ליפ-בו טאן  אינטל (רשתות)
ליפ-בו טאן אינטל (רשתות)

איך זינק השכר של מנכ"ל אינטל החדש?

על השווי הרשמי של חבילת התגמול לעומת השווי הכלכלי; ליפ-בו טאן ירוויח מעל 100 מיליון דולר בשנה

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה ליפ-בו טאן אינטל

אינטל הודיעה השבוע על מינויו של ליפ-בו טאן למנכ"ל החדש והשווקים אהבו את הבחירה. המניה זינקה ב-16.3% ביומיים (הרחבה: מנכ"ל חדש לאינטל - המניה מזנקת ב-12% וגם מי אתה טאן?). טאן, דמות מוכרת בתעשיית השבבים, יקבל חבילת תגמול רשמית בסך 69 מיליון דולר אם יעמוד ביעדים ארוכי הטווח שהוגדרו לו. בפועל, חבילת התגמול בזכות הזינוק במניה עולה על 100 מיליון דולר. חלק גדול מהשכר הוא אופציות ומניות שהוקצו בהינתן יום הכניסה. כלומר, הביס יהיה לפי מחיר של כ-20.7 דולר, והמניה כעת במעל 24 דולר. כשמחשבים את זה מקבלים שכר שמגיע ליותר מ-100 מיליון דולר. 

מה כוללת חבילת השכר של טאן?

על פי המסמכים שהגישה אינטל, חבילת התגמול מורכבת ממספר רכיבים: שכר בסיס של מיליון דולר בשנה, בונוס ביצועים של 200% (עד 2 מיליון דולר בשנה) והכי חשוב - 66 מיליון דולר במניות ואופציות ארוכות טווח, בנוסף לתמריצים בגין המינוי

נוסף לכך, טאן התחייב לרכוש מניות של אינטל בשווי 25 מיליון דולר בתוך 30 יום מתחילת כהונתו, צעד שמראה על ביטחון שלו במניה ועל רצון להדגיש את מחויבותו ליצירת ערך לבעלי המניות.טאן, בן 65, ייקח את המושכות החל מה-18 במרץ ויחזור גם לדירקטוריון, לאחר שפרש ממנו באוגוסט 2024.

התפקיד שלו "להחזיר עטרה ליושנה". עם רקורד של עשרות שנים בתעשיית השבבים, טאן ינסה להחזיר את אינטל למעמדה המוביל, לאחר שהפכה להיות "חיה דו ראשית" בלי כיוון ובלי מיקוד. לאינטל שני תחומי פעילות - תחום הפיתוח ותחום ייצור השבבים. בתחם הפיתוח החברה מפתחת שבבים, אך היא כבר לא בין המובילות העולמיות כשלמעשה היא נמצאת הרחק מאחור בשבבי AI - אנבידיה היא המובילה הבלתי מעורערת ו-AMD במרחק גדול ממנה, אבל גדולה פי 5-10 לפחות מאינטל השלישית בתחום. הפיתוח מאבד גובה גם במקומות אחרים וזה בלט מאוד בשנים האחרונות כשאינטל התמקדה בלהיות חברה יצרנית.

הכוונה של הממשל האמריקאי לייצר שבבים בארה"ב, והסובסידיות הגדולות שמתלוות לכך, הביאו את ההנהלה הקודמת להעדיף את הייצור על פני הפיתוח. אלא שהבעיה התבררה מהר  - אינטל לא מספקת את הסחורה ולהקים מפעלי ייצור שאין לתוצרת שלהם דרישה זה בזבוז ענק של משאבים. אינטל מפגרת אחרי TSMC ולאחרונה הממשל האמריקאי קרא לחברה הטייואנית להקים מפעלים בארה"ב וקיבל תשובה חיובית - TSMC תשקיע 100 מיליארד דולר במפעלים בארה"ב. גם אינטל משקיעה והרבה, אבל היא עלולה להיות במהלך השנים הקרובות פחות מועדפת על הממשל שראה בה חלק מבשרו.

זה משאיר הרבה עבודה לטאן וההנהלה של אינטל - הם צריכים לבחור מיקוד, כיוון, אסטרטגיה וההחלטה הראשונה תהיה - האם ממשיכים לבד או שמפרקים-מפצלים מוכירם ונשארים עם הבחירה המועדת (כנראה שטאן מעדיף פיתוח)? 

קריאה חשובה על אינטל וטאן: 

אינטל עשתה בחירה נכונה

קיראו עוד ב"קריירה"

מנכ"ל חדש לאינטל - כל מה שצריך לדעת עליו

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים מהמשרד והבוס מרוצה, קרדיט: גרוקעובדים מהמשרד והבוס מרוצה, קרדיט: גרוק

כמה אנחנו באמת עובדים בזמן שבו אנחנו בעבודה?

במשרד אנחנו עסוקים בפגישות שמושכות את הזמן ובשיחות מסדרון אבל בבית עובדים לא תמיד עובדים באמת בשעות שהם מדווחים על עבודה, אז איפה אנחנו באמת יעילים יותר?

הדס ברטל |

שיח מתמשך בארגונים רבים מעלה שוב ושוב את אותה שאלה פשוטה לכאורה: כמה מתוך שעות העבודה מוקדשות לעשייה אמיתית וכמה הולך על הסחות, מפגשים או פעולות שגרתיות שלא מקדמות את התפוקה. מדובר בנושא שמעסיק מנהלים ועובדים במידה דומה, במיוחד בתקופה שבה מודלים חדשים של עבודה מתערבבים במציאות יומיומית שמחייבת ריבוי משימות.

כמה זמן עבודה הוא באמת עבודה?

ממצאים עדכניים מצביעים על כך שעובד ממוצע מצליח לייצר עבודה משמעותית במשך כשלוש שעות ביום, כלומר בערך 60% מסך הזמן הרשמי במשרד או בבית. אומנם מדובר בנתון שמפתיע חלק מהאנשים, אבל נראה שהוא משקף את המציאות ברוב הארגונים. חלק מהזמן מוקדש לשיחות, למיילים, למפגשים או לדיווחים פנימיים שאינם בליבת העשייה, אם כי הם חלק בלתי נפרד מהשגרה.

במקביל, עובדים שמרבים לעבוד מהבית מדווחים לא פעם על עלייה מסוימת בתפוקה. זה כנראה נובע מכך שיש פחות מעבר בין משימות ופחות פגישות מזדמנות. עם זאת מחקרים קודמים הראו שגם עבודה מרחוק עלולה להוביל לירידה זמנית בתפוקה עד שהארגון מתאים תהליכים חדשים. כלומר מבנה העבודה משפיע על התוצאה, אבל לא בהכרח קובע אותה.

מנגד, מאמר שפורסם בכתב העת Taylor & Francis לאחר הקורונה גרס כי במהלך עבודה מהבית עולה לא פעם מצב שבו העובד אמנם “נמצא” במצב log in במחשבו האישי, אבל חלק מהזמן שלו מוקדש למשימות שמחוץ לליבת העבודה. סביבת העבודה הביתית מגבירה הסחות דעת כגון רעש, נוכחות ילדים או חיית מחמד, או מעבר מהיר בין משימות משפחתיות ומשימות עבודה וכי הסחות הבית מורידות את רמת הריכוז וההתמדה: ענייני רעש, חלל עבודה קפוא, ציוד שאינו מותאם, ותנאי עבודה לא מובחנים מהחיים הפרטיים  כל אלה קשורים לירידה בדיווחים על פרודוקטיביות.
בנוסף, מחקר אחר של אוניברסיטת אוקספורד בחן את “הסחות דיגיטליות” ובעיקר אצל עובדים מרחוק ובו התגלה כי גם אם אין הפרעה סביבתית יש נטייה גבוהה יותר לעבור בין משימות, לענות ברצף למיילים או לבצע סקרולינג בלתי קשור לעבודה.
לכן, אמנם עבודה מהבית עשויה להציע פוטנציאל לריכוז גבוה יותר  אבל היא גם דורשת משמעת עצמית חזקה ותנאים סביבתיים ברורים. במילים אחרות: לעיתים העובד מדווח על “שעות עבודה” מהבית אך בפועל חלק מהשעות מוקדש לתעסוקות שמחוץ לעבודה ישירה. כך נוצרת תבנית שבה חלק מהזמן הבית-עבודתי פשוט “נשחק” בין דרישות העבודה לבין הסחות דעת ביתיות.


עבודה מהבית, קרדיט: גרוק
עבודה מהבית - קרדיט: גרוק


עובדים מהמשרד והבוס מרוצה, קרדיט: גרוקעובדים מהמשרד והבוס מרוצה, קרדיט: גרוק

כמה אנחנו באמת עובדים בזמן שבו אנחנו בעבודה?

במשרד אנחנו עסוקים בפגישות שמושכות את הזמן ובשיחות מסדרון אבל בבית עובדים לא תמיד עובדים באמת בשעות שהם מדווחים על עבודה, אז איפה אנחנו באמת יעילים יותר?

הדס ברטל |

שיח מתמשך בארגונים רבים מעלה שוב ושוב את אותה שאלה פשוטה לכאורה: כמה מתוך שעות העבודה מוקדשות לעשייה אמיתית וכמה הולך על הסחות, מפגשים או פעולות שגרתיות שלא מקדמות את התפוקה. מדובר בנושא שמעסיק מנהלים ועובדים במידה דומה, במיוחד בתקופה שבה מודלים חדשים של עבודה מתערבבים במציאות יומיומית שמחייבת ריבוי משימות.

כמה זמן עבודה הוא באמת עבודה?

ממצאים עדכניים מצביעים על כך שעובד ממוצע מצליח לייצר עבודה משמעותית במשך כשלוש שעות ביום, כלומר בערך 60% מסך הזמן הרשמי במשרד או בבית. אומנם מדובר בנתון שמפתיע חלק מהאנשים, אבל נראה שהוא משקף את המציאות ברוב הארגונים. חלק מהזמן מוקדש לשיחות, למיילים, למפגשים או לדיווחים פנימיים שאינם בליבת העשייה, אם כי הם חלק בלתי נפרד מהשגרה.

במקביל, עובדים שמרבים לעבוד מהבית מדווחים לא פעם על עלייה מסוימת בתפוקה. זה כנראה נובע מכך שיש פחות מעבר בין משימות ופחות פגישות מזדמנות. עם זאת מחקרים קודמים הראו שגם עבודה מרחוק עלולה להוביל לירידה זמנית בתפוקה עד שהארגון מתאים תהליכים חדשים. כלומר מבנה העבודה משפיע על התוצאה, אבל לא בהכרח קובע אותה.

מנגד, מאמר שפורסם בכתב העת Taylor & Francis לאחר הקורונה גרס כי במהלך עבודה מהבית עולה לא פעם מצב שבו העובד אמנם “נמצא” במצב log in במחשבו האישי, אבל חלק מהזמן שלו מוקדש למשימות שמחוץ לליבת העבודה. סביבת העבודה הביתית מגבירה הסחות דעת כגון רעש, נוכחות ילדים או חיית מחמד, או מעבר מהיר בין משימות משפחתיות ומשימות עבודה וכי הסחות הבית מורידות את רמת הריכוז וההתמדה: ענייני רעש, חלל עבודה קפוא, ציוד שאינו מותאם, ותנאי עבודה לא מובחנים מהחיים הפרטיים  כל אלה קשורים לירידה בדיווחים על פרודוקטיביות.
בנוסף, מחקר אחר של אוניברסיטת אוקספורד בחן את “הסחות דיגיטליות” ובעיקר אצל עובדים מרחוק ובו התגלה כי גם אם אין הפרעה סביבתית יש נטייה גבוהה יותר לעבור בין משימות, לענות ברצף למיילים או לבצע סקרולינג בלתי קשור לעבודה.
לכן, אמנם עבודה מהבית עשויה להציע פוטנציאל לריכוז גבוה יותר  אבל היא גם דורשת משמעת עצמית חזקה ותנאים סביבתיים ברורים. במילים אחרות: לעיתים העובד מדווח על “שעות עבודה” מהבית אך בפועל חלק מהשעות מוקדש לתעסוקות שמחוץ לעבודה ישירה. כך נוצרת תבנית שבה חלק מהזמן הבית-עבודתי פשוט “נשחק” בין דרישות העבודה לבין הסחות דעת ביתיות.


עבודה מהבית, קרדיט: גרוק
עבודה מהבית - קרדיט: גרוק