצרו מחדש.
הצהרתו מגיעה על רקע שורה של צעדים שמובילים מנהלים בכירים בחברות ענק כמו אמזון, ג'נרל מוטורס, פורד ו-JP מורגן, שהחלו להתריע בפני עובדים על הצורך להיערך לעולם עבודה חדש. וולמארט, שמעסיקה מעל 2.1 מיליון עובדים ברחבי העולם, כבר פועלת להתאים את מבנה כוח האדם לשינויים המהירים, גם אם בשלב זה גודלו צפוי להישאר יציב. לטענת החברה, תפקידים מסוימים יצומצמו, אחרים ייווצרו מחדש. אחד התפקידים החדשים שהושקו לאחרונה הוא "בונה סוכני בינה מלאכותית" שהם עובדים האחראים על פיתוח כלים שמבוססים על בינה מלאכותית וישמשו את צוותי הסחר.
במקביל, וולמארט בונה מערך רחב של הכשרות מחדש לעובדים שנדרש מהם לעבור הסבה או לפתח מיומנויות חדשות. ההשקעה בגיוון תפקידי שירות לקוחות, שליחויות, טכנאות ותחזוקה ממשיכה, כשמנגד תפקידים בתחום הרכש, ניתוח נתונים שגרתי או שירות לקוחות טלפוני נמצאים תחת בחינה מחודשת ובחלק מהמקרים לקראת שינוי עמוק.
- העובדים הכי טכנולוגיים דווקא לא ממהרים לתת לבינה המלאכותית לעשות הכול
- הקשר בין תעשיית הביטוח למהפכת הטכנולוגיה: ״בלי ביטוח אין UBER ואין AI״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדבריו של מקמילון, השינוי לא צפוי להיות מידי אלא הדרגתי. אבל הארגון כבר נערך לרגע שבו רוב ממשקי התמיכה, מערכות הספקה והזמנות, יתבססו על סוכני בינה מלאכותית.

מחקר: המחשב שינה את שוק העבודה - לא תמיד לטובת הנשים
המחקר, שנמשך כמעט ארבעה עשורים ובחן מיליוני נתונים משוק העבודה האמריקאי, מגלה איך חדירת המחשב למקומות עבודה שינתה את הרכב המגדרי של מקצועות רבים. בשנות השמונים והתשעים הטכנולוגיה פתחה דלתות לנשים והקטינה פערים, אך בתחילת שנות האלפיים נרשם מפנה שהחזיר
חלק מהפערים. הדרישות החדשות לידע טכנולוגי, ובעיקר ידע בתחומי STEM, נהפכו למכשול שמונע מנשים להיכנס למקצועות שבהם טכנולוגיה נהפכה למרכזית
מחקר חדש של ד"ר אפרת הרצברג־דרוקר מהחוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב בוחן לעומק כיצד חדירת המחשב למקומות העבודה בארה"ב בין 1980 ל-2017 עיצבה מחדש את דפוסי ההשתלבות של נשים וגברים במקצועות שונים. המחקר, שהתבסס על נתוני מפקדי האוכלוסין בארה"ב ופורסם בכתב העת Social Forces, עוקב אחר ההשלכות ארוכות הטווח של המחשוב - תהליך שנהפך במהלך השנים מכוח חדשני בשוליים לגורם מרכזי כמעט בכל תחום תעסוקה.
בשלביה הראשונים של המהפכה הדיגיטלית, בעיקר בשנות השמונים והתשעים, תרמה הטכנולוגיה לצמצום פערי המגדר. המעבר לעבודה שנשענת יותר על מחשבים הפחית את הדרישה לכוח פיזי במקצועות שבעבר נחשבו גבריים באופן מובהק, כמו עבודות תחזוקה מסוימות, תפקידים ניהוליים ואף תחומים רפואיים שונים. מקצועות שבהם היכולת לעבוד מול מחשב החליפה בהדרגה משימות פיזיות נהפכו לנגישים יותר לנשים, שהתמודדו קודם לכן עם חסמים ברורים. השינוי הזה לא רק איפשר לנשים להיכנס למקצועות חדשים, אלא גם תרם להגברת הנוכחות שלהן במשרות בעלות מדרג גבוה יותר.
ואולם עם תחילת שנות האלפיים התמונה התהפכה. ככל שהתלות במחשב גדלה וככל שמקצועות רבים החלו לדרוש ידע עמוק בתחומי מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה - תחומי STEM - נוצרה מחדש חסימה מגדרית. מאחר שנשים עדיין מיוצגות בחסר במסלולי STEM, מקצועות שבהם הטכנולוגיה נהפכה לליבה המקצועית נותרו מאוישים בעיקר על ידי גברים. לפי המחקר, זהו מנגנון של "סגירה חברתית", שבו שליטה בידע טכנולוגי מתקדם נהפכת לתנאי סף שמקבע את ההפרדה בין נשים וגברים.
המחקר מתאר שלושה כוחות מרכזיים שפעלו במקביל במשך כ-40 שנה: הפחתת הדרישות הפיזיות שהרחיבה השתתפות נשים, שינוי עומס שעות העבודה שלא נמצא כבעל השפעה מהותית, ועלייה בדרישות לידע טכנולוגי שהגבילה מחדש כניסה של נשים למקצועות מתקדמים. שילוב המנגנונים האלה מסביר מדוע, למרות עלייה משמעותית בהשכלת נשים ובנוכחותן בשוק העבודה, רמת ההפרדה המגדרית במקצועות בארה"ב נשארה כמעט ללא שינוי מאז תחילת שנות האלפיים.
- חוק "שכר שווה" - מה זה ומדוע הוא כל כך חשוב?
- עובדות תבעו את הכללית בטענה לאפליה - ביהמ"ש הכריע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ד"ר הרצברג־דרוקר מציינת כי התובנות מן העבר חיוניות גם להבנת העתיד. לדבריה, ככל שטכנולוגיות חדשות ובהן בינה מלאכותית ייהפכו לגורם מרכזי בשוק העבודה, קיים סיכוי ממשי שהפערים יעמיקו אם נשים לא יגבירו את נוכחותן במסלולי הכשרה טכנולוגיים. העלייה המתמשכת בדרישות המומחיות עלולה לייצר שוב מחסום מגדרי - הפעם באופן חד ומשמעותי יותר.
