אלכסנדר כץ ויורם עדן
צילום: ביזפורטל
ראיוןTV

"אנשים במצב ייחודי - לאיפה שלא זזים עם ההשקעות, חשופים להפסדים"

לכל משבר יש את החוקיות שלו, טוען פרופ' יורם עדן: "אף אחד לא ניבא את המשבר בעוצמה הזאת. התנפצות הבועה במניות הטכנולוגיה, המלחמה באוקראינה, ומשתנה חדש - האינפלציה שלא הכרנו 20 שנה. אין אלטרנטיבות להשקעה". צפו בראיוןTV
אלכסנדר כץ | (21)

"לכל משבר יש את הייחודיות שלו וכל משבר הוא בלתי צפוי באותה מידה", מסביר פרופ' יורם עדן, ראש בית הספר הבינתחומי לחברה וקהילה במכללה האקדמית הדסה בירושלים, בראיון לביזפורטל. "ב-2007 אף אחד לא האמין ש-2008 תהיה קטסטרופה. גם עכשיו - בא נראה מה אמרו כולם לפני שנה. אמרו שחייבים לקנות מניות כי אין שום אלטרנטיבה סבירה אחרת. צחקו מהאינפלציה. הייתה גם תאוריה שאמרה שיש עודף ייצור בעולם ולכן לא תהיה אינפלציה. אף אחד לא ניבא את המשבר בעוצמה הזאת. בדיעבד כולנו חכמים, כולנו יכולים להסביר: מלחמה רוסיה-אוקראינה, מניות התנפחו מדי, אז הכל חוכמה בדיעבד, ולכן אין חוקיות במשברים, אף אחד לא יכול היה לדעת מתי המשבר הבא יתחיל ומתחיל ומתי יסתיים המשבר הנוכחי".

-מה כל כך ייחודי במשבר הזה?

"מה שמאפיין את המשבר הזה, זה מצד אחד זו התנפצות של בועה שהתחילה כבר קודם, עם מניות הטכנולוגיה, יש גם גורמים ריאליים כמו המלחמה באוקראינה, ויש משתנה חדש שנכנס לתמונה שלא הכרנו ב-20 השנה האחרונות בישראל ובעולם, זאת האינפלציה. כל הכלכלנים שאמרו שלא יכול להיות שהריבית תהיה אפס ושלילית כל הזמן ולא תהיה אינפלציה, אף אחד לא שמע עליהם, וזה גם לא קרה.

"דבר אחד אנחנו יודעים על אינפלציה: אינפלציה זו אש שלא מכבה את עצמה, אלא אש שמלבה את עצמה. לא כל כך פשוט להיפטר ממנה. צריכים לחשוש ממנה. הציבור עוד לא התרגל, אנשים לא מבינים שאם הם מחזיקים כסף במזומן, הם גם מפסידים. אנשים נמצאים היום במצב שאני לא זוכר בשוק ההון - שלאיפה שאתה לא זז עם ההשקעות, אתה חשוף להפסדים. ב-2008 איגרות החוב הממשלתיות לא ירדו (וכיום כן, א"כ). אין אלטרנטיבות". צפו בראיוןTV

.

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    בן 23/06/2022 23:32
    הגב לתגובה זו
    מראיין גרוע. ראיון סתמי. מלא פרסומות. פשוט מתסכל. אתם יכולים יותר.
  • 15.
    דודלי 23/06/2022 10:43
    הגב לתגובה זו
    לכו תעשו חמוצים
  • 14.
    תמים 22/06/2022 14:54
    הגב לתגובה זו
    רוסיה תהרוס הכלכלה העולמית כנקמה על סנקציות נגדה
  • 13.
    גיונית עברי 22/06/2022 14:45
    הגב לתגובה זו
    מערכת ביזפורטל, תמצאו צורה יותר הגיונית לשילוב פרסומות
  • גם אני נטשתי. אי אפשר לראות ככה ראיון עם קטיעות. ביי בי (ל"ת)
    פוקסי 23/06/2022 00:08
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    אין נאמן כמו מזומן (ל"ת)
    זה מוזמן ש 22/06/2022 14:30
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    יצחק בן שטרית 22/06/2022 13:52
    הגב לתגובה זו
    בשנת 1945 הריבית בארה"ב הגיעה ל 1.7% ומאז עד 1981 הגיעה ל 15.8%שיא של לפחות 200 שנה. ובכל זאת ה S&P500 עלה בתקופה הזאת ברוב רובן של השנים ועלה סה"כ יותר מ 450%. למרות האינפלציה העצומה שהיתה בשנות ה70. למי שמשקיע במניות ערך או במדדים יציבים לטווח ארוך ומחזק את הפוזיציות שלו מדי פעם לא צריך לדאוג, אחרי הירידות החדות שנבעו מהלם של משקיעים לטווח קצר יבואו שוב העליות. מי שמשקיע לטווח קצר ממילא קשה לחזות. מי שחוזה ירידות יוכל תמיד לבצע שורט למרות שלדעתי לא מוסרי ומסוכן. בארץ יש הזדמנויות פז של מחירים אקטואלים נמוכים, למה בכל זאת מוכרים !? למה בנקים יורדים כשרביות עולות ? הרי הבנק לווה במקסימום ב 0.1% מבנק ישראל והלווה לשלושים שנה לפי פריים שכבר עלה. בארה"ב מעט מאוד הזדמנויות לפי ערך נוכחי, אבל לפי תחזית צמיחה הזדמנויות רבות. בהצלחה וסבלנות לכולנו.
  • נכון 22/06/2022 18:06
    הגב לתגובה זו
    ועד שנת 2200 בכלל.
  • 10.
    ניר 22/06/2022 13:46
    הגב לתגובה זו
    ישנה בועת חובות עצומה, של חברות ושל פרטים.כשזה יתפוצץ, השם ישמור ויציל,אף בן אנוש לא יוכל להושיע.
  • פוקסי 23/06/2022 00:15
    הגב לתגובה זו
    משפחה ממוצעת מוציאה פתאום יותר על הכל. כולל דלק משכנתא/שכירות ותיכף החיטה.. העוגיות.. ואין מאיפה לקחת כי התיק ירד... והלוואות מהקרנות כבר כמעט אין. הקיצר זה יתגבר. אין סיבה שלא.
  • 9.
    דר' דום 22/06/2022 13:28
    הגב לתגובה זו
    הסברתי ארוכות שאנחנו בסטגפלציה בגלל גידול בכמות הכסף בארה"ב פי 10 ב13 שנים (מ900 מיליארד ל9 טריליון). זו מתמטיקה פשוטה וגם אתה יכולת לחזות את זה. וזה קרה עוד לפני אוקראינה והסגר בשנחאי. זו מתמטיקה שכולם העדיפו להתעלם ממנה.
  • 8.
    למה אין צמוד מדד בפנסיה? (ל"ת)
    אבי 22/06/2022 13:23
    הגב לתגובה זו
  • אם יהיה הפנסיות יקרסו (ל"ת)
    רעות 22/06/2022 17:29
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ב 2008 האג"חים התרסקו .. כנראה שכח הפרופסור (ל"ת)
    אייבי 22/06/2022 13:18
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    PAN 22/06/2022 13:09
    הגב לתגובה זו
    להיות עם ביצים ולהגיד בידיוק מה שיש לו להגיד ואם אין לו מה להגיד במיוחד, למה לראיין אותו וביכלל פרופסורים....תיצאו מהבונקר ולדבר משהו עם ערך סוף סוף
  • 5.
    ברק 22/06/2022 12:51
    הגב לתגובה זו
    מתישהו הפד יאלץ לחזור לקנות אגחים, אינפלציה או לא אינפלציה אתם יכולים להיות בטוחים שממשלת ארצות הברית לא תפשוט את הרגל ויהיי מה.
  • 4.
    מה כולם אמרו? 22/06/2022 12:49
    הגב לתגובה זו
    כי אצלנו דווקא דובר שנפילות חייבות להגיע. שהמחירים בשמיים. שכל משבר הוא יחודי אבל הם כולם אותו דבר. ומשבר תמיד יגיע. בדרך כלל 7 שנים או קצת יותר אחרי הקודם. להפך הפעם איחרנו.
  • 3.
    לרון 22/06/2022 12:18
    הגב לתגובה זו
    ב משבר 2008 נאמר שזהו משבר של "פעם במאה שנה" נו,אז אמרו
  • 2.
    לרון 22/06/2022 12:16
    הגב לתגובה זו
    אכן חכמת הבדיעבד,זמן רב דובר על ריבית אפס המנפחת בועות,העצמה בגלל ה"סערה המושלמת"
  • 1.
    לא רוצה לבאס אבל אנחנו רק בהתחלה (ל"ת)
    רעות 22/06/2022 12:15
    הגב לתגובה זו
  • פוקסי 23/06/2022 00:22
    הגב לתגובה זו
    מה גם שמשבר החיטה עדיין לא התגלגל אלינו במלואו. בכלל. מרוקנים שם מאסמי הרזרבות.. המנורה כבר מהבהבת שם. אוי זה יהיה כואב
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.