המינהל תובע להרוס את הווילה של דני דנקנר בעתלית: "בנייתה - הפקר מוחלט"

בהמשך מתכוון המינהל לתבוע גם תשלום בגין השימוש בקרקע. לפי כתב התביעה, הקרקע הוחכרה לחברת המלח לשימוש תעשייתי
יעל גרונטמן | (12)

מינהל מקרקעי ישראל תובע להרוס את הווילה של דני דנקנר בעתלית ומגדיר את בנייתה "הפקר מוחלט" בבחינת "איש הישר בעיניו יעשה". בכתב התביעה המוגש היום כנגד מי שהיה יו"ר בנק הפועלים ואולץ להתפטר בלחץ בנק ישראל, מאשים מינהל מקרקעי ישראל את דני דנקנר בכך שעשה דין לעצמו במקרקעי ציבור, בהפרות בוטות של חוזה ודינים ועשיית עושר ולא במשפט". בהמשך מתכוון המינהל לתבוע גם תשלום בגין השימוש בקרקע.

לפי כתב התביעה, הקרקע הוחכרה לחברת המלח לשימוש תעשייתי. במהלך השנים הוקמו במקום גם מבנים קטנים למגורי פועלי החברה. דני דנקנר שיפץ והרחיב את אחד המבנים הקטנים האלו והפך אותו לקומפלקס ענק המשתרע על מיגרש של כחמישה דונם אשר כולל - נוסף על הוילה רחבת הידיים - גם מבני שירות, מגרש טניס, בריכה ואף יקב. השטח המבונה כולל למעלה מ-700 מ"ר.

טענת המינהל בכתב התביעה היא כי הבנייה במקרקעין נעשתה שלא כדין, ללא היתר בנייה כדין, ותוך הפרה של החוזה בין חברת המלח למינהל מקרקעי ישראל.

בכתב התביעה צויין כי "בין המינהל לבין דנקנר לא נחתם מעולם חוזה כלשהו. אף על פי כן בנו דנקנר במקרקעין, ללא אישור המינהל ותוך הסגת גבול בוטה במקרקעי הצבור, מבנן ענק שלא הוסדר מעולם מבחינה תכנונית ומבחינה חוזית. השימושים שעושים דנקנר במקרקעין נעשו ונעשים עדיין ללא תשלום דמי שימוש למינהל, תוך התעשרות על חשבון קופת הציבור ועשיית עושר שלא כדין".

התביעה הוגשה ביוזמת מינהל מקרקעי ישראל על ידי פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי) כחלק ממהלך רחב יותר של רשויות האכיפה לשמירה על זכויות המדינה במקרקעי הלאום ולאכיפת שלטון החוק.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    רון 28/05/2012 21:05
    הגב לתגובה זו
    איפה היה המנהל עד עכשו ,הם לא ראו את הוילה הענקית ,או שעילמו עין בגלל הקשרים שלו לצמרת המנהל .
  • 11.
    נוחי 28/05/2012 16:08
    הגב לתגובה זו
    זה היה יד ימינה , מאחורי זה היא התייצבה כאילו הוא צדיק !! בושה וחרפה
  • 10.
    נוחי 28/05/2012 16:08
    הגב לתגובה זו
    זה היה יד ימינה , מאחורי זה היא התייצבה כאילו הוא צדיק !! בושה וחרפה
  • 9.
    פופאי 28/05/2012 16:05
    הגב לתגובה זו
    דיייייייייייייייייייייייייייייייייייייי עם השטויות.
  • 8.
    בנטוב 28/05/2012 15:49
    הגב לתגובה זו
    וככה אני מרגיש הגיע הזמן להפסיק את ההפקרות הזו נגד אנשים כוחניים צריך ללכת בכל הכח ולמדינה יש כח אך צריך רצון ומקווה שהמדינה לא תיתפשר ותעמוד על זכותה פה אין עיניין של תקדימים פה יש עיניין של חוזה והפרת חוזה ניתן ליתבוע
  • 7.
    שיבואו אלי לכפר נראה אותם (ל"ת)
    קאסם מכפר קאסם 28/05/2012 15:31
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    לאור יום (ל"ת)
    גנבה 28/05/2012 15:30
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    עזבו את הרמאים 28/05/2012 15:00
    הגב לתגובה זו
    האם אתם מבינים?
  • 4.
    דוד 28/05/2012 14:57
    הגב לתגובה זו
    בימקום להרוס לתת את הוילה לדיור ציבוריי למישפחןת שמחכות שניים
  • 3.
    צדיק לכולם 28/05/2012 14:52
    הגב לתגובה זו
    או שיש דין אחד לכולם או שלא. כמו שלא אוכפים על המושבים חוזה שכירות קרקע חקלאית שמשמשת למחסן,אולם אירועים,חניון רכב לטסים לחו"ל,מחסן גרוטאות וכו'-לא יכולים לאכוף חוזה שכירות (חכירה) על דנקנר,יש תקדים משפטי.
  • 2.
    יאן 28/05/2012 14:45
    הגב לתגובה זו
    http://www.ashdod4u.com/ChannelArticles.asp?ArticleID=4706
  • 1.
    נו מה לצפות 28/05/2012 14:43
    הגב לתגובה זו
    דוחות שיקריים,אנשים רמאיים, עובדה
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?