האם באמת האינפלציה בישראל נמוכה משמעותית מאשר בעולם?

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון העלה את הריבית בשיעור מתון יחסית של חצי אחוז, בגבול התחתון של ציפיות השוק. כנראה שהבנק המרכזי, בצעדיו לקרר את האינפלציה, אינו רואה בעליית מדרגה של האינפלציה בישראל את אותה רמת איום שבאה לידי ביטוי בנאומו האחרון של ג'רום פאוול, יו"ר הבנק המרכזי האמריקאי (הפד'). מדד המחירים לצרכן האחרון בארה"ב הראה עליה שנתית של 7.7%  בעוד שהמדד המקביל הישראלי עלה "רק" ב -5.1%. האם באמת שיעור האינפלציה הישראלי מתון בהרבה מזה שבארה"ב או בריטניה? ננסח את השאלה אחרת – האם ניתן להשוות את המדד הישראלי למדד האמריקאי?

לשאלה זו יש חשיבות, כי משתתפי השוק בישראל עשויים לקבל את הרושם, א. שהמשבר העולמי, שניכר לאחרונה בעולם המתפתח כולו, חולף על פני ישראל, דהיינו כאן זה כמעט ולא יקרה. ב. יהיו לחצים מופחתים על מעצבי מדיניות בישראל לנקוט בצעדים פחות דרסטיים מאלו שננקטו בארצות אחרות (העלאת ריבית מתונה למשל).

שני אספקטים מפריעים להשוואה אמתית בין שיעורי האינפלציה של שתי המדינות:  1.   הרכב המדד  2. מהות המוצרים הנכנסת בכל קטגוריה.   כבר בהשוואה בין מרכיבי המדד ניכר ההבדל הגדול שעשוי להסביר את הפער בחלקו.  הטבלה הבאה מראה את ההבדלים:

בואו נעשה חישוב תיאורטי (אמנם לא מדויק לחלוטין אך די בו כדי להמחיש את הנושא)  מה היה המדד הישראלי לו המרכיבים היו לפי הסל האמריקאי. למשל, מדד הדיור היה תורם לאינפלציה הישראלית לעלות מ-5.1% ל-5.4% בקירוב. מדד שרותי הרפואה היה מעלה את שיעור האינפלציה מ-5.4% ל-5.6%. סעיף התחבורה, חינוך ורפואה המסובסדים בחלקם, אינם משפיעים כמעט על המדד הישראלי בעוד שהשפעתם על המדד האמריקאי מהותית.  בסופו של דבר,  אנחנו עשויים להגיע למדד אינפלציה בישראל שאינו שונה בהרבה מזו שבארה"ב.   הבעיה השנייה בשוני חריפה יותר, שכן בתוך כל קטגוריה, הגדרת המוצרים בסל שונה. מדד המחירים לצרכן בישראל מנכה מסל התצרוכת מיסים ישירים הכוללים בטוח לאומי  שהוא סעיף מרכזי במדד האמריקאי תחת שירותי בריאות.  סעיף זה אינו משפיע על המדד הישראלי אך השפיע מהותית על המדד האמריקאי. הסל הישראלי הוריד בתחילת 2021 את משקלם של המרכיבים הבאים: נסיעות לחו"ל, אירוח בבתי מלון וצימרים,  ארוחות במסעדות ובבתי קפה, דלק לכלי רכב ונסיעה בתחבורה ציבורית, סעיפים שלגביהם שיעור העלייה במדד האמריקאי ניכר. בסל הישראלי בוצעה התאמת קורונה  כבר בתחילת 2021  ולא ברור אם היא בוטלה.

• נתיבי הסחר הימיים נסדקים - מה יהיה עם חברות הספנות?
• פאוול מזהיר - האינפלציה עלולה לעלות, הצמיחה תרד; הירידות מתחזקות

לסיכום, התחושה שכאן זה שונה, עלולה להיות מטעה. אם באמת האינפלציה האמתית בישראל גבוהה מזו הבאה לידי ביטוי במדד המחירים, יש לכך מספר משמעויות: ה"חייבים" שחובם צמוד מדד (רוכשי דירות דרך משכנתאות ומנפיקי אגרות חוב) נהנים משיעור עליית ערך חובם בשיעור הנמוך מזה האמיתי. רובנו, לעומת זאת, מאבדים מכוח הקניה יותר מאשר שיעור פיצוי אפשרי שיבוא לידי ביטוי בהצמדת השכר במשק למדד המחירים בפועל.