מארק צוקרברג פייסבוק
צילום: פייסבוק
פרשנות

יחזור אליה כבומרנג: פייסבוק חסמה חדשות ופוליטיקאים באוסטרליה

החוק החדש שמחייב את ענקיות הטק לשלם לאתרי חדשות מייצר הדים ומביא את עיני הרגולטורים בעולם להתמקד בתקדימים שם. בעוד פייסבוק בחרה גישה אגרסיבית, גוגל מסתגלת למצב החדש
ארז ליבנה | (10)

לאחר למעלה מעשור של זחיחות, ככלל, כל ענקיות הטק האמריקאיות הולכות בשנתיים האחרונות על ביצים. הן הפכו להיות גדולות מאוד. יש כאלה שיאמרו גדולות מדי. זה הביא רגולטורים בארה"ב, באירופה – ובהקבלה גם בסין עם עליבאבא (BABA), טנסנט (TCEHY) ועוד – לבחון את פעילותם ולנסות למצוא דרכים להגביל את כוחן.

כי כשלאפל (AAPL) שווי שוק של 2 טריליון דולר, לאמזון (AMZN) שווי של 1.66 טריליון ולגוגל (GOOG) שווי של 1.4 טריליון, זה אומר שהן חזקות יותר ובעלות משאבים גדולים יותר ממרבית מדינות העולם. אנחנו מכירים אותן כמניות ה-FAANG, שזה ראשי התיבות שמורכבות מפייסבוק (FB), אפל, אמזון, נטפליקס (NFLX) וגוגל (GOOG) – למרות שכבר אפשר להכניס פנימה גם את טסלה (TSLA). או T-FAANG אם תרצו.

הבעיות של פייסבוק וצוקרברג נערמות

מכולן, נראה שפייסבוק של מארק צוקרברג נמצאת בבעיה הגדולה ביותר – יש כאלה שיאמרו פונדמנטלית. כלומר מהותית ובסיסית. למה? קודם כל כי הקור ביזנס שלה מותקף – יש כאלה, והם לא מעטים, שיאמרו בצדק גמור. זה לא רק זה. כמות החזיתות שעמה מתמודדת הרשת החברתית הגדולה בעולם, שכוללת גם את אינסטגרם ו-וואטסאפ, היא גדולה מאוד.

מצד אחד, צוקרברג נלחם במלחמה מאוד מתוקשרת מול אפל של טים קוק, לאחר שהאחרונה שינתה את אפשרויות המעקב שהיא מעניקה לפייסבוק והעבירה את הכוח למשתמשים. פייסבוק, שהמודל העסקי שלה בנוי על מיקרו-טרגוט – כלומר מעקב מסיבי ושיטתי אחר המשתמשים – כדי להתאים להם פרסומות מתאימות, ראתה בזה, בצדק, כמכה מתחת לחגורה. משם מגיע הכסף הגדול של FB ומשתמשי אפל הם חלק לא מבוטל ממשתמשים אלה והם, פשוטו כמשמעו, יכולים לחסום את הגישה של FB למידע שלהם. נורא נכון?

 

עוד סיבה? FB נמצאת תחת מתקפה גם בארה"ב, בשל חלקה בתקיפת בניין הקפיטול בחודש שעבר, כשמיני ארגונים של עוצמה לבנה ועוד כמה ארגונים משיחיים, התאגדו שם, בין היתר, ותכננו את תכנוניהם. היא גם חטפה על כך שחסמה חשבונות של אנשים הקשורים לתקיפה, כולל של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ.

באוסטרליה יצאו להגנת העיתונות והענקיות רועדות

אבל הסיבה האחרונה והכי רלוונטית מגיעה מאוסטרליה. שם חוק חדש בא לתקן עוול, שנגרם בעיקר למוציאים לאור של חדשות ובעיקר בפלטפורמות של גוגל ופייסבוק; שהן החברות החזקות בתחום הפרסום המקוון בעולם כולו וגם באוסטרליה. כמה חזקות? באוסטרליה לבדה גוגל שולטת על 95% משוק החיפושים המקוונים בשוק שלמעלה מ-25 מיליון בני אדם.

 

זה עוול משווע, שמאיים להוריד את העיתונות החופשית על ברכיה. מוציאים לאור לא רק שלא מקבלים כסף עבור תכנים שהן ייצרו במקצועיות ותוך השקעה עצומה של משאבים, התכנים ניתנים לכל דכפין ללא עלות, כשחמור מכך, המוציאים לאור נאלצים לשלם ל-FB כסף בתמורה לפרסום וקידום עצמי. אבסורד במיטבו.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

אם ענקיות הטק חשבו שהכוח שלהן יצליח לשנות את רוע הגזרה אז הן טעו. גוגל כבר איימה לסגור לאוסטרליה את האינטרנט, אבל חזרה בה ובמקום זאת החלה ליישר קו עם המדיניות החדשה.

רק היום דווח כי חתמה על הסכם שני במדינה, הפעם מול ניוזקורפ של רופרט מרדוק. העסקה שנחתמה ל-3 שנים, מצטרפת לשורת עסקאות שחתמה גוגל מול ענקיות גלובליות, ביניהן בלומברג, ניו יורק טיימס ועוד, לפלטפורמת החדשות החדשה שגוגל מקימה – גוגל שואוקייס. כנראה שגוגל הבינו שפעולה אלימה לא תועיל לחברה. להפך, זו חרב פיפיות.

 

אז בעוד גוגל כבר הבינה פחות או יותר לאן הרוח נושבת, התגובה האחרונה של פייסבוק באוסטרליה, שבה חסמה הרשת החברתית את האפשרות לשתף חדשות וגם תכנים פוליטיים, כנראה שתוביל ללא מעט השלכות. או בלקסיקון האוסטרלי, זה יחזור אליהם כבומרנג.

 

למה? כי עזבו לרגע את התוכן החדשותי, חסימתם של פוליטיקאים אוסטרלים לרשתות החברתיות ללא הצדקה אמתית, תביא את הפוליטיקאים לדרך הנקמה. ולא רק באוסטרליה. זה יכול להוביל ללחץ משמעותי מאוד על פייסבוק ועל תזרימי ההכנסות שלה.

 

בעיתונות העולמית לא סתם עוקבים אחרי הפרשה וגם ממשלות עוקבות, בעיקר לראות את תגובתן של גוגל ופייסבוק. התגובות של שתי החברות מעידה בעיקר שצוקרברג בלחץ ושאולי, כמויות השתן העצומות שצבר עלו לו לראש. את ההשלכות פייסבוק תקבל בחודשים ובשנים הקרובות בשווקים הכי ריווחיים שבהן היא מבוססת – כלומר, ארה"ב ואירופה, כשגם הודו עלולה להיות הבאה בתור.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    יהודי 18/02/2021 18:23
    הגב לתגובה זו
    מתאים גם לנו היהודים שייסגרו את כול העמלקים שב"ה הכול ייקרוס להם וצא לחופשי לדעת לחיות בלי קליפת גוג
  • 9.
    שלמה 18/02/2021 17:08
    הגב לתגובה זו
    מקווה שתעלם בקרוב דרך אגב "כל דכפין" ולא כל דיחפין , כפין בארמית -רעב כל דיכפין יתי ויכול - כל הרעב יבוא ויוכל
  • 8.
    כבר הוכח במאה אחוז שטרמפ לא היה קשור למהומות! מספיק עם (ל"ת)
    למ 18/02/2021 14:52
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אור 18/02/2021 14:38
    הגב לתגובה זו
    גם מה הם מפסידים מזה? עוד דרך לחשוף קוראים. אני לא משתמש בפייסבוק ומבחינתי בפייסבוק יש בעיקר רעל.
  • 6.
    מהפה של הכתב לאלוהים 18/02/2021 14:17
    הגב לתגובה זו
    העולם יהיה טוב יותר
  • 5.
    פייסבוק זה פחזבל של 18/02/2021 14:05
    הגב לתגובה זו
    פייסבוק מטפחת שיח של שנאה ובאותה נשימה חוסמת כל ביקורת לא מתלהמת כלפי חרדים וכלפי התנהלותו המושחתת של נתניהו , מאז שקלטתי את זה אני מחרים את פייסבוק פלטפורמה לקידום פייק של נוכלים.
  • 4.
    ארז 18/02/2021 13:55
    הגב לתגובה זו
    ״זה עוול משווע, שמאיים להוריד את העיתונות החופשית על ברכיה. מוציאים לאור לא רק שלא מקבלות כסף עבור תכנים שהן ייצרו במקצועיות ותוך השקעה עצומה של משאבים, התכנים ניתנים לכל דיחפין ללא עלות, כשחמור מכך, המוציאים לאור נאלצים לשלם ל-FB כסף בתמורה לפרסום וקידום עצמי. אבסורד במיטבו.״ מה העוול, שגוגל/פייסבוק מצליחים יותר מהעתונים? שאנשים מעדיפים להעבר את הזמן שלהם שם ולא בקריאת חדשות? שהחברות עושות יותר כסף? לא כתבת שום דבר בכתבה שמסביר למה יש פה עוול. זה שרוב עוגת הפרסום הולכת אל החברות הללו לא אומר שיש פה עוול... ומה האבסורד? אנשים מעדיפים ללכת לפייסבוק במקום לקרוא עיתון. העיתון רוצה למשוך אליו אנשים מפייסבוק והוא משלם כדי שהם יבואו. למה מגיע לעיתון תעבורה מפייסבוק? נשמע כמו מישהו שמדבר מפוזיציה (עיתונאי) ולא מסוגל לקחת צעד אחורה ולתאר את המצב בצורה אובייקטיבית
  • 3.
    פייסבוק זה מדינה או חברה ? (ל"ת)
    ניר כהן 18/02/2021 13:52
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מוש 18/02/2021 13:26
    הגב לתגובה זו
    מדי הרבה כח וכח משחית את האדם
  • 1.
    מעולם לא היה מוצר כל כך מיותר ומזיק לאנושות כמו פייסבוק (ל"ת)
    יעקב 18/02/2021 12:40
    הגב לתגובה זו
טיוטה. קרדיט: רשתות חברתיותטיוטה. קרדיט: רשתות חברתיות

טויוטה: ירידה במכירות אחרי 11 חודשים של עליות, הלחץ מסין מתגבר

ירידה שנתית ראשונה במכירות מאז תחילת השנה, האטה בייצור וזהירות גוברת מצד ההנהלה; השוק הסיני מאבד מומנטום ואילו גם אירופה ואסיה 

רן קידר |
נושאים בכתבה טויוטה

ענקית הרכב, טויוטה מוטור, סיימה את חודש נובמבר 2025 עם נתונים שמסמנים תפנית שלילית לאחר כמעט שנה של צמיחה רציפה. יצרנית הרכב היפנית דיווחה על ירידה של 1.9% במכירות הגלובליות המאוחדות, הכוללות גם את דייהטסו והינו (Hino), לרמה של 965,919 כלי רכב. מדובר בירידה השנתית הראשונה של החברה זה 11 חודשים, נתון שמדגיש את התגברות הלחצים בענף הרכב העולמי ואת השפעתה המכרעת של סין על התוצאות.

ההאטה במכירות לוותה גם בירידה חדה יותר בצד ההיצע: הייצור העולמי של הקבוצה ירד ב-3.4% לעומת נובמבר אשתקד והסתכם ב-934,001 כלי רכב. הפער בין הירידה במכירות לירידה בייצור משקף גישה זהירה יותר מצד טויוטה, שמעדיפה להתאים את קצב הייצור לסביבה של ביקושים מתמתנים ואי-ודאות רגולטורית וכלכלית.

הגורם הסיני 

עיקר הפגיעה נרשמה, שוב, בשוק הסיני. מכירות טויוטה בסין צנחו ב-12.1% לעומת השנה שעברה והסתכמו ב-154,465 כלי רכב. בחברה ציינו כמה גורמים מצטברים שהובילו לירידה: הפסקת תוכניות סובסידיה לרכב חשמלי ולרכב חסכוני בדלק באזורים נרחבים, דחיית החלטות רכישה מצד לקוחות על רקע חוסר ודאות סביב מדיניות ממשלתית חדשה, וכן תהליכי מעבר בין דגמים, כולל שינויים בדגמי מפתח כמו ה-RAV4.

הנתונים מסין ממחישים עד כמה השוק, שהיה מנוע צמיחה מרכזי עבור יצרניות רכב זרות, הפך לגורם סיכון. מעבר לתחרות הגוברת מצד יצרנים מקומיים, הפחתת התמיכה הממשלתית והסביבה הפוליטית המורכבת מקשים על שמירת היקפי המכירות. עבור טויוטה, שמחזיקה נוכחות רחבה במדינה, מדובר באתגר אסטרטגי ארוך טווח.

מגמה מעורבת בשאר העולם

בזמן שסין הכבידה, השוק היפני סיפק נקודת אור מתונה. המכירות ביפן עלו ב-1.5% והגיעו ל-177,130 כלי רכב, הודות לביקוש מקומי יציב יחסית. עם זאת, מחוץ ליפן נרשמה ירידה של 2.6% במכירות, לרמה של 788,789 יחידות, נתון שממחיש כי ההאטה אינה מוגבלת לסין בלבד.

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

מצרים מפחיתה ריבית בפעם החמישית השנה: האינפלציה בירידה

האינפלציה במצרים 12.3%, הריבית על הלוואות כ-20%

משה כסיף |
נושאים בכתבה ריבית מצרים

הבנק המרכזי של מצרים הודיע על הפחתת ריבית חמישית בשנת 2025, לאחר שהאינפלציה הפתיעה כלפי מטה ואפשרה למעשה מדיניות מוניטרית מקלה יותר. הריבית על פיקדונות ירדה ב-100 נקודות בסיס לרמה של 18%, והריבית על הלוואות ירדה באותו שיעור ל-21%.

המהלך, של הבנק המרכזי שיצר הפתעה בקרב חלק מהכלכלנים, משקף את ניסיונה של קהיר לאזן בין הורדת עלויות המימון של המדינה והמערכת הבנקאית לבין שמירה על יציבות מחירים. למרות שהאינפלציה עדיין נמצאת ברמה דו-ספרתית, ההאטה האחרונה בקצב עליית המחירים מאפשרת לבנק המרכזי להמשיך בהדרגתיות במסלול ההורדות.

אינפלציה נמוכה מהצפוי

הגורם המרכזי שהביא להורדת הריבית הנוספת הוא ירידת האינפלציה הכללית ל-12.3% בנובמבר, נתון מפתיע לנוכח קיצוץ בסובסידיות הדלק שנעשה כחלק מרפורמות בתמיכת קרן המטבע. הבנק המרכזי ציין כי עדיין קיים לחץ מתמשך באינפלציה שאינה מזון, כמו עלויות שירותים וסחורות שאינן בסיסיות, וכן מתיחות גיאופוליטית עולמית כגורמי סיכון. המסר הוא שהקיצוץ מהווה התאמה זהירה לנתונים ולא שינוי מהותי במדיניות.

נזכיר כי בתחילת 2024, מצרים העלתה את הריבית לשיא והפחיתה את ערך המטבע בכ-40%. צעדים אלו היו חלק מתיקון רחב שנועד לייצב את שוק המטבע, לצמצם עיוותים ולאפשר כניסת מימון חיצוני. במקביל, מצרים קיבלה חבילת תמיכה גלובלית בהיקף של כ-57 מיליארד דולר כדי להתמודד עם לחצים חריפים כמו מחסור במטבע זר ותשלומי ריבית כבדים על התקציב. כל שינוי בריבית נבחן גם דרך הפריזמה של שירות החוב: ריבית גבוהה מדי מכבידה על המדינה, אך ריבית נמוכה מדי עלולה לפגוע ביכולת למשוך הון זר.

המטרה: אטרקטיביות למשקיעים זרים

מאז תחילת 2025, מצרים מבצעת הורדה הדרגתית בריבית תוך שמירה על פער מספיק גדול כדי להישאר אטרקטיבית למשקיעים זרים באפיקי חוב מקומיים. זהו איזון מורכב: הורדת הריבית מקלה על התקציב ועל פעילות עסקית, אך אם היא מהירה מדי, עלולה להתחדש לחץ על המטבע ועל האינפלציה.