עוד סיבה לחשש: ייצוא הסחורות בתעשיות הטכנולוגיות צלל בכמעט 28% בחודשים האחרונים

הייצוא הישראלי ממשיך להחלש, והמגמה בהחלט אמורה להדאיג את קובעי המדיניות פן ייכנס המשק למיתון
גיא ארז | (2)
נושאים בכתבה יצוא

בזמן שבנק ישראל משחרר תרחישי קיצון למצב המשק, הכלכלה הישראלית מקבלת היום (ב') איתות מדאיג נוסף לגבי מצבה: לפי הלמ"ס, הגירעון בסחר בסחורות (ללא אניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) מתחילת השנה הסתכם ב-14 מיליארד שקל, וזאת לעומת 5.6 מיליארד ש"ח בשנת 2015 כולה(!). כמו כן, על פי נתוני המגמה בחודשים האחרונים (מארס-מאי) נרשמה ירידה של לא פחות מ-27.8% ביצוא הסחורות בתעשיות הטכנולוגיה העילית.

כזכור, לפני כשבועיים פורסמו נתונים מדאיגים לגבי ייצוא הסחורות במשר הישראלי, וזה ירד בכמעט 22% בחודשים פברואר-אפריל. מעבר לכך, יצוא ההיטק צנח בכ-32% - והנתונים הביאו לחששות מהתקרבותו של מיתון לכלכלה הישראלית - וכעת נדלקת נורת אזהרה נוספת למשק.

אם כן - הנתונים הנ"ל אמנם חופפים בחלקם לנתונים הקודמים - אך ניתן להסיק כי המגמה זהה - ובהחלט מדאיגה. לגבי הטכנולוגיה העילית, ה"קטר" של המשק הישראלי, מדובר בהמשך מגמת ההחלשות (החזקה) של תחום זה, כשבחודשים דצמבר 2015 עד פברואר 2016 נרשמה צניחה של 28.7%.

נציין כי סחר הסחורות בחודש מאי האחרון הושפע בין היתר משינויים בערך השקל הישראלי לעומת המטבעות בהם נערכות עסקאות היבוא והיצוא: בחודש מאי 2016 נחלש השקל ביחס לדולר ארה"ב ב- 0.9%, ביחס לאירו ב-0.7%, ביחס ליין היפני ב-1.7% וביחס ללירה שטרלינג ב-2.6%. לעומת זאת, התחזק השקל ביחס לפרנק השוויצרי ב-0.5%.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עודי חמודי 14/06/2016 12:30
    הגב לתגובה זו
    הכנסות משרדי עורכי הדין עלו באותה תקופה במיליארדים וזאת עקב הצורך לטפל באלפי מקרי השחיתות החדשים שנתגלו במדינה באותה תקופה. הכנסות אלו בתוספת הקנסות והפקעת הרכוש ישמשו לתוספת 10 אגפים חדשים לשרות בתי הסוהר!
  • 1.
    אופפפ מיתון. נראה גיבורים מחזירים משכנתא של מיליון. חחח (ל"ת)
    הנביא 13/06/2016 13:33
    הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחיירם לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.