הדולר מזנק ל-3.92 שקלים - בנק ישראל נערך לראשונה למכירת דולרים
בנק ישראל הודיע הבוקר שיתערב בשוק המט"ח. לאור הפיחות של השקל מול הדולר, שעומד על 3.92 שקל, בנק ישראל מודיע שימכור מט"ח בשווי 30 מיליארד דולר על מנת למתן את הפיחות בשקל ולספק נזילות לשוק. זאת הודעת כונות, עוד לא נמכר דולר אחד, אבל יש לזה אפקט גדול, גם תודעתי. זה ישדר לשוק שיש גוף גדול בצד המוכרים וזה צפוי למנוע זינוק משמעותי בדולר. נראה שהנגיד סימן את 4 שקלים כרף עליון. בנוסף, ובמידת הצורך, בנק ישראל יממש גם עסקאות SWAP בשווי 15 מיליארד דולר בשביל להמשיך להגן על השקל ולספק נזילות.
פרופ אמיר ירון, בנק ישראל
המהלך הוא צעד חריג מאוד מצדו של בנק ישראל, אך המלחמה מחייבת אותו להתערב לפני שהמצב יחמיר עוד יותר והדולר ייצא משליטה. עליה של שער הדולר תגרום לעליית מחירים כוללת כאשר התרגום של עלייה בדולר לעלייה במדד היא על פי יחס השפעה של 0.2 כלומר עלייה של 1% בדולר מתבטאת בעלייה של 0.2% במדד, עלייה של 5% בדולר מתבטאת בעלייה של 1% במדד. זה נתון שמגיע מהשטח, לא מדובר בנתון תיאורטי-אקדמי, אם כי זה תלוי בנתונים ובסביבה הכלכלית.
בינתיים, סבירות מאוד גבוהה שעל רקע העלייה בדולר והחשש מעלייה באינפלציה ובמקביל עלייה בתשואות האג"ח שמבטאות בעצם עלייה בפרמיית הסיכון של ישראל ובעקיפין הערכת השוק להעלאה בריבית, בנק ישראל יעלה את הריבית בסוף אוקטובר. זה יכול גם להיות מעבר להערכות של 0.25% ל-5% ריבית.
- היום שבו התחיל לפעול הבנק המרכזי של המדינה ומה קרה היום לפני 32 שנה
- ד"ר איתמר כספי ימונה למנהל האגף המוניטרי בבנק ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח היא ממש לא דבר שבשגרה. ביוני האחרון היו ספקולציות שבנק ישראל מכר דולרים כאשר שער הדולר צנח מרמה של 3.74 שקל ל-3.55 שקל, זה התברר כלא נכון. הפעם האחרונה בה בנק ישראל התערב בשוק המט"ח הייתה בזמן מגפת הקורונה כאשר הייתה ריצה מטורפת אל הדולר (בכל העולם. במצבי משבר גלובליים כולם רצים לדולר). בישראל התופעה הביאה את הדולר ב-17 למרץ לרמה תוך יומית של 3.86 שקל והביקושים היו כה גבוהים עד כי נגמרה הנזילות בבנקים הישראליים, כבר לא היו להם דולרים למכור לציבור. בנק ישראל קיבל החלטה והעביר לבנקים בעסקאות סוואפ תוך מספר שעות 15 מיליארדי דולרים, מה שהתפרש ע"י השוק כמכירת דולרים (פירוש שהיה די נכון, בסופו של יום). המהלך הביא לקריסה של הדולר ותוך שבועיים ירד לרמות של 3.55 שקל.
גם ב-2008 אחרי המשבר הכלכלי העצום בארה"ב, נגיד בנק ישראל דאז סטנלי פישר החליט להתערב בשוק המט"ח - אז הוא החליט שהוא קונה 100 מיליון דולר ביום. אבל מתי בנק ישראל מחליט שהוא מתערב? כשהדולר יוצא ממה שבבנק קוראים לו "שיווי המשקל הבסיסי של המשק". תחום "נורמלי" של שער הדולר אמור להיות אזורים בהם ב"טווח הארוך" שערו אינו נמוך עד כי הוא מעיק באופן בלתי נסבל על היצואנים ואינו גבוה עד כי הוא מעיק באופן בלתי נסבל על האינפלציה.
- 8.מוטי 09/10/2023 18:27הגב לתגובה זוסוף סוף הנגיד מגלה יוזמה
- 7.דולר 4 זה מעולה לכלכלה שניזונה ממטבע חוץ. לא ברור המהלך (ל"ת)לא ברור 09/10/2023 13:34הגב לתגובה זו
- 6.כלכלן 09/10/2023 13:32הגב לתגובה זוהורדת שער הדולר מביאה לאי עליית מחירים , אין העלאת מחירים אין אינפלציה , אם אין אינפלציה לא צריך להעלות ריבית . וככה כל לוקחי המשכנתאות יכולים לחיות ולא לסבול . בעיניי מה שעשית נגיד עם חיוך מטומטם זה לפגוע בכלכלה ובמסכנים . מעבר לזה שמכירת דולרים בשער הזה יביא רווחים עצומים של מילארדים למדינת ישראל לנו האזרחים כי קנה בזול ב 3 ו 3.1 ו 3.2
- 5.לרון 09/10/2023 10:32הגב לתגובה זותודה לנגיד פרופ' פישר שהכין אותנו למצב של היום,לדעתי גם פרופ' ירון צריך להישאר!
- 4.הנביא 09/10/2023 10:27הגב לתגובה זוהדולר מזיז לכלכלה כקליפת השום. זה לא העיקר. הדולר יורד מזה שנים. הגיע הזמן שיעלה. תמיד תהיה לו הדרך מטה. השקל הוא לא המטבע החזק ביותר בעולם! מספיק עם הכוחניות והדרסניות. כשיעלה ל-5 אפשר למכור דולרים. בסוף לא יהיה דולרים למכור.
- 3.כותרות גדולות אבל הדולר עלה באחוז אחד בלבד (ל"ת)מבין2 09/10/2023 09:42הגב לתגובה זו
- 2.אמיר 09/10/2023 09:17הגב לתגובה זומעולה לצנן עכשיו את השוק בכל דרך עוד חודשיים הדולר יהיה יותר נמוך זה בטח עדיף על ריבית יותר גבוהה למשק
- 1.מוטי החלפן 09/10/2023 08:55הגב לתגובה זואמצעים מלאכותיים לא משנה אם זה קנייה מכירה של בנק מרכזי זה טוב ליום יומיים אבל אם השוק יחליט לצאת מהשקלים הדולר יכול להגיע גם ל 4.5. הסכומין הם מטורפים והבנק לא ימכור את כל הרזרבות
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
