בניין הבורסה
צילום: שלומי יוסף

מה זה עדכון מדדים ולמה זה יגרום היום במסחר בבורסה?

רוי שיינמן | (4)

היום בשלב הנעילה יעברו מיליארדים רבים בין המשקיעים, סוחרים וקרנות הסל והמחקות במקביל לעדכון המדדים. הבורסה מיישמת רפורמה במשקל המניות במדדים ובהתאמה המכשירים שעוקבים אחרי מדדים - קרנות סל וקרנות מחקות מחויבות להתאים את עצמן למשקל החדש של המניות בכל מדד ומדד. העדכון הפעם הוא בעיקר סביב התייחסות לסחירות והנזילות של המניה. בעבר לקחו את ההשקעות של המוסדיים כחלק משיעור ההחזקה הכולל של הציבור וככל שהשיעור הזה גבוה יותר כך המשקל של המניה במדד גבוה יותר - כלומר, היא מוחזקת יותר על ידי המכשירים עוקבי המדדים (מכשירים פאסיביים) 

 

החזקות הגופים המוסדיים לא יחשבו כהחזקות ציבור

אלא שגופים מוסדיים הם במקרים רבים חלק מבעלי העניין שלא זזים, לא מוכרים ולא קונים, כך שאין להחזקה שלהם קשר לסחירות ולנזילות במניה כמו שיש למשקיע פעיל בבורסה שמחזיק באותה המניה. לכן, ההחלטה היתה להוציא את הגופים המוסדיים מחישוב החזקות הציבור שמעידות על היקף הסחירות והנזילות. 

המשמעות היא שככל ששיעור המוסדיים גבוה יותר במניה מסוימת באופן יחסי לשיעור ההחזקות של המוסדיים במניות אחרות במדד, כך המשקל שלה במדד יירד יותר וכך בעת העדכון יהיו בה מכירות גדולות יותר. וההיפך - ככל ששיעור המוסדיים נמוך יחסית, כך המניה דווקא תזכה לביקושים. זה רק חלק מהשינויים הצפויים ברפורמה, אבל זה אומר שהיום בשלב הנעילה יהיו ביקושים והיצעים גדולים במניות רבות.

השוק כבר באופן מסוים מתמחר את זה. בעבר, עדכון מדדים היה קרקע פוריה לשחקנים מתוחכמים להרוויח על חשבון הפסדים של הגופים המוסדיים. אלו היו חייבים למכור ויצרו היצעים והפסדים גדולים. השחקנים המתוחכמים קנו בזול ומכרו למחרת ביוקר. אתם שואלים למה הגופים המוסדיים מכרו? והסיבה היא טכנית - הם חייבים בנקודת הזמן הזו למכור ולהתאים את החזקות שלהם בקרן הסל ובקרן המחקה למשקל של המניה במדד על פי תקנות הבורסה.

בהדרגה, השוק השתכלל, הבורסה גם הקלה על ההתאמות למדד והרווחים הלא הוגנים על חשבון הציבור, התכווצו. ועדיין זה קיים. היום בשלב עדכון המדדים, בשלב הנעילה של המסחר יזרימו קרנות הסל והמחקות ביקושים של כ-2.3 מיליארד שקל למניות מסוימות ומנגד היצעים של 2.3 מיליארד שקל במניות אחרות. השינויים האלו הם בשל עדכון המדדים הרגיל שנעשה באופן שוטף, השינוי המשמעותי בהתייחסות האמורה להחזקות המוסדיים ושינויים נוספים כמו ביטול מדרגות החזקות הציבור.

 

מה צפוי בשלב הנעילה?

לקראת עדכון המדדים אותן מניות שצפוי בהן היצע, נוטות לרדת. כתבנו כאן על ג'נריישן קפיטל 0.81% שצנחה ב-40% בחודש ותיקנה בשבוע האחרון ועדיין - היא צפויה לקבל היצע העולה על 30 מיליון שקל. מדובר על כ-6% משוויה של החברה וזה כמובן משמעותי מאוד. 

גם חברת נובולוג -0.16% שנסחרת בכ-750 מיליון שקל צפויה לקבל היצע משמעותי - כ-40 מיליון שקל - מדובר על מעל 5% משווי השוק. שיעור דומה של מכירות יהיה ב ארגו פרופרטיז 0.31% עם היצע של קרוב ל-50 מיליון שקל כששווי השוק הוא 900 מיליון וגם ב נטו מלינדה -0.47% שנסחרת בקרוב ל-800 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ביקושים יהיו ב נקסט ויז'ן -1.01% המספקת מערכות צילום ביטחוניות. סדר גודל של 100 מיליון שקל כשהשווי שלה כ-2 מיליארד שקל אחרי שהוא שולש מתחילת השנה. אגב, גם בחודש האחרון על רקע המלחמה והזמנת ציוד המניה ובניגוד מלירידות בשוק, המניה זינקה ב-20%.

הביקושים בעדכון המדדים מפוזרים על פני עשרות רבות של חברות וביחס לשווי שוק שלהן מדובר בשיעורים נמוכים יחסית - במניית ארד -0.18% ו טלסיס 2.87% זה צפוי להיות סדר גודל של 2%. 

השוק נערך לביקושים וההיצעים האלו, אבל השאלה אם באופן מלא. מי שבטוח מרוויחה מהעדכון הזה הא הבורסה  המחזורים בימי עדכון מדדים הם פי כמה וכמה מימים רגילים, ומחזורים זה הכנסות לבורסה. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אאט 04/11/2023 08:02
    הגב לתגובה זו
    המדד אמור לשקף את הערך הכולל של המניות שנסחרות בו וכבר שנים שזה מזייף את הערך. מישהו בכלל לומר לי אם לא היה זיוף ערך לאורך אולי 20 שנה מה המדד האמיתי היה היום?
  • 2.
    אין שכל 02/11/2023 19:03
    הגב לתגובה זו
    וחטפו חזק מאוד. מי שחשב על הרעיון בזמן זה צריך להיות מורחק לצמיתות משוק ההון. מפלוס יומי למינוס דו סיפרתי בנעילה. מינוס 5-6 לחברות טובות, אומנם דלות סחירות. מה חשבתם שיקרה בזמן שהביקוש היצע מאוד חלש? מעברת מ - מטאורית והפוכה. תחכו עוד שנה תעשו, עכשיו?!
  • 1.
    ספקנית 02/11/2023 14:09
    הגב לתגובה זו
    מוצדקת ? השוק מתמחר ניצחון על חמאס חיזבאללה ואיראן ביחד. האמנם? לי אין הסבר ואין המלצה.
  • משקיע ותיק 03/11/2023 08:35
    הגב לתגובה זו
    וזה מה שיהיה. Buy the dip
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.