האינפלציה ירדה, המלחמה נמשכת - מה אומרים הכלכלנים?
מלחמת "חרבות ברזל" נמשכת וזה כבר יומה ה-10. בשבוע שעבר, עם תחילת הלחימה, לא ראינו ירידות משמעותיות ורצופות בשווקים, אבל עכשיו השוק כבר מתמחר את המצב ואת האפשרות של כניסה קרקעית לעזה.
אתמול (ראשון) ירד מדד ת"א 35 ב-4%. לצד זאת מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.1% (לעומת צפי לעליה של 0.3%) ומדד מחירי הליבה ירד ב-0.2%. הנתונים הללו מחזקים את הערכות הכלכלנים כי בנק ישראל יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה שתהיה בדיוק בעוד שבוע. הסעיף העיקרי שגרם לירידה במדד הוא סעיף הנסיעות לחו"ל שירד בחדות ב-11.5%. "ישראל נכנסה למלחמה כאשר מומנטום הצמיחה נחלש בחודשים האחרונים ונטל הריבית החל לגבות מחיר ממשקי הבית", כותב גיא בית אור, הכלכלן הראשי של פסגות, "בנוסף, צרכי המימון של הממשלה צפויים לזנק באופן משמעותי ולכן, על מנת לשמור על היציבות הפיננסית ולספק תמיכה למשקי הבית בעת זו, אנו מעריכים כי בנק ישראל צפוי לפעול להפחתת ריבית". הפתעה נרשמה גם בסעיף הדיור - למרות שעלה העליה הייתה מתונה יותר מהצפי והסתכמה בעליה של 0.2%. "לנוכח ההשפעה הכלכלית השלילית הניכרת של מלחמת "חרבות ברזל" על המשק הישראלי, ותוך התייחסות לירידת המדד בחודש ספטמבר, צפוי שבנק ישראל יפחית את הריבית", כותב ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי. המצב בארה"ב גם כן תורם לסבירות של הורדת הריבית בארץ. התבטאויות מעט "יוניות" על ידי מספר חברי הפד תמכו בשווקים, כאשר הם רואים פחות נקודות עיקריות צורך בהעלאת ריבית נוספת על רקע ההקשחה בתנאים הפיננסים. מדד המחירים לצרכן בארה"ב לספטמבר שנשאר באותה רמה מחודש אוגוסט כנראה יגרמו לכך שיו"ר הפד פאוול לא יעלה את הריבית בהחלטה הקרובה, אך מספר גורמים כמו שביתת איגוד עובדי הרכב ומחירי הדיור שעולים יפעילו לחץ על פאוול דווקא להעלות את הריבית. אחת הסוגיות החשובות היא תקציב המדינה ואיך המלחמה תשפיע עליו: "רבים שואלים לגבי השלכות המלחמה על תקציב המדינה הצמיחה וכו'. המצב כל כך נזיל שבהחלט קשה להעריך כעת. קיימת אי וודאות גדולה לגבי הימשכות הלחימה, מידת ההסלמה (לגבי הגבול הצפוני בפרט) ומתי נחזור למצב של 'רגיעה'", כותב יונתן כץ, כלכלן לידר. ההחלטה של בנק ישראל להתערב בשוק המט"ח כנראה כבר סללה את הדרך להורדת הריבית בהחלטה הקרובה, כפי שכותבת נירה שמיר, כלכלנית ראשית בבנק דיסקונט - "בהתבסס על ההערכה שהתערבות בנק ישראל תימנע המשך פיחות משמעותי בשער השקל, ובכל מקרה במצב הנוכחי, של האטה חדה בצמיחה בכלל ובצריכה הפרטית בפרט, התמסורת בין שוק המט"ח לאינפלציה תהיה נמוכה מ-20%. לפיכך, שילוב של משק וסביבת אינפלציה בהאטה, יובילו, להערכתנו, את בנק ישראל להוריד את הריבית, אף ב-0.5%".
- 3.אא 16/10/2023 17:52הגב לתגובה זושמישהו יסביר לי את העיווט הזה.
- 2.יוריד ריבית - יקבל דולאר ב 5 שקל ואינפלציה ב 6 אחוז (ל"ת)המגיב 16/10/2023 17:09הגב לתגובה זו
- 1.c 16/10/2023 17:06הגב לתגובה זוhe must raise 0.5
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהיום בבורסה: איך תשפיע ההתקדמות בין ארה"ב וסין בהסכם הסחר על השוק המקומי?
על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים
חדשות חשובות במיוחד לפני תחילת המסחר, אבל צריך לסייג, היינו כבר בהודעות קרובות לזו, לא אופטימיות עד כדי כך, אבל גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין. עכשיו זה מפי שר האוצר האמריקאי, עכשיו זה רגע לפני מפגש פסגה בין טראמפ לשי, נשיא סין. זה נראה שהצדדים סגרו על מסגרת, אבל עד שזה לא חתום זה לא חתום. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת החשקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0% . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת.
הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.
אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה.
- הדולר יורד מול השקל; איזה מטבעות התחזקו הכי הרבה מולו מתחילת השנה?
- חברה לישראל עלתה 5%, חלל נפלה 10.5%; סגירה חיובית בת"א
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי.
