רכב חשמלי
צילום: shutterstock

צי הרכבים הממשלתי עובר להנעה אלטרנטיבית, חשמלית והיברידית

החשב הכללי במשרד האוצר פירסם את רשימת הדגמים שזכו בתיחור הרכבים ההיברידיים של מנהל הרכב הממשלתי

רן קידר |

שדגככ

החשב הכללי במשרד האוצר פרסם את רשימת הרכבים ההיברידיים שזכו בתיחור החדש של מינהל הרכב הממשלתי. מדובר במהלך רחב היקף שנועד לקדם את יישום החלטת הממשלה על מעבר הדרגתי לרכבים עם הנעה אלטרנטיבית בלבד – היברידיים וחשמליים. בין הדגמים שזכו: יונדאי אלנטרה על כל גרסאותיה, MG ZS HYBRID, רנו ארקנה, ניסאן ג'וק היברידי, קיה נירו, טויוטה יאריס קרוס, דאצ'יה דאסטר וג'וגר, טויוטה קורולה קרוס, קיה ספורטאז', טויוטה ראב 4, קאמרי, יונדאי סונטה וסנטה פה, ודגמים נוספים.

לדברי החשב הכללי, יהלי רוטנברג, כיום כ-70 אחוז מכלי הרכב המשמשים את משרדי הממשלה הם כבר בעלי הנעה אלטרנטיבית, לעומת כ-18 אחוז בלבד בתחילת 2022. התיחור החדש מרחיב את מגוון האפשרויות לעובדי המדינה ומאפשר בחירה בין דגמים היברידיים וחשמליים. רוטנברג הודה לחטיבת הנכסים ולמינהל הרכב על קידום המהלך. הרחבת ההיצע ההיברידי מתבצעת במקביל להיערכות לקראת פרסום תיחור נוסף עבור רכבים חשמליים, שצפוי להתפרסם בשבועות הקרובים.

חשוב לציין כי בשוק הרכב הממשלתי והפרטי, עובדי ציי רכב נהנים מהטבת שווי שימוש חודשית – 1 310 שקל לרכב חשמלי, 1 090 שקל לפלאג‑אין, ו‑540 שקל להיברידי מלא. עם זאת הטבות אלה מוגבלות לעד סוף 2025 והמדינה עשויה לרענן אותן לאחר מכן. 

לדברי החשב הכללי, יהלי רוטנברג, כיום כ-70 אחוז מכלי הרכב המשמשים את משרדי הממשלה הם כבר בעלי הנעה אלטרנטיבית, לעומת כ-18 אחוז בלבד בתחילת 2022. התיחור החדש מרחיב את מגוון האפשרויות לעובדי המדינה ומאפשר בחירה בין דגמים היברידיים וחשמליים. רוטנברג הודה לחטיבת הנכסים ולמינהל הרכב על קידום המהלך.

צמצום עלויות ושיפור סביבתי

המעבר להנעה אלטרנטיבית אינו רק צעד טכנולוגי, אלא גם כלכלי וסביבתי. במשרד האוצר מדגישים כי השימוש ברכבים היברידיים וחשמליים מפחית את הוצאות הממשלה על דלק ותחזוקה, מפחית את זיהום האוויר, ומייעל את פעילות גופי המגזר הציבורי.

צי הרכב הממשלתי כולל כיום כ-15 אלף כלי רכב, והוא משמש את משרדי הממשלה, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, מערך הכבאות וההצלה ועוד. גם רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות וגופים ציבוריים נוספים עושים שימוש קבוע בתיחורים, וכיום הם כולם מחויבים ברכישת רכבים עם הנעה אלטרנטיבית בלבד.

דן גונן, סגן בכיר לחשב הכללי וראש חטיבת הנכסים, ציין כי מינהל הרכב הממשלתי ממשיך להרחיב את היצע הרכבים ההיברידיים והחשמליים כל עוד אין עדיין פריסה רחבה מספיק של עמדות טעינה חשמליות ברחבי המדינה. לדבריו, המהלך כולו משתלב במדיניות כוללת להפחתת פליטות ולייעול צריכת האנרגיה של נכסי הממשלה.

האם נראה בקרוב מדיניות ברורה בהקשרי הרכבים החשמליים? 

השילוב של עליה במס רכישה, ביטול הטבות בשווי שימוש ועלייה באגרות רישוי (חלקן זינקו אלפי שקלים לשנה) מקשה על תכנון ליסינג וחישוב עלות כוללת של בעלות רכב.  ההכרזה הרשמית של החשב לגבי המעבר להנעה אלטרנטיבית הוא טוב, אבל דרושה מערכת מס ברורה ויציבה, לרבות תעריף נסועה והטבות שימור, כדי שהציבור יבין את הכדאיות ואת ההשלכות הפיננסיות שבמעבר לרכב חשמלי או היברידי.

כרגע המס על חשמליות גבוה יחסית, מס הנסועה מתקרב, והטבות שווי השימוש מתמהמהות. בעוד שהמטרה היא לאזן בין מיסוי ירוק להכנסות המדינה, היעדר וודאות מחייב ממשק ברור ותחזיות מדיניות לטווח ארוך.



הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רכב חשמלי
צילום: pixabay

תחזית משרד האנרגיה: 2 מיליון מכוניות חשמליות תוך עשור, 100% עד 2050

כמה כלי רכב חשמליים יהיו בישראל בשנת 2030? באיזו שנה כל כלי הרכב הפרטיים על הכביש יהיו מבוססי חשמל בלבד? מה הביקוש לטעינת כלי הרכב החשמליים בעשורים הקרובים? כמה אוטובוסים חשמליים נראה בישראל בעוד למעלה מעשור? וכיצד ישפיע פרויקט "המטרו" על הביקוש לחשמל?
דור עצמון |

בשנת 2030 צפויה התחבורה החשמלית בישראל לצרוך כ-6% מהביקוש לחשמל במשק וכ-15% מהביקוש בשנת 2050, כך עולה מתחזית משרד האנרגיה והתשתיות. עוד אומרים במשרד כי בשנת 2030 ייסעו בכבישי ישראל ב-1.3 מיליון כי רכב חשמליים לעומת כ-70 אלף מכוניות ב-2023. במשך עשרות שנים היה הרכב החשמלי בגדר חלום אשר יביא לחסכון עצום בעלויות ובעצם ייתר את השימוש בדלק, יביא לשסביבה ירוקה יותר ויוזיל את העלויות עם המעבר לחשמל. שנים רבות לקח עד שהחלום הפך למציאות והמכוניות החשמליות הפכו כבר לדבר שבשגרה ומובן מאליו. הן בכל מקום. בין החלטות המששלה בתחום התחבורה החשמלית ניתן למצוא כי עד 2030 כ-95% מכלי הרכב הפרטיים החדשים יהיו חשמליים, עד 2026 כל האוטובוסים העירוניים החדשים יהיו חשמליים, עד 2035 כ-50% מכלי הרכב מעל 3.5 טון (משאיות) יהיו חשמליים וכן כי כל כלי הרכב הממשלתיים החל מ-2025 יהיו חשמליים. מדובר אם כן ביעדים מרשימים לכל הדעות אשר ממעידים באופן חד וברור על המחויבות הממשלתית למעבר לאנרגיה ירוקה, נקייה וחסכונית. המודל של משרד האנרגיה מתבסס על 4 משתנים עיקריים: מספר כלי הרכב הכולל, שיעור החדירה (סך כלי הרכב החשמליים מסך הרכבים), נסועה (כמה ק"מ כל כלי רכב חשמלי יעבור בשנה) וצריכת האנרגיה לרכב (כמה קילו-וואט שעה/חשמל הרכב צורך לכל ק"מ נסיעה). לכל משתנה הציגו במשרד האנרגיה תרחישים בדרגות שונות באשר להיתכנות. רכבים פרטיים

עד סוף השנה יהיו בכבישי ישראל כ-70 אלף רכבים חשמליים. עפ"י המודל של משרד האנרגיה צפויים להיות ב-2030 כ-1.29 מיליון רכבים חשמלים בכבישים וכ-6 מיליון רכבים פרטיים ב-2050, כך שבשנה זו כלל המכוניות החדשות תהיינה חשמליות. מבחינת הנסועה, כיום מכונית חשמלית נוסעת כ-19.5 אלף ק"מ בשנה, נתון שצפוי לרדת ב-17 אלף ק"מ בשנת 2030 ול-15.2 אל ק"מ בשנת 2050. צריכת החשמל כיום לרכב חשמלי עומדת על 0.19 קילו-וואט שעה לק"מ, נתון שצפוי לרדת ל-0.181 קילו-וואט שעה לק"מ ב-2030 ול-0.15 קילו-וואט שעה לק"מ ב-2050. שיעור החדירה של כלי הרכב החשמליים עומד כיום (2023) על כ-16% מהרכבים החדשים. המודל של משרד האנרגיה מצביע על עלייה ל-26% ב-2025 ולזינוק של 90% ב-2030. במשרד האנרגיה מעריכים כי עד שנת 2040 כ-100% מהמכוניות החדשות בישראל תהיינה חשמליות. ניסיון העבר מלמד שמוצר שהגיע לאחוז חדירה של כ-8% לפחות נמצא בפוטנציאל גבוה במיוחד להרחבת החדירה, על אחת כמה וכמה חדירה נוכחית של כ-16%. בהתאם להתרחבות שיעור החדירה של כלי הרכב החשמליים, מציג המודל של משרד האנרגיה את הירידה הצפויה בכמות כלי הרכב מונעי בנזין לאורך השנים. למעט עלייה קלה בשנתיים הקרובות, המודל צופה ירידה עקבית לאורך השנים כך שב-2030 יהיו בישראל 2.8 מיליון כלי רכב בעלי מנוע בנזין, כ-1.74 מיליון כלי רכב בעלי מנוע בנזין ב-2035 וכ-880 אלף כלי רכב בעלי מנוע בנזין ב-2040. אוטובוסים עד סוף השנה צפויים להיות בישראל כ-1,400 אוטובוסים חשמליים, מספר שעתיד לגדול לכ-7,800 אוטובוסים חשמליים ב-2030 ולכ-58,100 אוטובוסים חשמליים ב-2050. שיעור החדירה עד סוף השנה הנוכחית צפוי לעמוד עפ"י מודל משרד האנרגיה על כ-22%, ב-2030 עתיד לעלות לכ-37%, ב-2035 לזנק ל-60% וב-2045 כלל האוטובוסים החדשים עתידים להיות חשמליים. סך צריכת החשמל של האוטובוסים החשמליים צפויה לעמוד על כ-0.6 טרה-וואט ב-2030, כ-1.8 טרה-וואט ב-2040 ועל כ-3.4 טרה-וואט ב-2050. בהתאם, צריכת הדלקים עתידה לרדת לכ-439 מילון ליטר ב-2030, לכ-257 מיליון ליטר ב-2040 ולכ-26 מיליון ליטר בלבד ב-2050. משאיות עד 3.5 טון המודל של משרד האנרגיה צופה כ-18.6 אלף משאיות חשמליות של עד 3.5 טון בשנת 2030 וכ-250 אלף משאיות חשמליות של עד 3.5 טון בשנת 2050. עד סוף השנה הנוכחית צפוי לעמוד שיעור החדירה של המשאיות החשמליות של עד 3.5 טון על כ-18%, ללא שינוי משעותי עד 2030, אם כי בשנת 2035 הוא צפוי לזנק לכ-79% וב-2045 ל-100%. סך צריכת החשמך של המשאיות החשמליות של עד 3.5 טון צפוי לעמוד עפ"י המודל על כ-0.5 טרה-וואט שעה ב-2035 ועל כ-1.3 טרה-וואט שעה ב-2050. בהתאם, צריכת הדלקים של משאיות אלו תרד כד שהצפי הוא לצריכת דלקים של כ-452 מיליארד ליטר ב-2030, כ-180 מיליארד ליטר ב-2040 וכ-6 מיליארד ליטר ב-2050. משאיות במשקל 3.5-12 טון מודל משרד האנרגיה מצביע על כ-900 משאיות חשמליות במשקל 3.5-12 טון בשנת 2030 ועל כ-113 אלף משאיות חשמליות במשקל 3.5-12 טון בשנת 2050. שיעור החדירה הצפוי של המשאיות החשמליות מסוג זה צפוי לעמוד על כ-5% ב-2030, לזנק לכ-46% ב-2040 ולעמוד על כ-59% בשנת 2050. צריכת החשמל של המשאיות החשמליות במשקל 3.5-12 טון צפויה לעמוד על 0.2 טרה-וואט שעה ב-2035 ועלכ-1.7 טרה-וואט שעה ב-2050. בהתאם צריכת הדלקים צפויה לרדת לכ-500 מיליון ליטר ב-2030, כ-340 מיליון ליטר ב-2040 ולכ-97 מיליון ליטר בלבד ב-2050. משאיות מעל 12 טון כיום אין בישראל משאיות חשמליות במשקל של מעל 12 טון אך לפי המודל של משרד האנרגיה אנו צפויים לראות כ-12 אלף משאיות כאלו עד שנת 2050. להבדיל משאר הקטגוריות, במשרד האנרגיה נקטו בקו מעט יותר שמרני בקטגוריה של משאיות אלו וצופים שיעור חדירה של כ-2% ב-2030, כ-8% ב-2040 ושל כ-12% ב-2050. הסיבה לכך היא שקיימת המון אי-וודאות בשוק בנוגע להתפתחות הטכנולוגית של קטגורית המשאיות הכבדות ונכון לעת הזו עדיין אין פתרון חשמלי שעונה בצורה מיטבית על השימוש הנוכחי בדלקים למשקלים אלו. בהתאם לחוסר הוודאות בענף, במשרד האנרגיה צופים כי בקטגוריה זו לא צפויה להיות ירידה בכמות השימוש בדלקים כך שב-2030 הצפי הוא לשימוש בכ-880 מיליון ליטר דלקים, ב-2040 שימוש בכ-1.05 מיליארד ליטר דלקים וב-2050 שימוש בכ-1.21 מיליארד ליטר דלקים. רכבות המודל של משרד האנרגיה הביא בחבשבון גם את פרויקט החשמול של רכבת ישראל שנמצא בעיצומו, את הרק"לים בשונים בירושלים, תל אביב וקו חיפה-נצרת, ואף את פרויקט המטרו שעתיד לפעול החל מ-2035. במשרד צופים כי סך צריכת החשמל של הרכבות תעמוד עד סוף השנה הנוכחית על כ-0.24 טרה-וואט שעה, ב-2030 תעלה לכ-0.89 טרה-וואט שעה, ב-2035 תזנק לכ-2.12 טרה-וואט שעה וב-2050 תעמוד על כ-3.76 טרה-וואט שעה. מה יהיה שיעור השימוש בחשמל בתחבורה היבשתית מסך הצריכה במשק? המודל של משרד האנרגיה מפורט מאוד ושם דגש גדול על עצם המער מדלקים מזהמים לאנרגיה ירוקה ונקייה. עפ"י התחזיות, כבר במחצית השנייה של העשור הנוכחי אנו צפויים לראות גידול חד בצריכת החשמל של התחבורה היבשתית כך שאם הצריכה היום מהווה כ-1% מסך צריכת החשמל במשק, בשנת 2030 הצריכה צפויה לעמוד על 6% מסך הצריכה במשק ועל כ-15% בשנת 2045. בהתאם, תחזית צריכת הדלקים יורדת בהתמדה למעט בקטגוריית המשאיות במשקל של מעל 12 טון משום שכאמור חוסר הוודאות בתחום זה עדיין גדולה. טעינת כלי רכב חשמליים האגף לתחבורה נקייה בחטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה תומך בהקמת תשתיות טעינה ציבורית בכל רחבי הארץ. האגף פועל גם להקל ולעודד הקמה של עמדות טעינה פרטיות, בדגש על בניינים משותפים, ובמסגרת זאת מקדם רגולציה תומכת, הנגשת מידע לציבור הרחב, עידוד תחרות, ועוד. משרד האנרגיה והתשתיות גם מקדם את היערכות משק החשמל לביקושים הגדולים לחשמל הצפויים מסקטור התחבורה, בין היתר באמצעות פיתוח רשת ההולכה והחלוקה, קידום טעינה מנוהלת בכלי רכבים חשמליים וכלים נוספים.