שלט אזהרה, דובים
צילום: Bizportal
ניתוח

זב'זינסקי מתייחס לזעזוע בשוקי המניות בשבוע החולף - האם זה רק ההתחלה?

הדאקס צלל 3.2% בשבוע החולף, הנאסד"ק נחתך 2% וסבל מתנודתיות חריפה - להלן הסיבות ותחזית קדימה
מערכת Bizportal | (6)
נושאים בכתבה ריבית

השבוע החולף שבוע קשה בשוקי המניות. אחרי תקופה ארוכה של תנודתיות נמוכה ועליות שערים עקביות, בשבוע שעבר צלל הנאסד"ק ב-2% והדאקס ב-3.2% וכל זזאת זאת תוך תנודתיות חריפה מאוד גם בשוק המט"ח (האירו זינק 2% מול הדולר) כאשר הסיבה המרכזית היא איתותים ששיגרו נגידי הבנקים המרכזיים מסביב לעולם.

נאסד"ק -0.21% דאקס

בין היתר - הנגיד האירופי דראגי אותת על כך שהכלכלה האירופאית מוכנה לשינוי   הדרגתי במדיניות ה-ECB, הנגיד הבריטי קארני אמר כי הבנק לא יהיה סבלני כלפי עלייה באינפלציה ונגידת הבנק המרכזי האמריקני יילן אמרה שהכלכלה האמריקאית תוכל להתמודד עם ריבית גבוהה יותר. תוסיפו על זה את דבריו של נגיד הבנק המרכזי הקנדי שאמר כי הריבית הנמוכה עשתה את העבודה וצריך לבחון איך לצאת מהמדיניות הנוכחית ואת דבריו של הנגיד הצ'כי שאמר כי העלאת ריבית ראשונה מזה עזור עשויה להתרחש ברבעון הבא ותבינו מדוע השווקים נבהלו - נראה שעידן הכסף הזול מסתיים.

לדבריו של אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי במיטב-דש: "לא נראה שהמתקפה הנצית של הבנקאים המרכזיים הייתה אירוע מתוכנן, אך זה מבטא שינוי במצב הכלכלי בעולם ובתפיסת הבנקים המרכזיים לגבי יעדי המדיניות. תפיסת השווקים עד לאחרונה הייתה שהבנקים המרכזיים לא יזוזו כל עוד האינפלציה לא עולה, למרות השיפור בכלכלה. ביטחון השווקים אף התגבר לאחרונה עם התמתנות האינפלציה במדינות העיקריות. אולם, נראה, שהבנקים המרכזיים מאותתים שהגישה עומדת להשתנות בגלל מספר סיבות:

- מסתבר שבנסיבות הנוכחיות לא בטוח שלבנקים המרכזיים יש בכלל יכולת לגרום לאינפלציה. למרות שהאבטלה כבר מאוד נמוכה במדינות רבות, אין לכך כמעט השפעה על האינפלציה. ככל הנראה, האינפלציה של המוצרים והשירותים מושפעת היום הרבה יותר מהגורמים שנמצאים מחוץ לשליטה של הבנקים המרכזיים, כגון גלובליזציה או טכנולוגיה.

- הדפלציה המסוכנת שנובעת מחולשה בביקושים לא נראית כמעט באף מקום ובכלל היא תופעה די נדירה. לעומת זאת, אין שום דבר רע באינפלציה הנמוכה הנוכחית שנובעת מהוזלות המחירים בצד ההיצע ודווקא תומכת בצמיחה כלכלית דרך עלייה בשכר הריאלי, והוזלת עלויות לפירמות.

- דפלציה הרבה יותר מסוכנת וממש לא נדירה זאת הדפלציה של מחירי הנכסים שגורמת להאטה חריפה במשק ולעיתים מלווה במשבר פיננסי. היא מגיעה בדרך כלל אחרי עליות משמעותיות במחירי הנכסים בתמיכה של הבנקים המרכזיים שנלחמים בדפלציה של המוצרים והשירותים.במבט על הכלכלה העולמית ניתן להבחין שקצב התייקרות מחירי הנדל"ן מתגבר גם במדינות המתפתחות וגם במפותחות (תרשים 7) והחובות של המגזר הלא פיננסי (כולל הממשלות) ממשיכים לתפוח (תרשים 8). בנוסף, גם בשווקים הפיננסיים  המחירים מלאים ברוב האפיקים.  

קיראו עוד ב"שוק ההון"

- השהיית התגובה של הבנקים המרכזיים לעלייה במחירי הנכסים מסוכנת, במיוחד בנסיבות הנוכחיות בגלל שלבנקים אין מרחב תמרון לתגובה במקרה של משבר וירידה חדה במחירי הנכסים.

בשורה תחתונה כותב זבז'ינסקי: "בנקים מרכזיים רבים מאותתים שמדיניותם עומדת להשתנות למרסנת יותר. המשקיעים צריכים לקחת בחשבון שהבנקים המרכזיים מפסיקים להסתכל רק על האינפלציה והאבטלה. סכנת דפלציית הנכסים תהיה אחד השיקולים המרכזיים של הבנקים המרכזיים."

לדבריו של זבז'ינסקי: שורה תחתונה: בנקים מרכזיים רבים מאותתים שמדיניותם עומדת להשתנות למרסנת יותר. המשקיעים צריכים לקחת בחשבון שהבנקים המרכזיים מפסיקים להסתכל רק על האינפלציה והאבטלה. סכנת דפלציית הנכסים תהיה אחד השיקולים המרכזיים של הבנקים המרכזיים. אם אירופה תתחיל בשינוי, הקנדים והבריטים יעלו את הריבית לראשונה וה-FED ימשיך בתוואי שלו, עשויים להצטרף למהלך עוד כמה בנקים מרכזיים במדינות קטנות יותר. ככל שיהיו יותר בנקים מרכזיים שיתחילו לשנות את מדיניותם, כך יהיה קל יותר גם לאחרים להצטרף למהלך."

האם קיים סיכון משמעותי כעת לשוקי המניות?

"שוקי המניות שהתרגלו לריביות חירום יצטרכו להתמודד עם שינוי הסביבה. הזעזוע הראשוני בשבוע שעבר היה אומנם מורגש, אך מפולת לא תהיה בגלל זה":

- ראשית, הבנקים המרכזיים לא בלחץ. הם לא מתכוונים לפעול בגלל לחצי האינפלציה, אלא משנים מדיניות משיקולים מניעתיים כדי לא להגיע לפיצוץ בועת הנכסים בלי מרחב תמרון לתגובה. לכן, עליית הריבית צפויה להיות איטית.

- שנית - תנאי חשוב לעליית הריבית צריך להיות המשך שיפור בכלכלה. לכן, עליית הריבית יכולה להסתדר עם שוקי המניות, כפי שעליית ריבית ה-FED לא הפריע לשוק המניות האמריקאי. 

 "יחד עם זאת, בגלל שאחת הסיבות המרכזיות לעליית הריבית זאת מניעת הבועות הפיננסיות, המדיניות המוניטארית אמורה לפעול לריסון עליות חדות מדי בשוקי המניות.

החשש שלנו מפני המניות נובע בעיקר לא מהמדיניות של הבנקים המרכזיים, אלא מרמות המחירים הגבוהות בשוק המניות נוכח ריבוי הסיכונים הכלכליים, הפוליטיים והביטחוניים."

לסיכום כותב זבז'ינסקי: "הריבית הופכת מידיד המניות לכלי לריסון שלהם, אך שינוי הדרגתי במדיניות המוניטארית בעולם זה לא הסיכון העיקרי בשלב זה לאפיק המנייתי. אנו ממליצים על חשיפה בינונית לאפיק המנייתי בכלל, תוך חשיפת יתר למניות באירופה ויפן, חשיפה ניטרלית לארה"ב וחשיפת חסר לשווקים המתעוררים".

מדד הדאקס (גרף שבועי) בשנה האחרונה, והנפילה בשבוע החולף:

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אבטיפוס 03/07/2017 14:04
    הגב לתגובה זו
    עיניים להם ולא ייראו , אוזניים להם ולא יישמעו , מוח להם מלא בקש . לא למדו שום דבר מהעבר . זאת תהיה קריסה מתוקה בקרוב ! העכברים כבר נמלטים על נפשם מהספינה השוקעת לאט לאט .
  • אתה צודק אחינו 03/07/2017 17:58
    הגב לתגובה זו
    יתכן ולא הבינו בכלל את השפה המשובחת שהיפגנת והם יתנפלו לשווא שהרי טינופות הם ואף הודו בכך. גם יאשימוך שבגלל דבריך נפלה הבורסה.
  • 4.
    לילי 03/07/2017 12:33
    הגב לתגובה זו
    הסיבה המרכזית לריבית אפס ביפן היינה הילודה השלילית . כך גם באירופה וארה"ב ללא הגירה . הגלובליזציה מיצתה את היתרונות המיידיים עתה נראה את השלילה הגידול בפערים . ריכוז הכסף בעשירון העליון מקטין את ההוצאה הכללית היות והעשירון העליון חוסך את תוספת ההכנסה .
  • 3.
    דויד 03/07/2017 12:27
    הגב לתגובה זו
    2%-3% תנודה זה לא נפילה ולא זינוק שינוי בציפיות שמישר קוו לציפיות הגלומות הנוכחיות מה לכלכלן מאקרו (!?) ולתנודתתיות ? בפועל, כלכלני המאקרו מפרשים את מה שקורה ויכולתם לחזות קדימה היא אקראית לחלוטין השוק מגלם את ההמתנה לעליית ריבית ומתזמן בזמן אמת את השינוי ביכולת הבנקים לבצע זאת והשוק לספוג זאת זאת התנודתיות מעבר לכך רק אירועי קיצון אמיתיים יטרפו את הקלפים מחדש
  • 2.
    לא אמרת כלום.חבל על הקריאה. (ל"ת)
    mjh 03/07/2017 12:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ביאליק 03/07/2017 10:48
    הגב לתגובה זו
    זהו מכשיר לספיגת עודפי הכסף בסחרור האינפלציה. הגיוס יהפוך לאגרסיבי עם עלית הריבית.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 0.95%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

טאואר עולה 2.8%, ניו מד יורדת 2%; מדד הביטוח עולה 1%

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות החזקות מעבר לים; עונת הדוחות ממשיכה עם ניו-מד, ובהמשך יצטרפו חברות נוספות כמו נקסט ויז'ן שדיווחה על עסקה בגובה 2 מיליון דולר הבוקר, כמו גם טאואר וקמטק
מערכת ביזפורטל |

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.2% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.4%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד 0.5%, מדד הביטוח עולה 0.4%, מדד הנדל"ן עולה 0.2% ומדד הנפט והגז נסחר ללא שינוי משמעותי.  


ג’י סיטי ג'י סיטי 0.79%  ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?



לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.


בגזרה הגיאופוליטית, אתמול ישראל קיבלה גופת חטוף אחרי 4,118 ימים. נכון לבוקר זה, נותרו עוד 4 חללים בעזה, וכאשר האחרון יחזור זה אמור להיות האות להתקדם לשלב השני והמורכב לא פחות. הפסקת האש עדיין שברירית, ורואים את זה גם בדיווחים שמגיעים מאזור לבנון, כאשר צה"ל תוקף מדי פעם בהתאם להתפתחויות בגזרה הצפונית.