הפעילות באוגנדה של חברת טוגדר - יהלום מלוטש או עסק ביש?
קאנופי ענקית הקנאביס עזבה את הפעילות באפריקה כנראה בגלל קושי בייצור אכותי ביבשת; האם טוגדר שפועלת באוגנדה תצליח במקום שקאנופי נכשלה?
לחברת טוגדר 1.25% הפועלת בתחום הקנאביס ונסחרת בבורסה המקומית לפי שווי של כ-150 מיליון שקל יש מספר פעילוית במיקומים שונים בשרשרת הערך של שוק הקנאביס. החברה פעילה בין היתר בתחום הגידול בארץ, מו"פ והפצה בארץ (באמצעות קנאביליס) ופעילות עתידית בתחום הייצור (לחברה מפעל בהקמה). בנוסף לחברה פעילות קנאביס במחוז קססה שבאוגנדה (דרך חברה בת שמוחזקת ב-61%).
רבים בשוק ההון מתייחסים לפעילות הזו כ"יהלום" בנכסיה של החברה. אך האם באמת כך? ראשית, נראה כי השגת הרישיון לגידול באוגנדה או בכל מדינה אפריקאית אחרת הממוקמת מדרום לסהרה זה לא הישג כביר שכן המצב הכלכלי ברוב המדינות שם אינו טוב ועל כן רובן יסכימו לפתיחת פעילות קנאביס בשטחן ולא יערימו קשיים רגולטוריים מקומים - פעילות הקנאביס מכניסה מסים למדינה ומעסיקה כוח אדם.
שנית, אין שום עוררין על כך שגידול קנאביס באפריקה זול יותר מגידול קנאביס במדינות המערביות - אך בשוק הקנאביס בכלל ובשוק הקנאביס הרפואי בפרט, האיכות חשובה מהעלות. בשוק הקנאביס הרפואי מוכרים קנאביס לחולים ואם חס וחלילה קנאביס עם עובש יימכר לחולה סופני זה עלול להרוג אותו.
את שוק הקנאביס הרפואי ניתן להשוות לשוק התרופות. אם תלכו לבית מרקחת, רוב הסיכוי שלא תמצאו תרופות המיוצרות באפריקה בגלל בעיית האיכות. אז למה שבקנאביס רפואי יהיה הדבר שונה?
- טוגדר עם הסכם הפצה של מותג קנדי - צפי הכנסות של 12 מ' שקל
- טוגדר מדווחת על ירידה בהכנסות, מצפה לשמור על שיעור הרווחיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חיזוק לטענות אלו הוא החלטתה של קאנופי, אחת מהגדולות בעולם בתחום הקנאביס על סגירת פעילות הקנאביס בדרום אפריקה ולסוטו. חברת קאנופי שנסחרת לפי שווי של קרוב ל-6 מילארד דולר הודיעה לפני כחודשיים על תוכנית התייעלות הכוללת בין היתר סגירת מפעל בקנדה, סגירת חווה במדינת ניו יורק ופיטורים של עובדים באמריקה הצפונית - המהלך נובע מהצפה של מוצרי קנאביס בשוק הקנדי.
החלק המפתיע בתוכנית ההתייעלות הוא סגירת הפעילוית בלסוטו ובדרום אפריקה והעברתם לשותף מקומי. השאלה המתבקשת היא מדוע החברה סוגרת את הפעילות שלה בלסוטו? הרי לא מדובר בניסיון לקצץ בעלויות שכן עלות הגידול באפריקה נמוכה. גם לא מדובר בהצפה של השוק הקנדי שכן הסחורה מלסוטו ודרום אפריקה לא חייבת בהכרח להגיע לקנדה.
ואם כך, המסקנה המתבקשת היא שככל הנראה מדובר בבעיה של איכות וכח אדם מנוסה - לגדל קנאביס זה לא כמו לגדל מלפפונים.
שאלה נוספת שעולה מהמהלך של קאנופי היא - אם אחת מהחברות המובילות בעולם לא הצליחה לגדל קנאביס באפריקה באיכות מספקת, מה זה אומר על חברת טוגדר הישראלית שפועלת באוגנדה בהיקפים גדולים. אולי זה לא אומר כלום. אולי טוגדר תצליח במקומות שבהם הענקיות לא מצליחות. אולי אוגנדה זה לא לסוטו, אבל אולי, ומזה חוששים המשקיעים - טוגדר לא באמת מצליחה לייצר באוגנדה קנאביס איכותי. בינתיים אין תשובה כי פשוט אין עדיין מכירות של קנאביס שיוצר באוגנדה למרות שעל פי התחזיות המוקדמות של החברה כבר מזמן קנאביס מאוגנדה היה אמור להיות בשימוש. חשוב להבהיר - טוגדר קיבלה את כל האישורים לגדל קנאביס, יש לה תקן GACP של ארגון הבריאות ועל פי הידוע הוא עומד בתקינה של משרד הבריאות המקומי. השאלה אם זה מעיד על איכות החומר? לא בטוח.
- מה יהיה מחר בבורסה? המניות הביטחוניות, טבע והפיננסים
- כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות...
חשוב להדגיש שקאנופי לא מסרה את הסיבה לסגירת הפעילות בלסוטו ובדרום אפריקה כך שייתכן שאלו סיבות אחרות שאינן קשורות לאיכות הסחורה וכן ייתכן כאמור שלמרות שקאנופי נכשלה, טוגדר עשויה להצליח. כמו כן, חשוב לציין כי חברת טוגדר ייבאה לישראל 250 ק"ג מאוגנדה אך הסחורה עדיין לא בשימוש.
מטוגדר נמסר: "תוצרת הקנאביס הרפואי באוגנדה, כמו גם בישראל, מגודלת על פי הסטנדרטים המקצועיים הגבוהים ביותר ועל פי התקינה המחמירה הנדרשת. תוצרת הקנאביס הרפואי שמגדלת החברה באוגנדה מבוססת זנים המתאימים ונדרשים בישראל ובאירופה, לרבות זנים עם שיעור THC גבוה. חברות גדולות מכל העולם, לרבות חברות קנדיות וגרמניות שביקרו בחווה, עמדו על איכות וטיב הקנאביס הרפואי בחווה באוגנדה ומעוניינות לייצר שיתופי פעולה עם החברה, זאת בדומה להסכם שנחתם השבוע למכירה של קנאביס רפואי בהיקף של כ-10 מיליון דולר.
הקנאביס הרפואי בעולם ובישראל מוסדר על ידי תקינה מחמירה, על פיה נקבעת איכות הקנאביס הרפואי והיא זו שמתירה את השימוש הרפואי בו. כפי שדיווחה החברה, והוסבר חזור והדגש, ובאופן מפורש לכותב, החווה באוגנדה בהיקף 30 דונם נמצאת בהפעלה מסחרית מלאה לרבות גידול במרבית שטחי החווה, זאת לצד גידול בחווה בישראל בהיקף של 20 דונם. החווה באוגנדה קיבלה הסמכת GACP והחברה ייצאה לישראל משלוח ראשון ופועלת לבצע משלוחים רבים נוספים. תקן GACP מטעם ארגון הבריאות העולמית הוא לגידול חקלאי לשימוש רפואי על (WHO guidelines on good agricultural and collection practices (GACP) for medicinal plants), ועמידה בו היא בהתאם לסטנדרטים והכללים המאושרים והמוכרים באירופה.
כל אצוות קנאביס רפואי של החברה, המיובאת מאוגנדה או מיוצרת בישראל, כפופה לרגולטורים הרלוונטיים בכל מדינה, עוברת בדיקות מעבדה מחמירות על ידי מעבדה חיצונית ורק לאחר קבלת האישורים הנדרשים ניתן לייצר מתוצרת זו מוצרים נושאי תקן GMP מחמיר. החברה מדגישה כי גם התוצרת שייבאה החברה מאוגנדה עברה את כל בדיקות המעבדה החיצוניות המחמירות, עמדה בהן בהצלחה ולאחר מכן הועבר החומר למפעל בעל תקן GMP. החברה מעריכה כי המוצרים הסופיים שלה יהיו זמינים למטופלים בישראל בקרוב".
בטוגדר גם מצרפים סרטון הדגמה לצורך המחשת טענותיהם לגבי איכות הגידולים באוגנדה. הסרטון לפניכם:
- 14.יבוא יום ונראה את שלושת היצורים האלה בכלא ! (ל"ת)מושיקו 02/07/2020 17:44הגב לתגובה זו
- 13.HIGH HOPES 30/06/2020 15:25הגב לתגובה זוחחח
- 12.דוד 30/06/2020 08:58הגב לתגובה זולאורך כל הזמן העיתונאים מנסים לחבל בחברת טוגדר בהתחלה כתבתם שאין להם אישורים והתברר שיש אז עכשיו למרות שיש להם תו תקן אירופי וישראלי אתם שוב מטילים ספק ,די תעזבו אותם בשקט ותנו להם לעבוד בלי לנסות לחבל
- 11.(ל"ת)30/06/2020 07:30הגב לתגובה זו
- 10.אנונימי 30/06/2020 07:30הגב לתגובה זוזה סימן טוב לאיכות
- 9.ולכן מייבאים את התוצרת גם לארץ ולפי ההודעה מהיום ג 29/06/2020 23:28הגב לתגובה זוולכן מייבאים את התוצרת גם לארץ ולפי ההודעה מהיום גם לקנדה
- 8.יור רמת גן 29/06/2020 21:09הגב לתגובה זואיזה כתיבה יפה, ככה גידלתי ורוממתי
- 7.טוגדר. חברה של הודעות סרק ואחיזת עיניים ! ואין שם כלום (ל"ת)משקיע 29/06/2020 20:33הגב לתגובה זו
- 6.חבל שיש לנו ראש ממשלה שהרס הייצוא בגלל יראל היום (ל"ת)אפק 29/06/2020 19:11הגב לתגובה זו
- 5.אביעד 29/06/2020 18:51הגב לתגובה זוכל הכבוד על פתיחת העיניים
- 4.חבורה של רמאים מהדרום ! (ל"ת)בני 29/06/2020 18:00הגב לתגובה זו
- 3.יוסי 29/06/2020 17:49הגב לתגובה זוזה לא מלפפונים אז זה אומר שכולם לא בסדר כתבה מגמתית
- 2.סולר 29/06/2020 17:45הגב לתגובה זולחבורה שבתמונה לא הייתי קונה קופסא של תות.היעד שלי הוא מטה מטה.היחידה ששווה בענף בארץ זו פאנקסיה וגם היא לא משהו.מכיר מישהו שקנה טוגדר וחשב שהוא הולך להתעשר.לא צריך דמיון רב לדעת מה קרה לו.תיזהרו ממניות דרק שכאלה.מניות זה רק ארהב.
- 1.מענין מאוד , תודה (ל"ת)ליאת ב. 29/06/2020 17:38הגב לתגובה זו

המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות
השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים.
המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.
למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.
המחקר המרכזי: השקעות חכמות?
המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).
המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.

מה יהיה מחר בבורסה? המניות הביטחוניות, טבע והפיננסים
מה קורה בארית, והירידה הצפויה במניות השבבים
המימוש הטבעי צפוי להימשך מחר בבורסה. "קנה בשמועות - מכור בידיעה" - אומר הכלל הידוע. אין כאן הבטחה, אבל זה תופס במקרים רבים. הערכנו שסיכוי טוב שזה מה שיקרה אצלנו אחרי החזרת החטופים החיים וסיום המלחמה. והנה זה קורה. השוק ירד בימים האחרונים. מחר זה צפוי להימשך בהובלת המניות הדואליות שחוזרות עם פער שלילי של 0.75%.
מבין הדואליות תבלוט אלביט מערכות עם ירידה של 3.3%, טבע 0.18% עם ירידה של כ-2.6%. מניות השבבים - נובה 2.61% , קמטק -0.39% , טאואר -0.16% ירדו עד 2%. הנה הרשימה המלאה (לחצו על התמונה וקבלנו את כל הרשימה המעודכנת):
ביום חמישי מדד הבנקים איבד מעל 3%. בכל - היה שבוע קשה למניות הפיננסים כאשר מניות הביטוח איבדו 6%, הבנקים איבדו כ-4%. שני המגזרים תלויים בריבית ובשוק ההון. הבנקים תלויים באופן ישיר בריבית - כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?
- ת"א 35 איבד 1.2%, מדד הבנקים נפל 3.5%
- השבבים משכו למעלה, חברות הביטוח למטה - נעילה מעורבת בת"א
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מגזר נוסף באדום הוא מגזר המניות הביטחוניות - ארית נפלה בשבוע החולף. היא עדיין מתומחרת גבוה. ארית "זכתה בפיס" והיא הגדילה דרמטית את המחזור שלה ברווחיות מאוד מאוד גבוהה. אבל רווחיות גבוהה נובעת מסיבה אחת - הרצון של הלקוח - משרד הביטחון להצטייד במהירות במרעומים. נראה לכם שזה מחיר ריאלי? לא. זה מחיר של לחץ. זה מחיר אגב של בזבוז. משרד הביטחון יכול היה ללחוץ ולהתמקח על המחירים. זה אותו משרד שהנשים את ארית בזמן שהיא גססה.