איך זינק השכר של מנכ"ל אינטל החדש?
על השווי הרשמי של חבילת התגמול לעומת השווי הכלכלי; ליפ-בו טאן ירוויח מעל 100 מיליון דולר בשנה
אינטל הודיעה השבוע על מינויו של ליפ-בו טאן למנכ"ל החדש והשווקים אהבו את הבחירה. המניה זינקה ב-16.3% ביומיים (הרחבה: מנכ"ל חדש לאינטל - המניה מזנקת ב-12% וגם מי אתה טאן?). טאן, דמות מוכרת בתעשיית השבבים, יקבל חבילת תגמול רשמית בסך 69 מיליון דולר אם יעמוד ביעדים ארוכי הטווח שהוגדרו לו. בפועל, חבילת התגמול בזכות הזינוק במניה עולה על 100 מיליון דולר. חלק גדול מהשכר הוא אופציות ומניות שהוקצו בהינתן יום הכניסה. כלומר, הביס יהיה לפי מחיר של כ-20.7 דולר, והמניה כעת במעל 24 דולר. כשמחשבים את זה מקבלים שכר שמגיע ליותר מ-100 מיליון דולר.
מה כוללת חבילת השכר של טאן?
על פי המסמכים שהגישה אינטל, חבילת התגמול מורכבת ממספר רכיבים: שכר בסיס של מיליון דולר בשנה, בונוס ביצועים של 200% (עד 2 מיליון דולר בשנה) והכי חשוב - 66 מיליון דולר במניות ואופציות ארוכות טווח, בנוסף לתמריצים בגין המינוי
נוסף לכך, טאן התחייב לרכוש מניות של אינטל בשווי 25 מיליון דולר בתוך 30 יום מתחילת כהונתו, צעד שמראה על ביטחון שלו במניה ועל רצון להדגיש את מחויבותו ליצירת ערך לבעלי המניות.טאן, בן 65, ייקח את המושכות החל מה-18 במרץ ויחזור גם לדירקטוריון, לאחר שפרש ממנו באוגוסט 2024.
התפקיד שלו "להחזיר עטרה ליושנה". עם רקורד של עשרות שנים בתעשיית השבבים, טאן ינסה להחזיר את אינטל למעמדה המוביל, לאחר שהפכה להיות "חיה דו ראשית" בלי כיוון ובלי מיקוד. לאינטל שני תחומי פעילות - תחום הפיתוח ותחום ייצור השבבים. בתחם הפיתוח החברה מפתחת שבבים, אך היא כבר לא בין המובילות העולמיות כשלמעשה היא נמצאת הרחק מאחור בשבבי AI - אנבידיה היא המובילה הבלתי מעורערת ו-AMD במרחק גדול ממנה, אבל גדולה פי 5-10 לפחות מאינטל השלישית בתחום. הפיתוח מאבד גובה גם במקומות אחרים וזה בלט מאוד בשנים האחרונות כשאינטל התמקדה בלהיות חברה יצרנית.
- לאחר שנים של ניהול לקוי ושאננות: מנכ״ל אינטל מודיע שהוא בא ״לנקות״
- אינטל רוצה את אפל כמשקיעה - המניה זינקה ב-6%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכוונה של הממשל האמריקאי לייצר שבבים בארה"ב, והסובסידיות הגדולות שמתלוות לכך, הביאו את ההנהלה הקודמת להעדיף את הייצור על פני הפיתוח. אלא שהבעיה התבררה מהר - אינטל לא מספקת את הסחורה ולהקים מפעלי ייצור שאין לתוצרת שלהם דרישה זה בזבוז ענק של משאבים. אינטל מפגרת אחרי TSMC ולאחרונה הממשל האמריקאי קרא לחברה הטייואנית להקים מפעלים בארה"ב וקיבל תשובה חיובית - TSMC תשקיע 100 מיליארד דולר במפעלים בארה"ב. גם אינטל משקיעה והרבה, אבל היא עלולה להיות במהלך השנים הקרובות פחות מועדפת על הממשל שראה בה חלק מבשרו.
זה משאיר הרבה עבודה לטאן וההנהלה של אינטל - הם צריכים לבחור מיקוד, כיוון, אסטרטגיה וההחלטה הראשונה תהיה - האם ממשיכים לבד או שמפרקים-מפצלים מוכירם ונשארים עם הבחירה המועדת (כנראה שטאן מעדיף פיתוח)?
קריאה חשובה על אינטל וטאן:
עובד מהבית בכמה משרות קרדיט: chat gptאיך עובדים ב-3 משרות במשרה מלאה בלי שהבוס יגלה?
העובדים שמנהלים שתיים ואף שלוש משרות במקביל ומטרידים את המעסיקים הם תופעת פוסט קורונה שאולי נותנת את האות לפתיחת עידן חדש בעולם העבודה
היה היה מהנדס תוכנה הודי בשם סוהם פארק, שנחשף כי עבד במקביל עם כמה חברות סטארט אפ, חלקן בארצות הברית וחלקן מחוץ לה. לפי הדיווחים, פארק החזיק בתקופות שונות שלוש עד שש משרות כמעט מלאות, תוך שהוא משלב אותן ביומן אחד. ההכנסה הכוללת שלו הגיעה, לפי פרסומים זרים, עד קרוב ל-800 אלף דולר בשנה. זה אומנם מספר חריג, אבל הוא המחיש לעולם ההייטק עד כמה עבודה מרחוק יצרה נקודות עיוורון משמעותיות. לפי הדיווחים, פארק ניהל את העומס באמצעות חלוקת שעות קשוחה במיוחד. בשבועות מסוימים הוא עבד יותר מ-130 שעות, ואם כי הצליח לעמוד בקצב תוך שימוש בתבניות קוד חוזרות ומיקוד במשימות המהותיות בלבד, בסופו של דבר המקרה התפוצץ ציבורית ופתח דיון רחב על אתיקה ועל גבולות הגמישות התעסוקתית.
בעידן ה-AI, אפשר לייצר הרבה יותר - הרבה יותר קוד והרבה יותר גם בתפקידים אחרים. בהייטקס זה לא סוד, יש כאלו שעושים במקביל כמה עבודות. יש מתכנתים שעובדים על הסטארטאפ שלהם תוך כדי עבודה. יש עובדים רבים שמנצלים אתהעבודה מהבית כדי לעבוד על פרויקטים בחברות אחרות. צריך גם להודות בבעיה הגדולה של ההייטק ושל חלקים רחבים בשוק העבודה - אי אפשר לדעת מה באמת קצב ההתקדמות האמיתי של העובד. יש הערכות, יש אולי בנצ'מרק, אבל יש עובדים שעושים מהר פי 3 מאחרים. היכולת לדעת ולפקח על העובדים הם קטנים וכך נוצר מצב שיש עובדים שנקרעים בשעות העבודה, יש עובדים והם הרוב שעובדים ב-60% תפוקה בערך, ויש גם הרבה שעושים 20%-30% תפוקה.
במצב הזה ותחת היכולות של הצ'אטים המתקדמים, עובדים תיאורטית ופרקטית יכולים לעבוד במספר עבודות במקביל.
המודל שבו עובד עוסק ביותר ממשרה אחת בו-זמנית (מה שמכונה “multiple-job holding” או MJH) הופך להיות חלק מהדיון בשוק העבודה. מצד אחד מדובר באפשרות לגוון הכנסה, לקבל יותר גמישות ליומיום או הזדמנות לרכוש מיומנויות חדשות. אך מצד שני עולה שאלה של תפוקה, איכות העבודה, ומעל הכול שאלה של אמון ושל ניהול מערכות יחסים בארגון. עם כניסתה של העבודה ההיברידית לחיינו, ישנם עובדים מקצועיים בתחומי ההייטק או הפיננסים שמחזיקים כמה משרות במקביל. אומנם תמיד היו פרילנסרים או יועצים שמחזיקים פעילות צדדית, אבל מה שהחל בשנים האחרונות הוא אחר לגמרי. העובדים אינם מדברים על משרה עיקרית ותוספת מזדמנת, אלא על שתי משרות מלאות ולעיתים אף יותר שכולן הנדחקות תחת אותו לוח זמנים.
לא ברור כיצד אבל אותם אנשים, והם לא מעטים, מרחבי העולם, מצליחים לשלב בין כמה מקומות עבודה, מבלי שהמעסיקים מודעים לכך. ניתן להניח שהשילוב בין עבודה מרחוק, כלים טכנולוגיים וגמישות ארגונית יצר תנאים שאפשרו לתופעה לצמוח ולמשוך תשומת לב ציבורית. נראה כי בעידן של עלויות מחיה גבוהות וחשש מתנודתיות בשווקים, עובדים סבורים כי עוד משרה תוכל לתת פרנסה נוספת או ליצור שכבת ביטחון נוספת, מה שנראה כי לא קורה בהכרח, לפי המחקרים.
- עובדים מוכנים לוותר על רבע מהשכר בשביל עבודה מהבית - ומה המעסיקים חושבים?
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שם קוד: גמישות
הגורמים שמניעים ריבוי משרות מלאות מגוונים. ראשית, הלחץ הכלכלי. במדינות רבות עלויות הדיור זינקו, והפער בין שכר למחוייבויות גדל. עובדים בתחומים מבוססי ידע רואים במשרה נוספת הזדמנות לייצב הכנסה וליצור כרית ביטחון למקרה של קיצוץ או האטה בענף. דוגמה לכך ניתן לראות בארה"ב. עובד בתחום מערכות המידע, גבר בשנות השלושים לחייו, סיפר כי ניהל שתי משרות מלאות בו זמנית במשך כמה שנים. המהלך נולד בגלל חובות של כמה עשרות אלפי דולרים, והוא רצה להחזיר אותם במהירות. שילוב שתי המשרות יצר הכנסה שנתית של מעל רבע מיליון דולר. הוא תיאר שגרה צפופה, אבל אפשרית: תפקיד אחד נדרש בעיקר לתמיכה טכנית ללא פגישות רבות, והתפקיד האחר כלל פרויקטים ארוכי טווח שאפשרו עבודה ברצף. עם זאת, הוא הדגיש כי מדובר בשגרה שמישה רק למי שיכול לעמוד בלחץ ולהישאר מאורגן ברמה גבוהה.
עובד מהבית בכמה משרות קרדיט: chat gptאיך עובדים ב-3 משרות במשרה מלאה בלי שהבוס יגלה?
העובדים שמנהלים שתיים ואף שלוש משרות במקביל ומטרידים את המעסיקים הם תופעת פוסט קורונה שאולי נותנת את האות לפתיחת עידן חדש בעולם העבודה
היה היה מהנדס תוכנה הודי בשם סוהם פארק, שנחשף כי עבד במקביל עם כמה חברות סטארט אפ, חלקן בארצות הברית וחלקן מחוץ לה. לפי הדיווחים, פארק החזיק בתקופות שונות שלוש עד שש משרות כמעט מלאות, תוך שהוא משלב אותן ביומן אחד. ההכנסה הכוללת שלו הגיעה, לפי פרסומים זרים, עד קרוב ל-800 אלף דולר בשנה. זה אומנם מספר חריג, אבל הוא המחיש לעולם ההייטק עד כמה עבודה מרחוק יצרה נקודות עיוורון משמעותיות. לפי הדיווחים, פארק ניהל את העומס באמצעות חלוקת שעות קשוחה במיוחד. בשבועות מסוימים הוא עבד יותר מ-130 שעות, ואם כי הצליח לעמוד בקצב תוך שימוש בתבניות קוד חוזרות ומיקוד במשימות המהותיות בלבד, בסופו של דבר המקרה התפוצץ ציבורית ופתח דיון רחב על אתיקה ועל גבולות הגמישות התעסוקתית.
בעידן ה-AI, אפשר לייצר הרבה יותר - הרבה יותר קוד והרבה יותר גם בתפקידים אחרים. בהייטקס זה לא סוד, יש כאלו שעושים במקביל כמה עבודות. יש מתכנתים שעובדים על הסטארטאפ שלהם תוך כדי עבודה. יש עובדים רבים שמנצלים אתהעבודה מהבית כדי לעבוד על פרויקטים בחברות אחרות. צריך גם להודות בבעיה הגדולה של ההייטק ושל חלקים רחבים בשוק העבודה - אי אפשר לדעת מה באמת קצב ההתקדמות האמיתי של העובד. יש הערכות, יש אולי בנצ'מרק, אבל יש עובדים שעושים מהר פי 3 מאחרים. היכולת לדעת ולפקח על העובדים הם קטנים וכך נוצר מצב שיש עובדים שנקרעים בשעות העבודה, יש עובדים והם הרוב שעובדים ב-60% תפוקה בערך, ויש גם הרבה שעושים 20%-30% תפוקה.
במצב הזה ותחת היכולות של הצ'אטים המתקדמים, עובדים תיאורטית ופרקטית יכולים לעבוד במספר עבודות במקביל.
המודל שבו עובד עוסק ביותר ממשרה אחת בו-זמנית (מה שמכונה “multiple-job holding” או MJH) הופך להיות חלק מהדיון בשוק העבודה. מצד אחד מדובר באפשרות לגוון הכנסה, לקבל יותר גמישות ליומיום או הזדמנות לרכוש מיומנויות חדשות. אך מצד שני עולה שאלה של תפוקה, איכות העבודה, ומעל הכול שאלה של אמון ושל ניהול מערכות יחסים בארגון. עם כניסתה של העבודה ההיברידית לחיינו, ישנם עובדים מקצועיים בתחומי ההייטק או הפיננסים שמחזיקים כמה משרות במקביל. אומנם תמיד היו פרילנסרים או יועצים שמחזיקים פעילות צדדית, אבל מה שהחל בשנים האחרונות הוא אחר לגמרי. העובדים אינם מדברים על משרה עיקרית ותוספת מזדמנת, אלא על שתי משרות מלאות ולעיתים אף יותר שכולן הנדחקות תחת אותו לוח זמנים.
לא ברור כיצד אבל אותם אנשים, והם לא מעטים, מרחבי העולם, מצליחים לשלב בין כמה מקומות עבודה, מבלי שהמעסיקים מודעים לכך. ניתן להניח שהשילוב בין עבודה מרחוק, כלים טכנולוגיים וגמישות ארגונית יצר תנאים שאפשרו לתופעה לצמוח ולמשוך תשומת לב ציבורית. נראה כי בעידן של עלויות מחיה גבוהות וחשש מתנודתיות בשווקים, עובדים סבורים כי עוד משרה תוכל לתת פרנסה נוספת או ליצור שכבת ביטחון נוספת, מה שנראה כי לא קורה בהכרח, לפי המחקרים.
- עובדים מוכנים לוותר על רבע מהשכר בשביל עבודה מהבית - ומה המעסיקים חושבים?
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שם קוד: גמישות
הגורמים שמניעים ריבוי משרות מלאות מגוונים. ראשית, הלחץ הכלכלי. במדינות רבות עלויות הדיור זינקו, והפער בין שכר למחוייבויות גדל. עובדים בתחומים מבוססי ידע רואים במשרה נוספת הזדמנות לייצב הכנסה וליצור כרית ביטחון למקרה של קיצוץ או האטה בענף. דוגמה לכך ניתן לראות בארה"ב. עובד בתחום מערכות המידע, גבר בשנות השלושים לחייו, סיפר כי ניהל שתי משרות מלאות בו זמנית במשך כמה שנים. המהלך נולד בגלל חובות של כמה עשרות אלפי דולרים, והוא רצה להחזיר אותם במהירות. שילוב שתי המשרות יצר הכנסה שנתית של מעל רבע מיליון דולר. הוא תיאר שגרה צפופה, אבל אפשרית: תפקיד אחד נדרש בעיקר לתמיכה טכנית ללא פגישות רבות, והתפקיד האחר כלל פרויקטים ארוכי טווח שאפשרו עבודה ברצף. עם זאת, הוא הדגיש כי מדובר בשגרה שמישה רק למי שיכול לעמוד בלחץ ולהישאר מאורגן ברמה גבוהה.
