גור מגידו ועמית תומר מצטרפים לדסק הכלכלי בתאגיד השידור
הדסק הכלכלי של תאגיד השידור בהקמה כאן מתגבש בימים אלו, תחת ניהולו של שאול אמסטרדמסקי. לאייס נודע כי השבוע חתמו בתאגיד גור מגידו מגלובס ועמית תומר ממעריב.
גור מגידו (33) הוא עורך דין במקצועו שנכנס לתחום התקשורת רק לפני שנתיים – עם הצטרפותו לגלובס שם שימש ככתב משפט, וגם - חבר ועד העובדים ושותף למאבק בשנה שעברה בתכנית הקיצוצים ביומון הכלכלי. בין חשיפותיו בתקופה זו אפשר למנות את "פרשת חברת אדמה" על שיווק אדמות חקלאיות, ו"תכנית הנאנסות" על תפירת תיק לעו"ד, שהוביל לביקורת קשה על יועץ התקשורת מוטי מורל. כמו כן פרסם תחקירים על ענף היהלומים וקרקעות בשטחים, חלק עם משה ליכטמן. בדסק הכלכלי יעסוק מגידו בנושאים משפטיים הקשורים לתחום הכלכלי, כגון פירוקים ועוד.
עמית תומר (23) שימשה עד לפני כשנה ככתב הבריאות של מעריב, אליו הגיעה מגל"צ, שם סיקרה בין היתר את עולם התקשורת, ובהמשך את תחום הבריאות והצרכנות. בין חשיפותיה - פרשת המיילדת האתיופית כאשר יולדת באיכילוב סירבה שמיילדת יוצאת אתיופיה תיילד אותה והבית חולים שיתף פעולה. בשנה האחרונה החלה לימודי משפטים בעברית ותסריטאות בסם שפיגל.
בשבוע שעבר הצטרף לדסק הכלכלי של התאגיד עקיבא ווייס, הכתב הפוליטי של אתר בחדרי חרדים. את דרכו המקצועית החל בקווי הנייעס החרדים, ובשנתיים האחרונות עבד ב'בחדרי'. עקיבא ווייס חשף את המעבר של השר אריה דרעי ממשרד הכלכלה למשרד הפנים כדי לאפשר את אישורו של מתווה הגז לו הוא התנגד. כמו כן הוא חשף את דבריו של הרב הראשי לשעבר ורבה של ירושלים, הרב עמאר נגד הקהילה הגאה אחרי רצח הנערה שירה בנקי במצעד הגאווה, דבר שעורר סערה גדולה.
שלושתם, יחד עם אמסטרדמסקי, הם לא סוף פסוק בגיוס לדסק שאמור לתת מענה ל-3 הזרועות של התאגיד – טלוויזיה, רדיו ודיגיטל. הדסק אמור לגייס עוד עובדים – כתבים, עורכים ומגישים.
בתאגיד אישרו את הפרטים. מגידו מסר לאייס: "ב'גלובס' קיבלתי במה פתוחה וחופשית כעיתונאי, וגם תמיכה ואמון שממש לא ברורים מאליהם בעיני, ואני מלא הערכה על כך. הקושי הגדול ביותר מבחינתי, הוא בהחלטה לעזוב את חברי המעולים לוועד העובדים של העיתון ואת העיתונאים המעולים שעובדים בעיתון. אני שמח על ההזדמנות לעבור ל'כאן', שלדעתי יביא בשורה לעיתונות בארץ, ולמרות כל הקשיים, אני מעריך שיהפוך לכלי תקשורת עוצמתי, חופשי, מגוון, וגם נשכני כשצריך".
עמית תומר מסרה לאייס: "אני שמחה מאוד להצטרף ל'כאן'. האירועים האחרונים מבהירים בעיניי יותר מתמיד את החשיבות של שידור ציבורי עצמאי וחזק, ולכן אני גאה ונרגשת במיוחד על ההזדמנות לקחת חלק בלגרום לזה לקרות בשלל הפלטפורמות".
- 1.רוני 21/01/2019 16:55הגב לתגובה זולא ראוי לתת לאחת כזו להרצות לנו ,לא מעניינת תוכן דל
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה
הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת
שר הביטחון ישראל כ"ץ רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.
מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.
על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.
תגובת התחנה: מאבק משפטי
בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.
לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.
על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה
הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת
שר הביטחון ישראל כ"ץ רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.
מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.
על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.
תגובת התחנה: מאבק משפטי
בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.
לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.
על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.
