רוסאריו בסקירה מקיפה על שוק התקשורת: "תקופה לא פשוטה לכל השחקנים בענף"

ערן יעקובי מרוסאריו יוצא היום בסקירה מקיפה על שוק התקשורת בישראל לאור רצף ההתפתחויות האחרונות בסקטור
נדב לוי |

אם נראה היה שהעברת השליטה ב'גולן טלקום' מידי מיכאל גולן לידי 'אלקטרה צריכה' תביא לרגיעה מסוימת בתחרות האגרסיבית בשוק התקשורת, אז שורת המבצעים שפורסמו לאחרונה (למשל סלקום עם חבילת 'קוואטרו' במחיר של 249 שקל לחודש) הזכירה לכולם שהתחרות לפי שעה עדיין פה כדי להישאר. 

יתרה מכך, התפתחות נוספת הגיעה מכיוון לא צפוי כאשר משרד האוצר הציג באמצע החודש שעבר את תכניתו 'נטו למשפחה', שכללה בין היתר את ביטול מס הקנייה על טלפונים סלולאריים. אותו מהלך הוביל את חברות הסלולר לעדכן את מחירי המכשירים מטה, יום אחד בלבד לאחר חתימת שר האוצר על הרפורמה.

ברקע להתפתחויות, ערן יעקובי, מנכ"ל רוסאריו ייעוץ ומחקר, מפרסם הבוקר סקירה נרחבת על שוק התקשורת תחת הכותרת 'רוחות מלחמה' כשכותב כך:

"רצף הידיעות שאינן פוסקות לזרום בשבועות האחרונים מכל קצוות שוק התקשורת, מבטיח שני דברים: הראשון הוא גן עדן צרכני והשני הכרוך בראשון הוא שנתיים (לפחות) לא פשוטות לכל השחקנים בענף. תקופה של נסיונות הגנה ותקיפה רוויים באגו, יצרים ובעיקר בהרבה כסף שיישפך עם IRR לא ברור. אנסה בתמציתיות לסקור את התמורות בענף על פי החדשות הזורמות דרך הבורסה ובאמצעות כלי התקשורת, לאו דווקא בסדר כרונולוגי מדויק ולאחר מכן נדון במשמעויות כפי שאני רואה אותן".

סיכום החדשות:

סלולר - אלקטרה צריכה רוכשת את גולן טלקום המדממת כפי שהשאיר אותה מיכאל גולן.

סלולר - אקספון* מקבלת רשיון מפעיל סלולר וצפויה לעלות לאוויר בחודשים הקרובים.

סלולר - הוט מובייל ממשיכה להוביל את שוק הסלולר בכל הקשור לניודים וגיוסיי מנויים.

סלולר - רמי לוי וטלזר עדיין כאן ולאחר שכל שאר המפעילים הוירטואליים נעלמו, הם משחקים לא רע בנישות ספציפיות.

TV - סלקום ממשיכה להשקיע בשירותי הטלוויזיה (למעלה מ- 122 אלף לקוחות אחרי שנתיים) ומשיקה שירותי קווטרו (שירות סלקום tv לעד חמישה מסכים שלושה קווי סלולר עם נפח גלישה של עד 10 GB כל אחד, אינטרנט במהירות 40 Mbps טלפון קווי ללא הגבלה. למעשה מדובר בשירות מחומש שכן באינטרנט מדובר בספק תשתית(.

TV  - פרטנר מודיעה כי בעוד מספר שבועות תעלה עם שירותי פרטנר TV שאולי יכללו בחבילה את שירותי נטפליקס (עדיין לא ברור לי באיזה פורמט ומה היתרון לעומת רכישת השירותים באופן עצמאי). ממשיכה להשקיע בתשתית קווית עצמאית.

TV - הוט השיקה שירותי טלוויזיה באמצעות אפליקציה בעלות של 50 שקל לחודש. בנוסף, משרד התקשורת, ככל הנראה ידרוש מהוט לספק שירותים סיטונאיים על גבי התשתית שלה, מהלך שניסתה לעכב עד כה.

yes -  TV  צפויה להשיק פתרון דיגיטלי לשירותי הטלוויזיה שלה בדומה למהלך של הוט. בנוסף, החברה ממשיכה להשקיע בטכנולוגיות מתקדמות ובתכנים על מנת לשמר את מעמדה כחברת פרימיום.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

TV - נטפליקס, כאמור, עם או בלי פרטנר, מתחילה לספק שירותים מתורגמים לעברית.

TV - אמזון בדרך לישראל עם שירותי טלוויזיה.

TV - טריפל סי משיקה פתרון אינטרנטי לשירותי טלוויזיה בשיתוף עם וונטייז הישראלית בעלות של 50 שקל לחודש.

קווי - בזק נאבקת לקבל את ביטול ההפרדה המבנית הנכסף בקבוצה ומנגד תחוייב ככל הנראה לספק טלפוניה למתחרות שלה במסגרת שוק סיטונאי (כלומר, רק ספק הרוכש ממנה תשתית אינטרנט, יהיה רשאי לספק גם את הטלפוניה של בזק לצרכן הסופי).

מכשירים - שוק מכשירי הקצה עובר שינויים רגולטוריים מקלים כאשר נמשכת מגמת התעצמות השוק הפתוח בראשות סאני תקשורת כפי שניתן להבין מדו"חותיה הכספיים. אני מניח כי גם אלקטרה צריכה, היבואנית של מכשירי וואווי הסיניים וגם idigital שעברה לבעלות קרן סקיי, ימשיכו לנסות לקחת נתחי שוק בשוק הפתוח ועל חשבון מפעילות הסלולר.

המשמעויות:

"המסקנה המיידית העולה מרצף החדשות לעיל, היא ששם המשחק עבור השחקנים הגדולים הופך להיות "קבוצת תקשורת מלאה" ללא מגבלות. שאר השחקנים מייעדים את שירותיהם לנישות די מוגדרות. לפיכך, אני חושב שתהיה זו טעות לבחון כל תת-ענף ככזה העומד בפני עצמו. אמחיש רעיון זה דרך ההכנסה הממוצעת למנוי (ARPU) בסלולר – בתחילת שנת 2017, כאשר מיכאל גולן סיים את תפקידו בשוק התקשורת הישראלי (חלק יגידו באבירות וחלק יגידו שהשאיר חורבות) ואלקטרה צריכה רכשה את גולן טלקום, החלה אופוריה שהתבטאה בזינוק במניות הסלולר ובאין ספור כותרות וההערכות שמחירי השירות הסלולריים בדרך למעלה".

"בפועל, נכונה העובדה שנגמרו מבצעי ההתאבדות כמו 2 שקלים לקו שני, אולם הפרסומות לחבילות מצד שחקנים שונים, פתיחת חוזים ומכרזים חדשים בשוק העסקי מראים שהמחירים אינם במגמת עליה. יתרה מכך, אני חושב שעוד נראה שחיקה מתונה בדו"חות שנת 2017 בהכנסה הממוצעת למנוי בסלולר ובמקרה הטוב, אולי התייצבות בשנת 2018. עולה השאלה איך ייתכן מצב זה, אם חלק מהחברות מפסידות או בדרך להפסד והאינטרס של כולם הוא הרי להרוויח? התשובה לטעמי נעוצה בסיפור "קבוצות התקשורת" ובכך שכל שחקן נמצא בעמדה שונה והאינטרסים כרגע בענף אינם זהים".

"זו בעצם התשובה לשאלה מדוע יש לבחון את הענף בראיה של 360 מעלות ולא בהפרדה של הסקטורים. לפני שאכנס לאינטרסים של כל שחקן בענף, חשוב להבין את התהליכים המתרחשים כעת ואלה שצפויים להתרחש בחודשים הקרובים ואז האינטרסים של כל שחקן, אלה שיביאו למלחמת העולמות שמקורה התעצמות התחרות בטלוויזיה, יהיו ברורים יותר".

סלולר – תחרות לא נרגעת, עדיין מחירים נמוכים מאד והדרך לעלייה עדיין לא נראית באופק. ראו הפרסומות הבאות גם בשוק הפרטי וגם בשוק העסקי ויותר מכך, נסו לחשב את ההכנסה הממוצעת למנוי הנובעת משירותי קווטרו כמו אלה של סלקום... וכל זאת עוד לפני שאקספון* נכנסת לשוק עם אפס לקוחות סלולר, ועם למעלה מ- 170 אלף לקוחות קוויים ועם מבנה עלויות ייחודי.

מכשירי קצה – מגמת התעצמות השוק הפתוח (המכשירים שאינם נמכרים באמצעות מפעילות הסלולר) נמשכת וקיימת בכל העולם. אני חושב שירידת מיסי הקנייה על מכשירים סלולריים תעצים את התחרות, שכן ההפרשים האבסולוטיים האדירים בין מכשירים סיניים זולים לבין המכשירים היקרים יותר מצטמצמים ובנוסף, היתרון הבולט של חברות הסלולר והוא היכולת למכור מכשירים ב- 36 תשלומים הולך ומצטמצם נוכח ירידת המחירים. בנוסף, אנו מעריכים כי אלקטרה צריכה שמקימה זרוע מובייל בהשקעות לא מבוטלות וכן התעצמותה של סאני תקשורת, מבטיחים המשך תחרות קשה לכולם. עוד נוסיף כי שיתוף פעולה של סאני עם הוט מובייל הוא דוגמה להגברת התחרות הן בתחום מכשירי הקצה והן בתחום שירותי הסלולר. מנגד, חובה לציין כי אין לי ספק שהעוגה עצמה של מכשירי קצה תגדל בעקבות ירידת מיסי הקניה וכי מגמת הרכישה בחו"ל וההברחות תואט באופן משמעותי.

טלוויזיה – עד לפני שנתיים המיינסטרים הישראלי נצמד למדורות השבט של הדואופול yes והוט. נכון להיום ולאחר שנתיים של פעילות סלקום TV עם למעלה מ- 122 אלף לקוחות, הענף נמצא לפני סערה. סלקום השיגה באופן מעורר כבוד, תוך שיפור הולך ומתמיד של המוצר, את לקוחותיה ב"ים רגוע". שתי השחקניות הגדולות לא הסירו כפפות ולא נגררו למלחמות מחיר עד כה. בחודשים הקרובים אנו צפויים לראות את פרטנר נכנסת לאותו ים רגוע יחסית ואת טריפל סי ואת נטפליקס מגבירה נוכחות בעברית ואת אמזון ולא ברורות לי עדיין התכניות של אלקטרה צריכה ורמי לוי בנושא, אולם אי אפשר לברוח מכך שהים יתחיל לסעור ולגעוש ושוב הסיבה היא אינטרסים שונים של כל שחקן. אפשר לראות כי yes  והוט בשבועות האחרונים כבר מציעות ירידה מעשית בהכנסה הממוצעת ללקוח באמצעות חודש חינם למצטרפים, אפליקציה לטלוויזיות חכמות וסלולר ומהלכים אלה ילכו ויתעצמו לקראת כניסת פרטנר לענף.  עומד להיות שמח לצרכנים וקשה למפעילים והסיבה המרכזית היא תחרות על בתי אב ולא על צרכנים בודדים כפי שראינו בסלולר. גרוע מזה – בניגוד לעולם הסלולרי, בו עלויות ההפעלה של חברת סלולר הולכות ויורדות בכל שנה למרות ההתקדמות הטכנולוגית (לטעמי בעוד כעשור, כל חברת סלולר תהיה דיגיטלית ורזה ללא כל מערכות ה- legacy שאנו מכירים בחברות הוותיקות), עולם התוכן הוא עולם בו העלויות הולכות וגדלות. נטפליקס הפכה לחברת הפקות המשקיעה הון תועפות בהפקות מקור, כנ"ל HBO ועוד ועוד. נוסיף לכך את התופעות שראינו בישראל בחודשים האחרונים לגבי שידורי הספורט והנה לנו תחרות מתעצמת על ליבו של הצרכן תוך גידול בעלויות ההפעלה. מנגד, אציין כי הודות לטכנולוגיות בעולם הסטרימינג, כל מערכת ההפצה של השחקנים בתחום הולכת ומתייעלת.

תשתית קווית – שאלה להפגת השעמום: מישהו זוכר את IBC והבטחות התשתית השלישית בישראל? מוטב כבר קבורת חמור על המסטיק המתמרח הזה. והשוק הסיטונאי? הרגולטורים והשחקנים שהם לא בזק והוט תלו כל כך הרבה תקוות בשוק הזה. אבל בישראל כמו בישראל, כל רפורמה נבנית עקום וידוע היום לכולם את שהיה אפשר לנחש כבר לפני שלוש או ארבע שנים: הדו"חות הכספיים של החברות מצביעות על כך שהנהנית המובהקת משוק סיטונאי היא בזק. אל לאף אחד להאשים את החברה (או את "החברות של שאול וביבי"). האשמים היחידים הם הרגולטורים שבחרו במודל עקום שלא הוכיח עצמו במקומות אחרים בצורה משכנעת ועוד ויתרו להוט עד כה בנושא אספקת שירותים סיטונאיים. להלן מספר נתונים על שווקים סיטונאיים באירופה לשם המחשה שלא מדובר בסוכריה מתוקה מידי לאף אחד.

"אני מעריך כי מצבן של פרטנר וסלקום, אקספון ואחרים ילך וישתפר בעקבות שני האירועים הנ"ל בשוק הקווי, אולם לא צפוי מהפך במגמות. הרבה יהיה תלוי בניהול החבילות הכוללות טלוויזיה של סלקום ואחר כך גם פרטנר. מה עוד יקרה? שני האירועים האלה יזרזו בוודאות די גבוהה את ביטול ההפרדה המבנית בבזק ובהוט. למעשה לא יישארו עוד קלפים לרגולטורים לעצור את הביטול. אני מעריך כי עוד בשנת 2017 הביטול יוכרז. יש לקוות שגם תהליך הביטול ינוהל קצת אחרת על ידי הרגולטורים על מנת שיהיה תהליך חכם שלא ישאיר הריסות בעוד מספר שנים. שתי החברות הגדולות יעמדו כמובן מול אתגרי מיזוג, וועדי עובדים וכל הכרוך באינטגרציה מלאה".

לסיכום, יעקובי מציין כי "בחינת מפת האינטרסים השונים של כמות שחקנים לא מבוטלת בשוק קטן יחסית, מבטיחה צפיפות בשנים הקרובות ומאבקים לא פשוטים על נתחי שוק ועל תקציב הצרכן על תקשורת (תקציב שאני מאמין שלא יגדל מסך ההוצאות המשפחתיות). אני מאמין שהשנים הקרובות ישנו את המפה לחלוטין מבחינת צריכת התוכן של הצרכן כאשר גם לזכייניות כמו קשת ורשת יהיה חלק במפה הגדולה. באיזשהו מקום, ההגיון אומר שגם מבחינת השחקנים בענף צריכה להיות הפרדה בין תשתית לשירות כי לשם העולם הולך. בכל מקרה, אלה המסקנות העיקריות שלי מהמסך: מחירי חבילות הסלולר לא עומדים לעלות בעתיד הנראה לעין. דו"חות הוט לרבעון הראשון של 2017, די ממחישים זאת, כאשר ה- ARPU ממשיך לעמוד על 51 שקלים וגייסה כ-44 אלף מנויי UMTS ברבעון האחרון. ה- EBITDA  של החברה בתחום הולך וגדל ועומד ברבעון כבר על 43 מיליון שקל".

"מנגד, החברה ממשיכה לאבד מנויי טלוויזיה (כ-6,000 ברבעון האחרון) ואינה מצליחה להגדיל את מצבת מנויי הטריפל שלה. החברה גם מציינת כי עלויות התוכן הולכות וגדלות בעיקר בשל ערוצי הספורט. השילוב הזה ממחיש את האגרסיביות הצפויה להימשך לטעמי, בעולם הסלולר והתהליך יזלוג גם לעולם התוכן הטלוויזיוני. עלויות התוכן במגמת עליה – כל השחקנים המרכזיים ועוד שחקני נישה קופצים לבריכה בתקופה זו ומגדילים השקעות והוצאות – רוחות מלחמה בפתח. נגמרו הקלפים לעיכוב ביטול ההפרדות המבניות – הכרזות תצאנה כבר בשנת 2017 על הביטול. מיזוגים ורכישות משמעותיים לא נראים באופק בעיקר בשל פופוליזם רגולטורי. והסעיף הבא הוא פנייה לרגולטורים:

רגולציה

"אני חושב שמה שקורה היום מבחינת תשתיות ופיתוח זרועות תוכן היה צריך להיות כרוך ברפורמת כחלון המפורסמת בסלולר. אני מניח שהיינו רואים אז את הקלפים מסתדרים הרבה יותר נכון כאשר יש ארבע קבוצות חזקות יחסית. המחירים הכוללים לצרכן היו יורדים בכל מקרה, חופש הבחירה שלו היה גדל בכל מקרה. כיום המצב הוא כל כך עדין, כאשר יש שתי חברות חזקות ושתי חברות מוחלשות בגלל רפורמה שהתבצעה באופן עקום וגרוע מכך, לא נאכפה כמו שצריך. אוסיף על כל זה שהאווירה הציבורית בישראל מפחידה את הרגולטורים לאשר קונסולידציה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: שבבים, בנקים והשקעות של צעירים

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.