היום עדכון מדדי MSCI: אלו המניות שיקבלו ביקושים ערים בשלב הנעילה

פעמיים בשנה חברת המדדים העולמית מפרסמת שינויים בהרכב המדדים שלה. מניות שצפויות לצאת מהמדדים יספגו היצעים
אבי שאולי |
נושאים בכתבה MSCI עדכון מדדים

היום (ה-25 בנובמבר) יעודכנו המניות של חברת המדדים העולמית MSCI. תעודות הסל העולמיות צפויות להזרים בשלב הנעילה ביקושים והיצעים למספר מניות ישראליות בהתאם לשינויים שחלו בשוק המקומי בחצי השנה האחרונה.

המדד הראשון - מדד MSCI הישראלי (Small Cap)

למדד זה צפויות להיכנס המניות הבאות:

בי קומיוניקיישנס

דלתא

איידיאיי ביטוח

טאואר

קמהדע

מניית טאואר סיפקה למשקיעים תשואה חלומית מתחילת השנה - כ-150%. יצרנית השבבים ממגדל העמק עברה בשנים האחרונות שינוי דרמטי ובשנה האחרונה קיבלה חיזוק משמעותי כשחתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת פאנאסוניק.

המדד השני - MSCI הישראלי (Micro Cap)

היקף הביקושים וההיצעים שם הוא יותר מצומצם כיוון שהוא עוקב אחרי מניות קטנות יותר.

למדד זה צפויות להיכנס המניות הבאות:

אשטרום קבוצה

אינרום

קמהדע

לוינשטין נכסים

מגדלי תיכון

ממדד זה צפויות להיגרע המניות הבאות:

ביוסל

רבוע נדלן

איידיאיי ביטוח

סקיילקס

טאואר

ביוסל היא היום שלד בורסאי בשווי של 3.5 מיליון שקל לאחר שמכרה את כל מניות פרוטליקס שהיו לה. המניה זינקה ב-260% מתחילת השנה, אך כאמור צריך להיזהר מדובר בחברה ללא פעילות עסקית עם מחזורי מסחר דלים ורמת סיכון גבוהה. מהלך העליות החל בחודש ספטמבר.

עדכון המדדים בבורסה

ביום ראשון הקרוב (ה-30 בנובמבר) הבורסה תפרסם את השינויים בהרכב המדדים המובילים. הרשיות עדיין לא סגורות, אך יש צפי בסבירות גבוהה.

המניות שצפויות להיכנס למדד תל אביב 100:

ביטוח ישיר

אקויטל

איידיאו

סאמיט

המניות שצפויות לצאת ממדד תל אביב 100:

נייר חדרה

אלרון

כלל ביוטכנו

קמהדע

פוטומדקס

מניות שצפויות להיכנס למדד ת"א 50:

אינטרנט זהב

נייר חדרה

אלרון

כלל ביוטכנו

מניות שצפויות לצאת ממדד ת"א 50:

גבעות יהש

סיירן

פריורטק

מניות שצפויות להיכנס למדד נדל"ן 15:

אלרוב ישראל

אפריקה ישראל

מניות שצפויות להיכנס לצאת ממדד נדל"ן 15:

אפריקה נכסים

מבני תעשיה

מניות שצפויות להיכנס למדד היתר:

אינטרנט זהב

אפליי

דוניץ

מיי סייז

פוליגון

וו.טי.פי

ועוד 5 מניות שיוצאות ממדד תל אביב 100.

מניות שצפויות לצאת ממדד היתר:

אקויטל

איידיאו

סאמיט

דורי בניה

דורי קבוצה

וויי בוקס

שפע ימים

ביוסל

מניות שצפויות להיכנס למדד המעו"ף:

פרוטרום

מליסרון

מניות שצפויות לצאת ממדד המעו"ף:

פרטנר

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0.1%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).

בזק
צילום: לילך צור

משרד התקשורת בדרך לביטול ההפרדה המבנית - בשורה גדולה לבזק

מאז תחילת ההפרדה המבנית בבזק, השוק עבר מהפכה: נכנסו שחקנים חדשים, פריסת הסיבים יותר מ-90% וקווים, טלוויזיה וסלולר התמזגו לשירות אחיד - לאן זה יקח את חברת התקשורת הגדולה בישראל? עדכון: צו מניעה זמני הוצא נגד בזק אונליין בעניין התשלום מהמדינה על הפעלת מוקד האזרחים הוותיקים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד התקשורת בזק

מניית בזק בזק 1.86%   מטפסת בבורסה, בעקבות פרסום קול קורא חדש של משרד התקשורת לבחינה מחודשת של חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. זה יכול להיות דרמטי מאוד בשביל בזק, אם ההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.


ההפרדה המבנית הוטלה על בזק בראשית שנות ה-2000, כדי למנוע ריכוז כוח ולשמור על התחרות. באותה תקופה, בזק שלטה כמעט לבד בתשתיות התקשורת הקוויות בישראל - צינורות, תעלות, וארונות תקשורת - ולכן היא נדרשה להפריד את החברות כך שלא תנצל את כוחה בשוק לרעת המתחרות.

עם השנים השתנה השוק. תשתיות הנחושת מוחלפות בפריסת סיבים אופטיים, נכנסו שחקנים חדשים כמו פרטנר ואחרים, והגבולות בין אינטרנט, טלוויזיה וסלולר היטשטשו. במשרד התקשורת טוענים שכיום ההפרדה המבנית הפכה בעיקר לנטל על בזק, שמוגבלת בשיווק חבילות משולבות ("באנדלים") תחת מותג אחד - בניגוד למתחרות סלקום, פרטנר והוט.

שלוש חלופות

לפי הקול הקורא שפורסם היום, משרד התקשורת שוקל שלוש חלופות עיקריות: ביטול מלא של ההפרדה המבנית; מעבר להפרדה פונקציונלית, שתשמור על יחידה סיטונאית נפרדת בתוך בזק; או הפרדת בעלות מלאה על התשתיות הפיזיות. בעוד שהחלופות מוצגות לציבור זה נראה שבמשרד נוטים לבחון ברצינות בעיקר את האפשרות הראשונה - ביטול ההפרדה הקיימת. במשרד מציינים כי רמת פריסת הסיבים בישראל עומדת כיום על יותר מ-90% ממשקי הבית, והרגולציה החדשה כבר מבטיחה גישה שוויונית לתשתיות. במילים אחרות, הנימוק ההיסטורי להפרדה - החשש ממונופול של בזק - כבר לא קיים.

במשרד התקשורת מדגישים שהמהלך נבחן מנקודת מבט רחבה - לא רק דרך שיקולי תחרות, אלא גם תוך בחינת התרומה של ההפרדה ליעילות, להשקעות ולחדשנות. ביטול ההפרדה, טוענים, עשוי לאפשר למפעילים להשקיע יותר בתשתיות, לשפר את השירות ולתת מענה מהיר יותר לתקלות.