מנכ"ל לפ"מ עונה לחנה רדו: "לקוחות שלכם לא יודעים כמה עמלות לקחתם"

גדי מרגלית, מנכ"ל לפמ לא עובר בשתיקה על המייל ששלחה חנה רדו , המשנה למנכ"ל מקאן לחבריה באיגוד הפרסום. בתגובה למייל של רדו בו ביקרה את ההיקף הגדול של תקציב לפ"מ העומד של 118 מיליון שקל, ללא מכרזים אומר מרגלית לאייס: "חנה רדו מייצגת את האינטרס המסחרי של מקאן, ועל מה היא מלינה? על כך שהעמלות של הכסף שנמצא בלפמ לא מתגלגלות למשרדי הפרסום הפרטיים?". כאמור, אתמול נחשף מייל שהעבירה חנה רדו, חברה חדשה בהנהלת איגוד הפרסום לשאר חברי ההנהלה. מהמייל עולה כי רדו סימנה את לפ"מ כיעד עבור איגוד הפרסום. לדבריה לשכת הפרסום הממשלתית מנהלת מחזור של 118 מיליון שקל ללא מכרזים. רדו כתבה לחברי האיגוד כי "חייבים לגרום לתקציבי הממשלה לצאת למכרזים שקופים ולתת הזדמנות לתעשייה שלנו לגדול, במיוחד בסביבה כלכלית כמו היום! אנחנו אנשי הפרסום יכולים לגרום לזה, חייבים לגרום לזה". עוד היא הביעה את תסכולה מהעובדה שלפ"מ משלמת לפרילנסרים המוכשרים שעזבו את משרדי הפרסום עשרות אלפי שקלים ליום עבודה". בתגובה לדברים אלו אמר מרגלית לאייס: "חנה רדו מייצגת אינטרס מסחרי של מקאן". לדבריו "אפשר לפרק את הטענות שלה על כך שהכסף של לפמ לא מגיע לשוק הפרטי - היא אומרת שתקציבי הפרסום של לפמ לא מגיעים לשוק אבל מה זה שוק הפרסום במדינת ישראל? הוא מתחלק לשניים: המדיה שנמצאת בידיים פרטיות והכסף של לפמ מגיע אליה משום שהיא בבעלות פרטית, והשני הם גורמי הייצור - דהיינו עולם הפרסום. לפמ עובדת עם פרילנסרים בתחום הקופי, ארט, מיתוג, עיצוב ואסטרטגיה. הפרילנסרים האלה הם יוצאי משרד הפרסום שמאסו במשרדי הרפסום שלהם - הם שייכים לשוק הפרטי ולא למדינה והם גם מקבלים כסף מאיתנו. אותן חברות ההפקה שעובדות עם לפמ עובדות גם בשוק הפרטי ומקבלות את הכסף של לפמ, אותם מכוני מחקר שעובדים בשוק הפרטי עובדים גם עם לפמ ומקבלים את הכסף של לפמ". הלקוחות בשוק הפרטי לא יודעים כמה המשרדים משלמים לטאלנטים שלהם "על מה מלינה חנה רדו?" שואל ועונה מרגלית, "על כך שהעמלות של הכסף שנמצא בלפמ לא מתגלגלות למשרדי הפרסום הפרטיים? כי הנה הוכחתי שהכסף עצמו מגיע לשוק הפרטי". לטענתו "במשרדים פרטיים לא קיימת שקיפות כפי שהיא קיימת בלפמ - הלקוחות שם לא יודעים כמה המשרדים משלמים לטאלנטים שלהם ולא יודעים כמה עמלות ועמלות סופר הם לוקחים לעצמם, אז מה היא רוצה - היא רוצה שגם זה לא יהיה שקוף?". "אני מאחל להם בהצלחה, ובמקרה שלה" אומר מרגלית, "של הארגון שהיא מייצגת, אמר כבר הממונה על ההגבלים העסקיים את דברו, כשעסק בנושא הריכוזיות בתחום המדיה, ולכן יש כאן מצב של הפוסל במומו פוסל". לדברי מרגלית, בלפ"מ מועסקים 66 עובדים. הפונקציות המרכזיות של עובדי לפ"מ הן בתחום ניהול הלקוח. בנוסף פועלות בלפ"מ מחלקות הפקה, מחקר ואסטרטגיה, אך חלק מהפרויקטים מנווטים החוצה לספקים חיצוניים. מרגלית מתייחס לנתון זה ואומר: "הנתח של עלות השכר של עובדי לפ"מ בדו"ח הרווח וההפסד הוא 7 אחוזים מהמחזור. צריך לשאול את רדו שהיא אשת כספים מה היא חושבת על היעילות שלנו ומה עלות שכר העובדים בדוח הרווח וההפסד של משרדי הפרסום - מעל 12 אחוזים". היא מאשימה אותי על זה שאני יותר צדיק מהאפיפיור "רדו גם טענה שלפ"מ משלמת דמי סקיצות, וכן, לפמ מנסה להיות דוגמה ומופת לכך שאם מישהו טרח עבורך מגיע לו לקבל את שכרו עבור דמי סקיצות, מה שבשוק הפרטי לא משלמים ואותם עובדים לא מקבלים. אז על זה היא מאשימה אותי? על זה שאני צדיק יותר מהאפיפיור? אני חושב שהיא התבלבלה לחלוטין". כך לדברי מרגלית. המייל שהעבירה רדו לחברי איגוד הפרסום נענה בחיוב, והוא עשוי להוביל למהלך שמטרתו שחרור כספי לפ"מ והוצאות הפרסום של משרדי הממשלה למכרזים בשוק הפרטי. על מהלך שכזה אומר מרגלית: "אם זה יקרה אנחנו נלך לבית המשפט, לבג"צ ולאן שצריך ללכת. ישנן הוכחות שהכסף של לפ"מ שלטענת חנה רדו נמנע מהשוק הפרטי אכן זורם אליו. אם הממשלה רוצה לשלם עוד 30 אחוז עמלה למשרדי הפרסום אז זו בעיה אחרת". רדו Vs מרגלית - סיבוב שני לאחר פרסום הדברים באייס, ביקשה רדו להגיב עליהם. לדבריה, "אני מייצגת את כל משרדי הפרסום הפרטיים ולא רק את מקאן בטענתי זו. משרדים שמתחרים על כל תקציב פרסום ומעולם לא נהנו מתקציבים מובטחים לאורך השנה. אני מייצגת אזרחים רבים שדורשים שקיפות מכל גוף שניזון מכסף ממשלתי, ולגבי הגוף שלכם לא מצאתי שום נתון. לא שכר, לא מודל כלכלי, שום כלום. וכן אתה צודק - גיליתי את האופי של לפמ 'בזכות' מקאן וואלי, משרד פרסום שהוקם במצפה רמון, בנגב, כשמטרתו היחידה היא לחולל תעסוקה ודרך זה לשנות מציאות בנגב. בתמימותי לפני כשנתיים, כשהקמנו את המשרד, הייתי בטוחה שחלק מתקציבי הפרסום הממשלתיים יגיעו למצפה רמון, ואז גיליתי את הפטנט הזה שנקרא לפמ, שבין אם רוצים לעבוד איתו, בין אם לא, חייבים! כן כן. ואז גיליתי שלפמ שניזון מכסף ממשלתי מקפיד להעסיק אך ורק אנשים מתל-אביב, כן! כן! ולבסוף הבנתי,יש כאן דיקטטורה ששמה לפמ. ורק שנשים את העובדות כאן ועכשיו, עד היום 23 חדשים של עבודה בניו-מדיה ו-35 פרסומאים שעובדים וגרים בנגב של מדינת ישראל, לא קיבלנו אף תקציב פרסום ממשלתי, גם לא של משרדים וארועים שקשורים לנגב". רדו ממשיכה לתקוף: "כל הידע, הנסיון והיצירתיות עומדים לרשות הלקוח הציבורי בכל עת. לפמ דואגת בראש ובראשונה לאינטרסים של הלקוח שלה. למי אתם דואגים? לכמה פקידי ממשלה בכירים שהכי נח להם לעבוד איתכם כי זה מסלול ללא דין וחשבון? לידיעתך מר גדי מרגלית, אותנו, את כל משרדי הפרסום הלקוחות מודדים. הלקוחות בודקים כל מהלך וכל סכום שמוציאים, מהסיבה הפשוטה שהקמפיינים ממונים ממש מכספם ולא מכספי אזרחי המדינה (לידע כללי - יש מספר חברות בקרה אובייקטיביות שעובדות בשירות הלקוחות כדי לוודא בדיקה מקצועית)". "יש לי מספר שאלות לנוכח תגובתך", ממשיכה רדו בתגובתה. "מי זה אתם? למה אין באתר שלכם שום רשימה או תמונה של בעלי התפקידים. איפה ניתן למצוא מחירון שלכם כדי שנלמד מכם כיצד עובדים באופן הוגן? נשמח לדעת כמה אתם משלמים למי. ויותר מאשמח לראות את המאזן שלכם". "ולסיום הדאגה שלכם לפרילנסרים לא משהו, הרבה מהם שמחים לחזור למשרדי הפרסום, בתקופת המלחמה לא ממש דאגתם להם, הם היו מחוסרי עבודה, ולתנאים הסוציאליים הם צריכים לדאוג בעצמם", כתבה, "וגם הגאווה הגדולה שרק 7% הולך לשכר..., לא ברור לי אחוז ממה, אבל אחרי שאראה את המאזן אבין, לאן הולכים 83% מהכספים? דווקא הייתי שמחה שיותר כסף ילך לשכר של יותר אנשים, לפחות שתפרנסו את אזרחי ישראל בכסף של האזרחים, נראה לי הוגן".