הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

תגובות הכלכלנים: האם בנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.5% או ב-0.75% בשבוע הבא?

כאב הראש של פרופ' אמיר ירון גדל הערב. הוא צריך לצנן את האינפלציה ולכן הוא צפוי להמשיך ולהעלות את הריבית. די ברור שבקרוב הריבית תעמוד על 3.5%, השאלה היא מתי זה יקרה (התחזית של הבנק הייתה שזו תהיה הריבית בעוד שנה, זה יקרה כנראה הרבה יותר מוקדם)
נתנאל אריאל | (13)
נושאים בכתבה אינפלציה בנק ישראל החלטת ריבית מדד המחירים לצרכן ריבית בנק ישראל

בבנק ישראל לא התעודדו מנתוני האינפלציה היום. אחרי הפוגה של חודשיים המחירים חוזרים לעלות והאינפלציה עלתה לקצב שנתי של 5.1%, לעומת 4.6% בחודש הקודם. יש כלכלנים שמסבירים שבעצם בכלל לא הייתה האטה בחודשים האחרונים - ושכל הסיבה לירידה במדד הייתה החגים. אז עכשיו החגים מאחורינו - והאינפלציה חוזרת לעלות. 

השאלה הגדולה היא איך זה ישפיע על בנק ישראל ובכמה הוא יעלה את הריבית ביום שני הקרוב, ה-21 בנובמבר. כזכור, הריבית בישראל עומדת כעת על 2.75% אחרי העלאת הריבית באוגוסט (לעומת 0.1% רק בתחילת השנה), אך עליית הריבית המואצת עוד לא מצליחה לעצור את האינפלציה. נכון, המצב כאן טוב לעומת 8-9% בעולם המערבי, ואפילו יותר בחלק מהמדינות, אבל זה לא אומר שגם בישראל רוצים לראות אינפלציה שמשתוללת בקצב כזה.

בבנק ישראל בראשות הפרופ' אמיר ירון קיוו לראות בלימה של האינפלציה, מה שיאפשר להם להעלות את הריבית בקצב איטי יותר. אבל זה לא קורה. בחודש ספטמבר עלה המדד ב-0.2%, והראה קצב שנתי של 4.6% - זהה לחודש שלפניו, כאשר אז היה מדובר בירידה לעומת 5.2%. כעת האינפלציה בישראל חזרה כמעט למספר הזה.

מזרחי ומגדל צופים עליה של 0.5% בריבית

יוני פנינג אסטרטג ראשי חדש עסקאות, בנק מזרחי טפחות, אומר כי בעצם אין כל חדש, וכי מדובר רק בשינויים בגלל לוח השנה: "הירידה הזמנית שחווינו באינפלציה, והעלייה היום, לא מייצגות לדעתנו את המגמה, אלא פערי לוח שנה בגלל השנה המעוברת, מאז פרסום מדד ספטמבר, ועד לפרסום המדד היום, תקופת חגי תשרי נעדרה ברובה מהאינפלציה השנתית.

הוא סבור כי המצב כעת משתפר: "ההשפעות החיצוניות על הכלכלה הישראלית ממשיכות להיות דיפלציוניות ברובן. ובראשן התחזקות השקל, המשך הירידה במחירי התובלה העולמיים, הירידה במחירי הפחם והיציבות במחירי מגוון סחורות נוספות. מאידך, דווקא התמונה התוך־ישראלית בעלת השפעות לכאן ולכאן, ובראשן הצפי להשלכות המדיניות הפיסקאלית, של הממשלה המתגבשת. ביטול מיסים על מוצרים מחד, וגידול בהוצאות הממשלה מאידך.

"החדשות הטובות הן שבכל נתון שיפורסם בחודשים הקרובים נזכה ליציאת השפעות של כאלה מנתוני האינפלציה השנתית. יתרה מזאת, ככל שירידות המחירים שנחשפנו אליהן במדד האחרון בארה"ב תמצאנה גם בדגימות הלמ"ס, סביר שזו תתרום גם אצלנו לירידה של האינפלציה בפועל, שתשליך על המדיניות המוניטארית.

אז בכמה יעלה בנק ישראל את הריבית בשבוע הבא?

פנינג: "ציפיות השוק לריבית בנק ישראל, שתפורסם בשבוע הבא נעו בימים האחרונים סביב העלאה של 0.5%, ל-3.25%. לאחר פרסום מדד המחירים החלש מהצפוי בארה"ב, והזחילה מעלה של האבטלה המקומית, ניכרה חולשה קלה בציפייה זו. עם זאת, לאור הנתון החזק היום וחוסר הוודאות האינפלציוני המקומי, אנו עדיין מעדיפים את התרחיש שבו בנק ישראל יבחר לסיים את השנה ברמת 3.25%".

קיראו עוד ב"בארץ"

כך גם צופים במגדל שוקי הון: "מדד המחירים שממשיך לעלות צפוי להוביל להמשך המדיניות המוניטרית האגרסיבית של הבנק ואנו מעריכים עלייה של 0.5% בריבית בנק ישראל בשבוע הבא לרמה של 3.25%".

פסגות: "הריבית תעלה ב-0.75%. האינפלציה עוד תעלה, מחירי הדיור יירדו בשנה הבאה"

בפסגות פחות אופטימיים. לדברי גיא בית-אור, הכלכלן הראשי: "אינפלציית הליבה האיצה, אינפלציית השירותים ממשיכה להיות גבוהה ובניגוד למה שאנו רואים בארה"ב, קצב האינפלציה השנתי כאן עוד לא הגיעה לשיאו. כאשר אנו לוקחים נתונים אלו בחשבון, ביחד עם העדויות האחרונות להאצה נוספת בשכר העבודה במשק הישראלי, וזאת ביחד עם העובדה שבארה"ב, בבריטניה ובגוש האירו העלו את הריבית ב-75 נקודות בסיס בחודש נובמבר – מדד אוקטובר מחזק את ההערכה שלנו כי בנק ישראל יעלה גם הוא את הריבית בעוד 75 נקודות בסיס בשבוע הבא.

"להערכתנו, תהליך עליית מחיר המזון בישראל עדיין לא הגיע למיצוי – אמנם, רמת מחירי המזון בישראל גבוהה ביחס לעולם, אך כאשר מחירי המזון בארה"ב ואירופה עולים בקצב של 13%-14%, אנו מעריכים שיהיה קשה לרשתות השיווק בישראל לעמוד בפני הלחץ לעליות המחירים שמגיע ועוד צפוי להמשך מצד היצרנים והיבואנים.

"מחירי הדירות עוד לא התחילו להתקרר על פי הנתונים האחרונים, אך מראש נציין כי אלו מחירים שהיו נכונים לתקופת אוגוסט-ספטמבר. נדגיש כי בנתונים השוטפים על נטילת משכנתאות והיקף עסקאות, ניכרת ירידה משמעותית בפעילות ועל כן זה רק עניין של זמן עד אשר העליות במחירי הדירות יעצרו ובשנה הבאה אנו מעריכים כי נתחיל אף לראות ירידת מחירים בשוק הדיור הישראלי. עם זאת, האפקט על מדד המחירים לצרכן מגיע בפיגור ניכר לנתוני המחירים והמכירות ולכן אנו נמשיך לראות לחץ כלפי מעלה מכיוון סעיף הדיור במדד גם במהלך החודשים הקרובים".

נשיא איגוד לשכות המסחר: "האחראית ליוקר המחיה היא הממשלה"

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, תוקף את הממשלה: "המדד מהווה הוכחה נוספת שהאחראית העיקרית להעלאת יוקר המחייה הינה ממשלת ישראל עצמה. אסור לבחון את העלאת יוקר המחייה רק בפריזמה של העלאת מחירי המוצרים. צריך גם להבין מהם כל הנתונים המשפיעים על עלויות המגזר העסקי. ומלבד עצם העובדה שהיבוא מחו"ל מתייקר וכך גם תעריפי ההובלה הימית, חייבים לבחון את השפעת פעולות הממשלה על יוקר המחייה. יש לנו עדיין מערכת מיסים מכבידה ומיסוי גבוה על יבוא מוצרי מזון ויבוא גידולים חקלאיים, כמו כן, מיסוי על רכבים גבוה במיוחד ומיסוי על השקעות בנדל"ן.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    זולינס רון{ק.במיל} 16/11/2022 10:12
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן לבצע נחיתה מהירה לשוק הנדל"ן שקרן המסוחרר בבועה מזופתת שמחסלת את הסיכוי לזוג צעיר לקנות כמה קירות במקום בו יש טרור קנאה יוקר מחייה וגזענות. רוצים שבת,א תעלה דיקה כ200 אלף שקלים כי זו זכות החיילים שממשיכים למילואים!!!!
  • 11.
    בן 16/11/2022 10:00
    הגב לתגובה זו
    לפי נתוני האינפלציה הקיימים הנגיד צריך להעלות את הריבית לפחות ב 0.75 זה שיש עליה קטנה באבטלה זה נובע לא מהפעילות של המשק שהוא ממש חזק אלא מהפעילות שיש חברות שבכל זאת רוצים להיות ערוכים לכל תרחיש מה שניקרא תרופה למכה.
  • 10.
    Guest 16/11/2022 09:49
    הגב לתגובה זו
    זה טוב לפקדונות.
  • 9.
    בני 16/11/2022 08:40
    הגב לתגובה זו
    איזה מתח יש במדינה האם והאם והאם וכולם מנחשים את הלוטו של הנגיד ובכלל לא מעניין ההרוגים והפצועים יום יום הן בדרכים והן על ידי הרוצחים הערביים ממש מדינת קוקוריקו
  • 8.
    לחשוב 16/11/2022 00:19
    הגב לתגובה זו
    העלאת הריבית גורמת לעליה במימון הייצור דבר שייחייב את הייצרנים להעלאת מחירי המוצרים דבר שמביא שוב להעלאת ריבית וכו'... כנראה שחושבים לא נכון
  • 7.
    מיכה הכהן 15/11/2022 23:48
    הגב לתגובה זו
    לתת מכה לאינפלציה ולגמור את הפזרנות המוניטרית שהחלה בימי הקורונה על ידי בנימין נתניהו בחלוקת מענקים הזוים
  • 6.
    אצלנו אסור להעלות יותר מדי, זה יפיל את שוק הנדלן (ל"ת)
    קלקלן 15/11/2022 23:09
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    בומבה 15/11/2022 22:43
    הגב לתגובה זו
    אין סיבה שלא, ביקוש שהולך וגדל והיצע שהולך וקטן באזורי הביקוש
  • חיבוקי? 16/11/2022 02:53
    הגב לתגובה זו
    זהו! זה נגמר. מחירי הדירות בעשורים הקרובים. לא יחזרו להיות כיום. קחו שנה מהיום ירידה של 50 אחןזים לפחות. בהתחייבות. !
  • 4.
    גג ב 0.5 אבל ארצות הברית תמשיך לטוס (ל"ת)
    מנחם 15/11/2022 21:47
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רבקה 15/11/2022 21:38
    הגב לתגובה זו
    ללא גיבוי מתאים. למשל הדפסת כספים בלתי נפסקת כששום דבר בעל ערך לא מגבה את הכסף המודפס. לא ברור לי מדוע העלאת ריבית תקטין את האינפלציה? מה שכן זה עשוי להקטין את בועת הנדל"ן.
  • 2.
    העלאת הריבית נוספת = מכה קשה ביותר לכלכלת ישראל (ל"ת)
    ישראל 15/11/2022 21:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מיכה 15/11/2022 21:01
    הגב לתגובה זו
    ועם הריבית שוב תעלה אז 025 או 05 או 075 קלי קלות..
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |
נושאים בכתבה צבי אקשטיין גירעון

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.

להמשך הכתבה לחץ כאן