בבנק ישראל לא התעודדו מנתוני האינפלציה היום. אחרי הפוגה של חודשיים המחירים חוזרים לעלות והאינפלציה עלתה לקצב שנתי של 5.1%, לעומת 4.6% בחודש הקודם. יש כלכלנים שמסבירים שבעצם בכלל לא הייתה האטה בחודשים האחרונים - ושכל הסיבה לירידה במדד הייתה החגים. אז עכשיו החגים מאחורינו - והאינפלציה חוזרת לעלות. 

השאלה הגדולה היא איך זה ישפיע על בנק ישראל ובכמה הוא יעלה את הריבית ביום שני הקרוב, ה-21 בנובמבר. כזכור, הריבית בישראל עומדת כעת על 2.75% אחרי העלאת הריבית באוגוסט (לעומת 0.1% רק בתחילת השנה), אך עליית הריבית המואצת עוד לא מצליחה לעצור את האינפלציה. נכון, המצב כאן טוב לעומת 8-9% בעולם המערבי, ואפילו יותר בחלק מהמדינות, אבל זה לא אומר שגם בישראל רוצים לראות אינפלציה שמשתוללת בקצב כזה.

בבנק ישראל בראשות הפרופ' אמיר ירון קיוו לראות בלימה של האינפלציה, מה שיאפשר להם להעלות את הריבית בקצב איטי יותר. אבל זה לא קורה. בחודש ספטמבר עלה המדד ב-0.2%, והראה קצב שנתי של 4.6% - זהה לחודש שלפניו, כאשר אז היה מדובר בירידה לעומת 5.2%. כעת האינפלציה בישראל חזרה כמעט למספר הזה.

מזרחי ומגדל צופים עליה של 0.5% בריבית

יוני פנינג אסטרטג ראשי חדש עסקאות, בנק מזרחי טפחות, אומר כי בעצם אין כל חדש, וכי מדובר רק בשינויים בגלל לוח השנה: "הירידה הזמנית שחווינו באינפלציה, והעלייה היום, לא מייצגות לדעתנו את המגמה, אלא פערי לוח שנה בגלל השנה המעוברת, מאז פרסום מדד ספטמבר, ועד לפרסום המדד היום, תקופת חגי תשרי נעדרה ברובה מהאינפלציה השנתית.

• מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
• מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הוא סבור כי המצב כעת משתפר: "ההשפעות החיצוניות על הכלכלה הישראלית ממשיכות להיות דיפלציוניות ברובן. ובראשן התחזקות השקל, המשך הירידה במחירי התובלה העולמיים, הירידה במחירי הפחם והיציבות במחירי מגוון סחורות נוספות. מאידך, דווקא התמונה התוך־ישראלית בעלת השפעות לכאן ולכאן, ובראשן הצפי להשלכות המדיניות הפיסקאלית, של הממשלה המתגבשת. ביטול מיסים על מוצרים מחד, וגידול בהוצאות הממשלה מאידך.

"החדשות הטובות הן שבכל נתון שיפורסם בחודשים הקרובים נזכה ליציאת השפעות של כאלה מנתוני האינפלציה השנתית. יתרה מזאת, ככל שירידות המחירים שנחשפנו אליהן במדד האחרון בארה"ב תמצאנה גם בדגימות הלמ"ס, סביר שזו תתרום גם אצלנו לירידה של האינפלציה בפועל, שתשליך על המדיניות המוניטארית.

אז בכמה יעלה בנק ישראל את הריבית בשבוע הבא?

פנינג: "ציפיות השוק לריבית בנק ישראל, שתפורסם בשבוע הבא נעו בימים האחרונים סביב העלאה של 0.5%, ל-3.25%. לאחר פרסום מדד המחירים החלש מהצפוי בארה"ב, והזחילה מעלה של האבטלה המקומית, ניכרה חולשה קלה בציפייה זו. עם זאת, לאור הנתון החזק היום וחוסר הוודאות האינפלציוני המקומי, אנו עדיין מעדיפים את התרחיש שבו בנק ישראל יבחר לסיים את השנה ברמת 3.25%".

• קריית סייבר תוקם בדימונה - ההייטק ינוע דרומה?
• המו"מ התפרק: תמר לא תצטרף להסכם עם חברת החשמל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

כך גם צופים במגדל שוקי הון: "מדד המחירים שממשיך לעלות צפוי להוביל להמשך המדיניות המוניטרית האגרסיבית של הבנק ואנו מעריכים עלייה של 0.5% בריבית בנק ישראל בשבוע הבא לרמה של 3.25%".

פסגות: "הריבית תעלה ב-0.75%. האינפלציה עוד תעלה, מחירי הדיור יירדו בשנה הבאה"

בפסגות פחות אופטימיים. לדברי גיא בית-אור, הכלכלן הראשי: "אינפלציית הליבה האיצה, אינפלציית השירותים ממשיכה להיות גבוהה ובניגוד למה שאנו רואים בארה"ב, קצב האינפלציה השנתי כאן עוד לא הגיעה לשיאו. כאשר אנו לוקחים נתונים אלו בחשבון, ביחד עם העדויות האחרונות להאצה נוספת בשכר העבודה במשק הישראלי, וזאת ביחד עם העובדה שבארה"ב, בבריטניה ובגוש האירו העלו את הריבית ב-75 נקודות בסיס בחודש נובמבר – מדד אוקטובר מחזק את ההערכה שלנו כי בנק ישראל יעלה גם הוא את הריבית בעוד 75 נקודות בסיס בשבוע הבא.

"להערכתנו, תהליך עליית מחיר המזון בישראל עדיין לא הגיע למיצוי – אמנם, רמת מחירי המזון בישראל גבוהה ביחס לעולם, אך כאשר מחירי המזון בארה"ב ואירופה עולים בקצב של 13%-14%, אנו מעריכים שיהיה קשה לרשתות השיווק בישראל לעמוד בפני הלחץ לעליות המחירים שמגיע ועוד צפוי להמשך מצד היצרנים והיבואנים.

"מחירי הדירות עוד לא התחילו להתקרר על פי הנתונים האחרונים, אך מראש נציין כי אלו מחירים שהיו נכונים לתקופת אוגוסט-ספטמבר. נדגיש כי בנתונים השוטפים על נטילת משכנתאות והיקף עסקאות, ניכרת ירידה משמעותית בפעילות ועל כן זה רק עניין של זמן עד אשר העליות במחירי הדירות יעצרו ובשנה הבאה אנו מעריכים כי נתחיל אף לראות ירידת מחירים בשוק הדיור הישראלי. עם זאת, האפקט על מדד המחירים לצרכן מגיע בפיגור ניכר לנתוני המחירים והמכירות ולכן אנו נמשיך לראות לחץ כלפי מעלה מכיוון סעיף הדיור במדד גם במהלך החודשים הקרובים".

נשיא איגוד לשכות המסחר: "האחראית ליוקר המחיה היא הממשלה"

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, תוקף את הממשלה: "המדד מהווה הוכחה נוספת שהאחראית העיקרית להעלאת יוקר המחייה הינה ממשלת ישראל עצמה. אסור לבחון את העלאת יוקר המחייה רק בפריזמה של העלאת מחירי המוצרים. צריך גם להבין מהם כל הנתונים המשפיעים על עלויות המגזר העסקי. ומלבד עצם העובדה שהיבוא מחו"ל מתייקר וכך גם תעריפי ההובלה הימית, חייבים לבחון את השפעת פעולות הממשלה על יוקר המחייה. יש לנו עדיין מערכת מיסים מכבידה ומיסוי גבוה על יבוא מוצרי מזון ויבוא גידולים חקלאיים, כמו כן, מיסוי על רכבים גבוה במיוחד ומיסוי על השקעות בנדל"ן.