איך זינק השכר של מנכ"ל אינטל החדש?
על השווי הרשמי של חבילת התגמול לעומת השווי הכלכלי; ליפ-בו טאן ירוויח מעל 100 מיליון דולר בשנה
אינטל הודיעה השבוע על מינויו של ליפ-בו טאן למנכ"ל החדש והשווקים אהבו את הבחירה. המניה זינקה ב-16.3% ביומיים (הרחבה: מנכ"ל חדש לאינטל - המניה מזנקת ב-12% וגם מי אתה טאן?). טאן, דמות מוכרת בתעשיית השבבים, יקבל חבילת תגמול רשמית בסך 69 מיליון דולר אם יעמוד ביעדים ארוכי הטווח שהוגדרו לו. בפועל, חבילת התגמול בזכות הזינוק במניה עולה על 100 מיליון דולר. חלק גדול מהשכר הוא אופציות ומניות שהוקצו בהינתן יום הכניסה. כלומר, הביס יהיה לפי מחיר של כ-20.7 דולר, והמניה כעת במעל 24 דולר. כשמחשבים את זה מקבלים שכר שמגיע ליותר מ-100 מיליון דולר.
מה כוללת חבילת השכר של טאן?
על פי המסמכים שהגישה אינטל, חבילת התגמול מורכבת ממספר רכיבים: שכר בסיס של מיליון דולר בשנה, בונוס ביצועים של 200% (עד 2 מיליון דולר בשנה) והכי חשוב - 66 מיליון דולר במניות ואופציות ארוכות טווח, בנוסף לתמריצים בגין המינוי
נוסף לכך, טאן התחייב לרכוש מניות של אינטל בשווי 25 מיליון דולר בתוך 30 יום מתחילת כהונתו, צעד שמראה על ביטחון שלו במניה ועל רצון להדגיש את מחויבותו ליצירת ערך לבעלי המניות.טאן, בן 65, ייקח את המושכות החל מה-18 במרץ ויחזור גם לדירקטוריון, לאחר שפרש ממנו באוגוסט 2024.
התפקיד שלו "להחזיר עטרה ליושנה". עם רקורד של עשרות שנים בתעשיית השבבים, טאן ינסה להחזיר את אינטל למעמדה המוביל, לאחר שהפכה להיות "חיה דו ראשית" בלי כיוון ובלי מיקוד. לאינטל שני תחומי פעילות - תחום הפיתוח ותחום ייצור השבבים. בתחם הפיתוח החברה מפתחת שבבים, אך היא כבר לא בין המובילות העולמיות כשלמעשה היא נמצאת הרחק מאחור בשבבי AI - אנבידיה היא המובילה הבלתי מעורערת ו-AMD במרחק גדול ממנה, אבל גדולה פי 5-10 לפחות מאינטל השלישית בתחום. הפיתוח מאבד גובה גם במקומות אחרים וזה בלט מאוד בשנים האחרונות כשאינטל התמקדה בלהיות חברה יצרנית.
- לאחר שנים של ניהול לקוי ושאננות: מנכ״ל אינטל מודיע שהוא בא ״לנקות״
- אינטל רוצה את אפל כמשקיעה - המניה זינקה ב-6%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכוונה של הממשל האמריקאי לייצר שבבים בארה"ב, והסובסידיות הגדולות שמתלוות לכך, הביאו את ההנהלה הקודמת להעדיף את הייצור על פני הפיתוח. אלא שהבעיה התבררה מהר - אינטל לא מספקת את הסחורה ולהקים מפעלי ייצור שאין לתוצרת שלהם דרישה זה בזבוז ענק של משאבים. אינטל מפגרת אחרי TSMC ולאחרונה הממשל האמריקאי קרא לחברה הטייואנית להקים מפעלים בארה"ב וקיבל תשובה חיובית - TSMC תשקיע 100 מיליארד דולר במפעלים בארה"ב. גם אינטל משקיעה והרבה, אבל היא עלולה להיות במהלך השנים הקרובות פחות מועדפת על הממשל שראה בה חלק מבשרו.
זה משאיר הרבה עבודה לטאן וההנהלה של אינטל - הם צריכים לבחור מיקוד, כיוון, אסטרטגיה וההחלטה הראשונה תהיה - האם ממשיכים לבד או שמפרקים-מפצלים מוכירם ונשארים עם הבחירה המועדת (כנראה שטאן מעדיף פיתוח)?
קריאה חשובה על אינטל וטאן:
זוג בפנסיה, קרדיט: גרוקפרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
בישראל יש מוטיבציה ותמריצים כלכליים להמשיך לעבוד מעבר לגיל הפנסיה, אבל צריך לקחת בחשבון את הבריאות, את הסביבה האישית ומערכות היחסים בעבודה, אז מתי הגיע הזמן לפרוש?
ההחלטה מתי לפרוש לפנסיה היא אחת הדילמות המורכבות ביותר שעומדות בפני עובדים. צריך לקחת בחשבון אם ניפגע כלכלית מפרישה מוקדמת מדי או אם ניפגע נפשי או בריאותית במקרה ונדחה אותה שוב ושוב כאשר לעיתים קרובות הסתירה בין השיקולים השונים הופכת את הבחירה למאתגרת במיוחד. כדי להבין טוב יותר מתי נכון לעשות את הצעד, חשוב להכיר את המציאות הישראלית ואת השיקולים השונים שצריכים להנחות כל אחד ואחת.
המסגרת החוקית: מה אומר החוק?
בישראל, החוק מגדיר את גיל הפרישה והזכאות לקבלת קצבת זקנה באופן ברור. עבור גברים הגיל החוקי עומד כיום על 67 שנים. לגבי נשים, המצב מעט מורכב יותר: נכון לשנת 2025 גיל הפרישה לנשים עומד על כ-63 שנים, אך הוא עולה בהדרגה במסגרת תהליך שיגיע בשנים הקרובות לכ-65 שנים.
עם זאת, חשוב להבין שגיל הפרישה החוקי אינו מחייב אדם לעזוב את מקום עבודתו באופן מיידי, אך רבים ממשיכים לעבוד גם מעבר לגיל הפרישה, בין אם מתוך צורך כלכלי ובין אם מתוך רצון להמשיך להיות פעילים ומוטיבציה אישית. המחקרים מצביעים על כך שגיל הפרישה הממוצע בפועל בישראל גבוה יותר מהזכאות החוקית. למשל, נשים רבות עושות פרישה בפועל רק אחרי גיל הזכאות, ולא מחליטות אך ורק על פי החוק.
התמריצים הכלכליים להמשך עבודה
אחד השיקולים המרכזיים בהחלטה מתי לפרוש הוא ההיבט הכלכלי. מחקרים מראים כי כל שנת תעסוקה נוספת מעל גיל 62 בישראל יכולה להגדיל את הקצבה החודשית העתידית בלמעלה מ-6%. זהו תמריץ משמעותי עבור מי ששוקל להמשיך לעבוד עוד שנה או שנתיים. עבור עובד שמרוויח משכורת סבירה ורוצה להבטיח את רמת החיים שלו בגיל מבוגר, המשך העבודה עשוי להיות בחירה חכמה מבחינה פיננסית.
- דירוג הפנסיה - מי הקרן המובילה ומי המאכזבת?
- כך הפסיד ישראל אלפי שקלים מהקצבה החודשית בפנסיה, רק בגלל שחשב שיהיה בסדר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הארכת תקופת העבודה משפיעה על החיסכון הפנסיוני משני כיוונים: מצד אחד, היא מאפשרת חיסכון נוסף וצבירה גדולה יותר בקופת הגמל או בקרן הפנסיה. מצד שני, היא מצמצמת את מספר שנות הקצבה שיהיה צורך למשוך קצבה, ובכך משפרת את האיזון האקטוארי. מבחינה כלכלית גרידא, ברור שהמשך עבודה הוא לרוב החלטה נכונה, במיוחד אם העבודה עצמה אינה מטילה נטל בריאותי או רגשי כבד.
זוג בפנסיה, קרדיט: גרוקפרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
בישראל יש מוטיבציה ותמריצים כלכליים להמשיך לעבוד מעבר לגיל הפנסיה, אבל צריך לקחת בחשבון את הבריאות, את הסביבה האישית ומערכות היחסים בעבודה, אז מתי הגיע הזמן לפרוש?
ההחלטה מתי לפרוש לפנסיה היא אחת הדילמות המורכבות ביותר שעומדות בפני עובדים. צריך לקחת בחשבון אם ניפגע כלכלית מפרישה מוקדמת מדי או אם ניפגע נפשי או בריאותית במקרה ונדחה אותה שוב ושוב כאשר לעיתים קרובות הסתירה בין השיקולים השונים הופכת את הבחירה למאתגרת במיוחד. כדי להבין טוב יותר מתי נכון לעשות את הצעד, חשוב להכיר את המציאות הישראלית ואת השיקולים השונים שצריכים להנחות כל אחד ואחת.
המסגרת החוקית: מה אומר החוק?
בישראל, החוק מגדיר את גיל הפרישה והזכאות לקבלת קצבת זקנה באופן ברור. עבור גברים הגיל החוקי עומד כיום על 67 שנים. לגבי נשים, המצב מעט מורכב יותר: נכון לשנת 2025 גיל הפרישה לנשים עומד על כ-63 שנים, אך הוא עולה בהדרגה במסגרת תהליך שיגיע בשנים הקרובות לכ-65 שנים.
עם זאת, חשוב להבין שגיל הפרישה החוקי אינו מחייב אדם לעזוב את מקום עבודתו באופן מיידי, אך רבים ממשיכים לעבוד גם מעבר לגיל הפרישה, בין אם מתוך צורך כלכלי ובין אם מתוך רצון להמשיך להיות פעילים ומוטיבציה אישית. המחקרים מצביעים על כך שגיל הפרישה הממוצע בפועל בישראל גבוה יותר מהזכאות החוקית. למשל, נשים רבות עושות פרישה בפועל רק אחרי גיל הזכאות, ולא מחליטות אך ורק על פי החוק.
התמריצים הכלכליים להמשך עבודה
אחד השיקולים המרכזיים בהחלטה מתי לפרוש הוא ההיבט הכלכלי. מחקרים מראים כי כל שנת תעסוקה נוספת מעל גיל 62 בישראל יכולה להגדיל את הקצבה החודשית העתידית בלמעלה מ-6%. זהו תמריץ משמעותי עבור מי ששוקל להמשיך לעבוד עוד שנה או שנתיים. עבור עובד שמרוויח משכורת סבירה ורוצה להבטיח את רמת החיים שלו בגיל מבוגר, המשך העבודה עשוי להיות בחירה חכמה מבחינה פיננסית.
- דירוג הפנסיה - מי הקרן המובילה ומי המאכזבת?
- כך הפסיד ישראל אלפי שקלים מהקצבה החודשית בפנסיה, רק בגלל שחשב שיהיה בסדר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הארכת תקופת העבודה משפיעה על החיסכון הפנסיוני משני כיוונים: מצד אחד, היא מאפשרת חיסכון נוסף וצבירה גדולה יותר בקופת הגמל או בקרן הפנסיה. מצד שני, היא מצמצמת את מספר שנות הקצבה שיהיה צורך למשוך קצבה, ובכך משפרת את האיזון האקטוארי. מבחינה כלכלית גרידא, ברור שהמשך עבודה הוא לרוב החלטה נכונה, במיוחד אם העבודה עצמה אינה מטילה נטל בריאותי או רגשי כבד.
