צביקה שווימר אלקטרה צריכה
צילום: יח"צ
דוחות

אלקטרה צריכה: הסבת יינות ביתן לקרפור העבירה את החברה להפסד

החברה הפסידה 10.5 מיליון שקל, לעומת רווח של 47 מיליון ברבעון המקביל. הסיבה היא זינוק בהוצאות המימון ל-52 מיליון שקל - אבל מדובר בעלויות חד פעמיות. המטרה היא כמובן לייעל את יינות ביתן באמצעות מתיחת הפנים ובחברה מקווים שזה יבוא לידי ביטוי בשיפור בהמשך ומעריכים שהמשך הסבת הסניפים לא תפגע יותר מדי בתוצאות בהמשך
נחמן שפירא | (3)

חברת אלקטרה צריכה אלקטרה צריכה 0% בהנהלת צביקה שווימר רושמת לכאורה רבעון חלש. התוצאה בשורה התחתונה היא מעבר להפסד נקי לבעלי המניות של 10.5 מיליון שקל לעומת רווח של 46.6 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה. הסיבה היא זינוק בהוצאות המימון ל-52 מיליון שקל.

אבל האם זה רע? לא בטוח. הסיבה לנפילה בתוצאות נובעת בעיקר מההשקעה בפתיחת סניפי קרפור, והחלפת הסניפים של יינות ביתן ומגה. באלקטרה צריכה כמובן לא מכוונים לרבעון שהסתיים אלא לייעל את יינות ביתן באמצעות המותג החדש קרפור ולנסות למשוך מתחרים. מדובר בחלק ממהלך גדול יותר של אלקטה צריכה שכבר חיסלה את המותג מגה.

כלומר, השינוי הארגוני המשמעותי שעוברות החברות שתחת אלקטרה צריכה עשוי לבוא לידי ביטוי בהמשך, ולשם מכוונת החברה. אז אפשר להסתכל על ההפסד הנוכחי אבל אם מסתכלים על התמונה הרחבה יותר, לא בטוח בכלל שהתוצאות בשורה התחתונה כעת משקפות.

ובחזרה לשורה העליונה - אלקטרה צריכה, שהשיקה לאחרונה בארץ את קרפור, סבן אילבן, ומטפלת גם במותגים כמו אלקו, מזגני אלקטרה, קולומביה, אדידס, טושיבה ועוד, רשמה הכנסות של 1.5 מיליארד שקל, עליה של 4% לעומת 1.45 מיליארד ברבעון המקביל בשנה שעברה. מעניין לציין שהמכירות בסך הכל עלו למרות ביצוע מתיחת הפנים בסניפי הקמעונאות של החברה (מגה ויינות ביתן). איך זה קרה? התוצאות בחנויות אמנם ירדו אבל פחות מהצפוי - אלקטרה צריכה חיסלה את המותגים הקודמים אבל לא סגרה אותם במהלך החודשים שבהם הסבה אותם לקרפור. היא השתמשה בשם הגנרי 'סופר' באופן זמני כדי שמצד אחד אנשים לא יזהו את החנויות מוקדם מדי כ'קרפור' אבל גם כדי לא להישאר עם המותגים הישנים, כך שהחנויות המשיכו לפעול - תחת שם זמני.

 

הרווח התפעולי הסתכם ב-5.5 מיליון שקל, לעומת 54.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בנטרול ענף המזון (כלומר ההוצאות הגדולות על ההסבה לקרפור) הרווח התפעולי היה עולה ב-3.7% ל-54.4 מיליון שקל, לעומת 52.4 מיליון שקל ברבעון המקביל.

ה-EBITDA עמד על 90 מיליון שקל, לעומת 123 מיליון שקל, ברבעון המקביל בשנה שעברה, בעיקר בגלל הסבת הסניפים. בנטרול מגזר קמעונאות המזון, ה-EBITDA עמד על 84 מיליון שקל, לעומת 79 מיליון שקל אשתקד.

עוד פגעו בתוצאות הפעם שיערוכי הנדל"ן ברבעון המקביל בשנה שעברה. ברבעון ההוא החברה הכירה ברווחי שיערוך נדל"ן של 31 מיליון שקל. הרווח הנקי בנטרול מגזר המזון, היה מגיע ל-25.8 מיליון שקל, לעומת 49.9 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה. החברה ייצרה תזרים מזומנים של 72 מיליון שקל, לעומת 83 מיליון שקל ברבעון המקביל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

צביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה אומר על רקע הדוחות: "בנוסף להשקת קרפור, הרחבנו את הסכם הזכיינות עם אדידס בישראל שיכלול הפעלת 46 חנויות אדידס. קיבלנו לאחרונה גם את אישור הממונה על התחרות  להקמת מועדון לקוחות מבוסס כרטיס אשראי חוץ בנקאי, בשיתוף כאל, בנק הפועלים ו-bit, אשר יהווה מועדון "תחת גג אחד" לכל הפעילויות שלנו - בתחומי המזון, החשמל, המיזוג והאופנה.

"ברבעון זה, הושפעו התוצאות לשלילה מסגירת חנויות יינות ביתן לצורך שיפוץ, הסבה והשקה של 50 הסניפים הראשונים של Carrefour אך יתרת ההסבות הצפויות יבוצעו ללא סגירה משמעותית של החנויות." 

בחלוקה למגזרי פעילות: 

במגזר מוצרי צריכה חשמליים צמחו ההכנסות ברבעון הראשון של 2023 ב-6.8% ל-346.6 מיליון שקל, לעומת 324.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בחברה מסבירים כי העלייה בהכנסות נבעה בעיקר כתוצאה מגידול במכירות בתחום מערכות החימום לייצוא. הרווח המגזרי, בנטרול הכנסות אחרות, נטו הסתכם ברבעון בסך של כ-36.7 מיליון שקל, לעומת סך של כ-38.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השינוי ברווח נבע בעיקר מהפסד פעילות הסולאר בסך של כ-2 מיליון שקל.

 

במגזר קמעונאות חשמל במסגרתו מפעילה החברה את הרשתות מחסני חשמל, שקם אלקטריק ואת שקם דיוטי פרי, טיפסו ההכנסות ברבעון הראשון של 2023, בכ-15.1% לסך של כ-484.4 מיליון שקל, לעומת סך של כ-420.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. המכירות בחנויות זהות במגזר אשר פעלו באופן מלא בתקופת הדוח, גדלו ביחס לתקופה מקבילה אשתקד בשיעור של כ-10.8%. העלייה במכירות נובעת בעיקרה בעיתוי חג הפסח ובגידול במכירות חנות הדיוטי פרי. הרווח המגזרי בנטרול הכנסות אחרות, נטו גדל לסך של כ-18 מיליון שקל, המהווה כ- 3.8% מהמחזור, לעומת סך של כ-16 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, המהווה כ- 3.8% מהמחזור.

 

במגזר קמעונאות מזון, ברבעון הראשון של 2023 הסתכמו ההכנסות בסך של כ-644.7 מיליון שקל, לעומת סך של כ-688.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השינוי נבע בעיקר מסגירת סניפים והפעלה חלקית של סניפים, לטובת שיפוץ והסבה ל- Carrefour אשר הושקה עם פתיחתם של 50 סניפים ביום 9 במאי, 2023. המכירות בחנויות זהות במגזר זה אשר פעלו באופן מלא בתקופת הדוח גדלו בשיעור של כ-4.6% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (חנויות שנסגרו לטובת שיפוץ והסבה – Carrefour לא נכללו בחישוב). ההפסד המגזרי בנטרול הכנסות אחרות, נטו הסתכם ברבעון הראשון של 2023 לסך של כ-49 מיליון שקל, לעומת רווח בנטרול הכנסות אחרות, נטו בסך של כ-2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ונבע בעיקר מהירידה במחזור ההכנסות, מהאצת פחת ומגידול בעלויות שכר המטה בעיקר כתוצאה מתוכנית הרה ארגון שיושמה בשנת 2022 והאצת השקת Carrefour.

 

מגזר ספורט ופנאי, הכנסות המגזר ברבעון הסתכמו בסך של כ-72 מיליון שקל, לעומת  סך של כ-56 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2022. הגידול במחזור ההכנסות נבע מגידול בהכנסות סער, בין היתר בשל פתיחת סניפים חדשים וגידול בפעילות הסיטונאית, וכתוצאה מרכישת פעילות Adidas שהכנסותיה החלו להיכלל בתוצאות המגזר ברבעון הרביעי של שנת 2022. הרווח המגזרי בנטרול הכנסות אחרות, נטו הסתכם ברבעון הראשון של 2023 לסך של כ-6 מיליון שקל, לעומת רווח בנטרול הכנסות אחרות, נטו בסך של כ-9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השינוי ברווח המגזרי נבע בעיקר מירידה במכירות בחנויות הזהות בשל פעילות חורף נמוכה יותר השנה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יקר (ל"ת)
    רועי 29/05/2023 16:13
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יעל 29/05/2023 13:21
    הגב לתגובה זו
    אם כול הכבוד ,לנהל משמרת בפוקס לא מביא אותך להבין בקמעונאות מזון, ולהביא מנכל מתוסכל משופרסל, שכול עניינו המלחמה מול שופרסל ולא הצרכן, לכן הנפסד רק יעמיק
  • יוסי 29/05/2023 16:38
    הגב לתגובה זו
    חחחחח
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?

הבנקים מחקו 3.1%, חברות הביטוח 4.3%; נתניהו חשב שהוא יכול לתקן את הנזק אבל זה הולך להיות קשה. הבידוד מול אירופה מפחיד את המשקיעים

מערכת ביזפורטל |

הבורסה סגרה בירידות. ירידות של עד 2.3% בהובלת ת"א 90. תחילת היום היתה חיובית אחרי "המלצת הקנייה" של נתניהו לבורסה, אבל ככל שהמשקיעים קראו בין השורות את ההמלצה, הם הפנימו שהסיכונים גדולים. אל על ירדה ב-5.5%  מדד הביטוח נפל 4.3%, הבנקים ירדו ב-3.1%. בנוסף, הביטחוניות עצמן שהיו בעין סערת נאום ספרטה, ירדו בחדות ובראשן אלביט שהשילה 5.3% או 4.5 מיליארד שקל, ואחריה אימקו נקסט ויז'ן וסולרום, כולן צפויות להיכלל במדד הביטחוניות שיושק בנובמבר

גם הנדל"ן ירד, כשהמדד עצמו ירד 2.2% והסקטור כולו ירד, בהובלת עזריאלי שירדה 3%. מצד שני: נייס עלו ב4.8% וארית בכ-2%.


ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר על בידוד גלובלי. זה הפחיד את הציבור ואת המשקיעים. השוק התחיל לרדת. נתניהו עשה סיבוב פרסה, אבל למה שמשקיעים עכשיו ייכנסו לשוק כאשר הם מבינים שיש סיכון מאוד גדול לבידוד עולמי. אנחנו חוזרים 40-50 שנה אחורה, אולי היצוא והיבוא עם אירופה ייפגעו. ראש ממשלה לא יכול להגיד משהו ולחזור בו. דמיינו שמנכ"ל של חברה יגיד - אנחנו מנמיכים ציפיות ובגלל שהמניה ירדה הוא חוזר לשוק ואומר - לא הבנתם אותי, התכוונתי שרק מול הודו המכירות יירדו, אנחנו בצמיחה, המניה מצוינת. 

הינו "שוחטים" את המנכ"ל. אז המנכ"ל הפעם הוא נתניהו והוא לא מצליח להרגיע. ההיפך - הוא משדר חוסר אמון. 


במקביל גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות ירידות בשערי האגרות כשהתשואות מטפסות בהתאמה - אג"ח ממשלתית שקלית בריבית קבועה ל-11.1 שנים שעלתה בתחילת היום עד 0.3% עברה לירידות של כ-0.4% ונסחרת בריבית ברוטו של 4.46%


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המבחן של הבורסה - האם הירידות יעצרו?

מערכת ביזפורטל |

רגע לפני שמתחיל המסחר ביום האחרון של השבוע, אפשר כבר להגיד שזה יהיה שבוע של ירידות. ירידות שהתעצמו בגלל נאום נתניהו והחשש מבידוד מול אירופה. המצב יכול להשתנות מהר, אבל בהגדרה אנחנו שוק מסוכן יחסית והתמחור בו אולי לא גבוה מאוד, אבל הוא "מלא" ואפילו יותר ממלא. זאת קרקע נוחה למימושים וירידות, אם כי צריך לזכור שהגופים המוסדיים "עשירים" בכסף שנכנס אליהם מדי חודש והם מזרימים אותו לשוק ויוצרים ביקושים.

כלומר, זרימת כספים הגדולה הזו שנובעת מההפקדות של כל אחד ואחת מכם לפנסיה, תומכת ומעלה את השוק באופן די קבוע וזה בלט בשנה האחרונה. התמיכה הזו לא תשתנה, היא סכום קבוע וגדול שנכנס לשוק. מול הזרימה הזו יש בעלי שליטה ועניין שמכרו מניות בהיקפים גדולים בשנה האחרונה, משקיעים מגוונים, לרבות קרנות גידור ומשקיעים פרטיים, וגם משקיעים זרים. אלא שההזרמות האלו נתנו את הטון. כשחושבים על זה, מדובר בסוג של ויסות שקט והוא הרים את המחירים בהתמדה.  

ויסות כזה במקרים רבים מוציא את המחירים מהסביבה הטבעית והאמיתית שלהם, אבל בסוף הכלכלה מנצחת - גם את ההזרמות. אם הערך הכלכלי נמוך יותר, אז לאורך זמן המניה תרד. מניות הביטוח לא גילו זהב במאזנים, הזינוק בהם נובע גם מסיבות פונדמנטליות, אבל חלק מזה הוא גם אוברשוטינג. עכשיו השומנים האלו יורדים. זה מימוש מתבקש.


המבחן של הבורסה

אחרי ירידות רצופות בימים האחרונים, ואחרי שאתמול הירידות התעצמו, השוק היום צפוי לסמן את העתיד. המסחר היום חשוב להמשך. אם הירידות יימשכו זה יהיה סימן שיש כאן משהו המשכי ומשמעותי, ידיים שמעדיפות להיות בחוץ והן מוכרות. זה יהיה המשך טבעי לאתמול שהיה יום שבו נכנסה אופטימיות מסוימת לשוק בנקודות מסוימות והירידה התמתנה, אבל בסוף הגיעו עוד מוכרים והמדדים ירדו מעל 2%. זה סימן לכאלו שהחליטו - יוצאים באופן משמעותי מהפוזיציות. זה צפוי, אפילו מתבקש, אם כי בעוצמה נמוכה מאתמול. 

אם מדובר בגופים רבים, זה יימשך גם היום. אבל מולם כאמור יש כסף גדול של מוסדיים. כסף שחייב להיות מושקע בשוק. כאשר אתם מפקידים לקרן הפנסיה שלכם במסלול מסוים יש לה כללים והגדרות. היא צריכה להשקיע במניות, באג"ח בתמהיל מסוים. אז אין כאן הרבה מחשבה - קונים מניות ואג"ח.