בנק ישראל מעלה את הריבית ב-0.5% והיא עומדת מעתה על 3.25%

בנק ישראל: "המדיניות צפויה להביא להאטה מסוימת. יש סימנים לתחילת התהליך"; הבנק מאט את הקצב, אבל זו עדיין העלאה מהירה כמובן. משלמים משכנתא? ההחזר החודשי שלכם התייקר עכשיו בעוד 100-120 שקלים - למחשבון בכמה יעלה החזר המשכנתא
נתנאל אריאל | (19)

בנק ישראל ממשיך להעלות את הריבית בקצב מהיר והיא עומדת מעתה על 3.25%. ריבית הפריים עלתה כעת ל-4.75%. מדובר בהעלאה שישית ברציפות של הריבית ובקצב מהיר, והרמה הגבוהה ביותר מזה כמעט 15 שנים. נכון, הבנק המרכזי האט את הקצב ל-0.5% אבל זו עדיין העלאה שנחשבת מהירה בראייה היסטורית (בעבר הבנק היה מעלה בדרך כלל ב-0.25% בכל פעם). הכלכלנים היו חלוקים הפעם לגבי עוצמת ההעלאה - אלה היו הטיעונים שלהם.

החלטת הריבית שהתקבלה כעת היא החלטת הריבית האחרונה לשנה זו. החלטת הריבית הבאה תתקבל ביום שני ה-2 בינואר 2023. מדדי המניות מגיבים ללא שינוי לעומת זמן המסחר לפני העלאת הריבית. שוק האג"ח יורד ב-0.6%.

האם בנק ישראל כבר סבור שהריבית כבר עלתה מספיק? בבנק העריכו בהעלאת הריבית הקודמת שבעוד שנה הריבית תעמוד על 3.5%, כך שסביר להניח שהריבית תמשיך לעלות, אך לאט יותר בהמשך (אלא אם האינפלציה תשתולל). יונתן כץ כלכלן ראשי בלידר שוקי הון צופה עוד שתי העלאות ריבית של 0.25% (בינואר ובפברואר) לרמת ריבית של  3.75%. עפר קליין, מהראל צופה שהריבית תעלה ל-3.75% עד 4% ברבעון הראשון של 2023, "דבר שאינו מתומחר כיום בשוק האג"ח". הבוקר הערכנו כאן בביזפורטל שהנגיד יאט את הקצב הפעם:

בהחלטת הריבית מזהירים בבנק ישראל כי העלאת הריבית של הבנק ("המדיניות המוניטרית המצמצמת") וההתמתנות בפעילות בעולם "צפויים להביא להאטה מסוימת גם בפעילות הכלכלית בישראל, ומספר אינדיקטורים מצביעים על סימנים לתחילת תהליך זה. מחירי הדירות עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים בקצב גבוה באופן משמעותי בהשוואה לקצב של השנים האחרונות. עם זאת, מספר העסקאות לרכישת דירה ממשיך לרדת והיקף המשכנתאות שניטלו בחודשים האחרונים הצטמצם מאוד".

עוד ממשיכים לציין בבנק ישראל שהאינפלציה נמצאת מעל הגבול העליון של היעד (טווח של 1-3% בשנה), ועומדת בשנים-עשר החודשים האחרונים על 5.1%, כאשר "האינפלציה נרשמת במנעד רחב של סעיפי המדד" - כלומר היא מקיפה תחומים רבים.

מנגד, אומרים בבנק שבמשק "נמשכת פעילות כלכלית איתנה", וכי האבטלה לא גבוהה ("שוק העבודה עדיין מאופיין כהדוק") וכי "רמת התוצר ממשיכה להיות גבוהה מהמגמה ארוכת הטווח".

קיראו עוד ב"בארץ"

בכמה התייקרו היום החזרי המשכנתא שלכם?

נזכיר כי למרות הירידה בחודש שעבר, האינפלציה עומדת על קצב שנתי של 5.1% אחרי העלייה בחודש אוקטובר. מדובר כמובן באינפלציה גבוהה בהרבה מתחום יעד בנק ישראל (טווח של 1-3% בשנה). מחירי הדירות המשיכו לזנק בחודשים האחרונים, ב-1-2% בחודש.

הבנק מנסה לרסן את האינפלציה - אבל יש לזה כמובן השפעות רוחביות: ציבור משלמי המשכנתאות משלם יותר כסף. המשמעות של העלאת הריבית כעת ב-0.5% היא עליה של החזרי המשכנתא ב-110-120 שקל. הנה המחשבון: >>> בכמה עלה החזר המשכנתא שלכם?. בהתאחדות יועצי המשכנתאות מוסיפים שמאז תחילת העלאות הריבית התייקר ההחזר החודשי בממוצע ב-745 שקלים. עוד הם מזהירים כי יחס ההחזר של משקי הבית מתקרב לרף המסוכן של 40% מההכנסה החודשית של משקי הבית - כלומר יותר משכנתאות הופכות מסוכנות יותר.

עוד הם אומרים כי "בנק ישראל צריך להנחות גם את יתר הבנקים לאפשר להאריך ולקצר את תקופת ההלוואה, ללא צורך בתהליך של מחזור, וללא שינוי בתנאי ההלוואה. (בדומה למתווה עליו הכריז החודש בנק הפועלים) ובנוסף לאפשר מחזור חובות עד 70% מערך הנכס.

בכמה התייקרה הריבית על ההלוואות? על פי בדיקת ביזפורטל, עד עכשיו הריבית התקרבה ל-11% (בחברת כרטיסי האשראי מקס ניתן היה לראות שהריבית שלהם כעת עומדת על 9.7%. נתוני כאל וישרכארט יתפרסמו בהמשך השבוע - ביום רביעי) - עכשיו צפו כבר לריבית גבוהה עוד יותר, החברות מגלגלות את העלאת הריבית להלוואות. הנה מה שכתבנו הבוקר:

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    אבל ביבי הבטיח לדפ"רים שהוא יעצור את עלית כנתאות חחחחחח (ל"ת)
    אביהו 21/11/2022 20:06
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    א 21/11/2022 17:41
    הגב לתגובה זו
    נותן לממשלה לעלות מחירים , דלק , חשמל , מים , ארנונה , אוסם , תנובה , קמח , דיפלומט ואחר כך בא ואומר יש אינפלציה צריך לעלות את הריבית ובכך גם מייקר את המשכנתא ומחירי הדירות. זה לא במקרה בשנה האחרונה הדירות התייקרו ב-20% זה בעיקר בגללו ובגלל העלאות הריבית שלו. בואו נחשוב על מצב היפוטטי של הוזלות . נגיד הוזלת מים , דלק חשמל , מוצרי צריכה , לבוש , וכו . נכון שפתאום נראה ירידה באינפלציה. ילד בכיתה א מבין יותר מהנגיד הזה
  • 14.
    בחודש הבא יעלב ב1 אחוז (ל"ת)
    lol 21/11/2022 17:31
    הגב לתגובה זו
  • רואים שכלכלה לא למדת (ל"ת)
    אלון 22/11/2022 06:24
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    אנונימי 21/11/2022 17:30
    הגב לתגובה זו
    בעזרת השם הריבית תגיע ל15 אחוז באמצע השנה חחחח
  • 12.
    0.5% בשנה על מיליון ש"ח זה 416 שח בחודש תוספת (ל"ת)
    לילי 21/11/2022 17:30
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אנונימי 21/11/2022 17:29
    הגב לתגובה זו
    בעזרת השם תגיע ל15 אחוז ריבית השנה חחחח
  • שחר 21/11/2022 17:46
    הגב לתגובה זו
    מה היה נכון לדעתך לעשות בסביבת ריבית שכזו?
  • 10.
    גולדפינגר 21/11/2022 16:45
    הגב לתגובה זו
    פריסת המשכנתא לתקופה ארוכה יותר אולי מורידה את הלחץ על התשלום עכשיו אבל מיקרת את המשכנתא לאורך זמן
  • רוצה להפוך לעבד ???? (ל"ת)
    רונן 21/11/2022 17:45
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    YOS 21/11/2022 16:36
    הגב לתגובה זו
    מלחץ ציבורי ועיסקי ולא כלכלי הנגיד נילחץ ולא החליט עניינית שתפו
  • 8.
    יעקב 21/11/2022 16:29
    הגב לתגובה זו
    נגיד דפוק אין שום סיבה להעלות
  • 7.
    יו יו 21/11/2022 16:26
    הגב לתגובה זו
    אם הריבית לא תעלה תהיה פה אינפלציה של 10% (כמו שיש ברגעים אלו באנגליה וארה"ב) ואז המשכנתא תעלה בגלל הרכיב הצמוד. לא משנה מה יעשה, העיתונות תילל. די!
  • 6.
    שילו 21/11/2022 16:19
    הגב לתגובה זו
    נקווה מאוד שהוא לא התחשב בכל מיני גורמים משוק ההון אחרת מי שרוצה באמת לדכא את האינפלציה היה צריך להעלות בשיעור יותר גבוה.
  • 5.
    רון גל 21/11/2022 16:09
    הגב לתגובה זו
    אותו. הסיבה היא שאין לי הלוואות על שום דבר, גם לא על דירה. כשהיה כסף רכשתי כשלא היה לא רכשתי. מה קורה עם המשאית עם המדליות (-:
  • 4.
    אנונימי 21/11/2022 16:07
    הגב לתגובה זו
    נקווה שלא נחטוף עוד העלאות "לא צפויות" בהמשך הדרך
  • 3.
    יש לו ביצים להעלות רר ב0.5% ולא ב0.75%, נקווה שלא נחטוף אותה בהמשך בהעלאות " לא צפויות" (ל"ת)
    אנונימי 21/11/2022 16:06
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הנגיד פחדן 21/11/2022 16:05
    הגב לתגובה זו
    לא נלחם באינפלציה הדוהרת
  • 1.
    יקח אותכם אלוהים (ל"ת)
    21/11/2022 16:01
    הגב לתגובה זו
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.