ההיי-טק, אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים בשוק הישראלי מסכם את שנת 2021, שהיוותה עבורו שנת שיא מבחינת היקף הגיוסים של חברות טכנולוגיה ישראליות, כאשר זה הסתכם במעל ל-25 מיליארד דולר, המשקפים עלייה של כ-140% בהשוואה לשנה הקודמת. בסך הכל במהלך השנה הונפקו 72 חברות טכנולוגיה ישראליות בשווי כולל של 71 מיליארד דולר. 33 חברות חדשות הפכו השנה ליוניקורן ומספר זה הסתכם בכ-53 חברות, בהשוואה ל-20 חברות לפני כן.

ישראל נחשבת בעשורים האחרונים למעצמת בתחום, נוכח ביסוסה כמקור לחדשנות ועל בסיס איכות ההון האנושי הקיים בה. בשנים האחרונות עלה חלקו של יצוא ההייטק מסך היצוא הישראלי הכולל, בעיקר כתוצאה מהצמיחה המואצת של שירותים בתחום זה, כתוצאה מהאצה בביקוש העולמי לשירותים מתקדמים. מגמה זו נמשכה גם בשנתיים האחרונות, במהלכן הביקוש לשירותי הייטק המשיך לעלות, ובהתאמה, המשיך לעלות חלקו של יצוא ההייטק מסך היצוא וזה נאמד בכ-54% בשנה האחרונה. חלק מן התחומים בענף נהנו גם בזכות משבר הקורונה, ביניהם סייבר, מחשוב ענף, מסחר אלקטרוני, גיימינג וגישה מרחוק.

החל משנת 2020 האפיק המרכזי לגיוסים בהייטק הישראלי הינו שוק ההון, בפרט בוול סטריט, וכן בבורסה בתל אביב, מגמה שנמשכה גם בשנה החולפת. שנת 2021 אופיינה בכמות גבוהה במיוחד של סבבי גיוס של יותר מ-100 מיליון דולר ומנתה כ-50 סבבים כאלו.

• אפריקה מגורים: ההכנסות ירדו ב-14% והרווח נקי זינק ל-18.7 מ' ש'
• מקדונלד'ס: ההכנסות עלו ב-11% - 5.6 מיליארד דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אפרת שגב D&B, קרדיט: ניב קנטור

ההנפקות הגדולות ביותר של חברות ישראליות בוול סטריט, הן במונחי הגיוס והן במונחי השווי היו  סנטינל וואן הפועלת בתחום סייבר-סקיוריטי שגייסה כ-1.2 מיליארד דולר לפי שווי של 9 מיליארד דולר ונחשבת להנפקת הסייבר הגדולה בהיסטוריה,  איירון סורסהעוסקת בפיתוח פלטפורמה למשחקים באינטרנט ובמובייל שגייסה כ-2.3 מיליארד דולר לפי שווי של 11 מיליארד דולר ו- מאנדיי העוסקת בפיתוח תוכנה לניהול עבודה שיתופית בארגונים שהונפקה לפי שווי של 6.8 מיליארד דולר וגייסה כחצי מיליארד דולר.

בבורסה בתל אביב, שבה הונפקו השנה 45 חברות טכנולוגיה, הגדולות ביותר הן נאייקס -0.38% העוסקת בפיתוח ומכירת פתרונות ושרותים דיגיטליים לסליקה ותפעול עסקים שגייסה כ-670 מיליון שקל לפי שווי של 3.4 מיליארד שקל ו- גלאסבוקס  העוסקת בפיתוח תוכנה לאנליזה של נתוני גלישה בערוצים דיגיטליים שגייסה כ-180 מיליון שקל לפי שווי של 900 מיליון שקל.

מנגד, התחזקות החברות הגדולות באה במובנים מסוימים על חשבון החברות הקטנות והחברות החדשות. כך, על פי משרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן המדווחת כי המשקיעים בשנה החולפת זזו באופן מובהק לשלבים מאוחרים יותר, כאשר העליה המשמעותית חלה בסבב הגיוס השביעי לחברות הנקרא גם 'Round F' , שזינק בבת אחת מ-5% מכלל ההשקעות ב-2020 ל-18% בשנת 2021 וזאת כמובן על חשבון סבבי הגיוס הראשון, השני והשלישי (seed, A, B) שנתחן המצרפי ירד מ-45% בשנת 2020, לכ-29% בשלושת הרבעונים הראשונים של 2021.

• המיזוג הושלם: אבו פמילי ריט בדרך לבורסה
• האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים

בנוסף להתבגרות התעשייה, אתגר מהותי נוסף עמו מתמודד ענף ההייטק הינו המחסור בכוח אדם. נוכח הצמיחה המתמדת של הענף קיים מחסור בעובדי פיתוח, כאשר ההיצע בשוק העבודה בענף לא גדל באופן מספק אל מול הביקוש לכוח אדם. על פי הערכות חסרים כיום בענף כ-15 אלף עובדים. המחסור בעובדים גורם להעלאות שכר, תחרות קשה על עובדים וכן להעברת משרות למדינות אחרות. במסגרת זו, עליית השכר בענף ההייטק מקרינה על תחומים אחרים במשק, מגדילה את פערי השכר בין עובדי ההייטק לשכר הממוצע במשק ומגדילה את יוקר המחיה בישראל כאשר חלק ניכר מהמשקיעים בענף הנדל"ן הינם עובדי הענף.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שסקרה את נתוני חברות אלו בעשור שבין 2010 ל-2020 דיווחה כי על פי הנתוני של השנים האחרונות, החברות הקטנות, - אלו שאינן בהכרח ממומנות היטב - לא תמיד מצליחות שלהתחרות עם החברות הגדולות יותר, אלו שמציעות לעובדיהן הצעות שכר וחבילות תגמול אטקרטיביות יותר. המשמעות פשוטה - פחות חברות מוקמות. 

על פי דוח הלמ"ס, סטארט-אפים של עד 10 עובדים שילמו למועסקיהם בממוצע פחות מהממוצע בסטראט-אפים האמידים, שעמד על 21.6 אלף שקל. למעשה, ככל שמספר העובדים בארגון עולה, כך גם השכר הממוצע בו. נוסף דווח על ידי הלמ"ס כי מתבצעת הבחנה בין חברות הזנק לחברות בשלות. המעבר נקבע על פי אחד מן הקריטריונים הבאים - פעילות של למעלה מעשור, הכנסות של למעלה מ-20 מיליון שקל בשנה ו/או העסקה של למעלה מ-80 עובדים. 

נתוני הלמ"ס, שלעיתים מגיעים באיחור, מצביעים על מאז של כ-7,256 סטראט-אפים שנתפחו בישראל בעשור הקודם, וכי מתוכן 3,472, המשקפים 48%, נסגור או השהו את פעילותם עד סופו. כפי שנאמר, נתונים אלו מגיעים אל הלמ"ס בעיכוב מסויים, וכעת מדווח על כ-4,810 סטראט-אפים שפעלו בישראל בשנת 2020 - מספר הצפוי להתעדכן. 

עוד דווח כי מבחינת הלשכה, שנת 2020 הייתה שנה יוצאת דופן בהיבט המגזרים העסקיים. מחד, עסקים רבים נסגרו וזאת לאור קשיים שחוו הענפים בהם פעלו (תיירות, תעופה, מסעדנות). מאידך, היקפי הגיוסים בסטארט-אפים עלו באופן משמעות. לכאן נכנס היבט ההבשלה של הלמ"ס, כאשר חברות רבות נהנו מהשפעות המגפה על הפעילות שלהם. למעשה, הלשכה רשמה גידול של כ-56% במספר חברות ההזנק שהפכו לחברות בשלות כתוצאה מהמצב. 

לאור כל אלו, צופה גוף הייעוץ 'דן אנד ברדסטריט' האטה מסויימת ענף בשנת 2022. הגוף, שסקר לאחרונה את ההיי-טק הישראלי, דיווח כי הענף מהווה את אחד ממנועי הצמיחה החשובים ביותר עבור התמ"ג הישראלי כאשר בשנים האחרונות עולה סוגיית משבר כוח האדם בענף. התמודדות עם משבר זה מחייבת את החברות לפעול לגיוון והכללה בכוח האדם שלהן, בין אם באוכלוסיה ובין אם בשכר. כחלק מכך, פרסם הגוף את רשימת חברות ההיי-טק וההזנק המגוונות ביותר בישראל.