הנאמן של ג'מבו סטוק מעדכן - חובות החברה נאמדים ב-40 מיליון שקל
רשת ג'מבו סטוק, אשר הוקמה בשנת 2016, סגרה את שעריה בפסח האחרון. הנאמן של הרשת - עוד" אמיר ברטוב, מסר היום נתונים ראשוניים בנוגע למצב החובות של הרשת, מה הוביל לקריסתה (לפי הערכותיו) ואמר כי בעלי החברה, רועי ונונו, אשר מתגורר כעת בחו"ל, לא הסכים לשתף במיקומו עקב איומים לחייו. "כבר כעת ברור כי לא ניתן להמשיך ולהחזיק את החברה במצבה הנוכחי בו כל הסניפים נעולים, אינם פעילים ואינם מייצרים הכנסות ובכך נגרמים, הלכה למעשה, נזקים כבדים לחברה ולנושיה" כתב עורך הדין בדוח שלו.
על פי הנאמן החברה נמצאת בחובות של כ-40 מיליון שקל - נתונים ראשוניים, בסופו של דבר הסכומים עלולים אף לעלות. מהדוח עולה כי חובות הרשת לבנקים נאמדים בסך כולל של כ-17 מיליון שקל, חובות לספקים נאמדים בכ-20 מיליון שקל וחובות בדין קדימה (לעובדים ורשויות) נאמדים בכ-1.65 מיליון שקל.
על מצב הבעלים נכתב בדוח: "הבעלים, רועי ונונו, יצר קשר עם הנאמן סמוך לאחר מינויו. ונונו מתגורר בחו"ל, במקום ובארץ שלא ידועים לנאמן. לטענתו, הוא עבר להתגורר בחו"ל כבר לפני כשנה ולאחרונה החליט שלא לשוב לארץ ולסגור את הרשת עקב איומים שקיבלו הוא ומשפחתו. הקשר של הנאמן עם ונונו נעשה לעת הזו רק באמצעות עורך דינו בתיאום מראש ובשיחות זום בלבד. לנאמן אין קשר ישיר עם ונונו. תחת מגבלות אלה משתף ונונו לעת הזו פעולה עם הנאמן והצהיר כי יסייע ככל יכולתו במידע ובהפעלה של הרשת ככל שהנאמן ימליץ על כך והפעלת הרשת תאושר בבית המשפט".
עד הפסקת הפעילות הרשת הפעילה 18 סניפים ברחבי הארץ והעסיקה כ-300 עובדים. הנאמן כתב על הסיבות שככל הנראה הובילו לנפילה: "ככל הנראה בשל הקושי התזרימי אליו נקלעה צמצמה החברה את המגוון והאיכות של המוצרים שהזמינה, מה שגרם ללקוחות לנטוש את סניפי הרשת ולהעדיף את המתחרים וכך נוצר מעגל שוטה שהזין את עצמו והעמיק את "הבור" התזרימי אליו נקלעה החברה. מבדיקות ראשונות שביצע הנאמן הזמני עולה כי חלק לא מבוטל מסניפי החברה פעל בשנת 2022 במתווה הפסדי".
- חייב 2 מיליון שקל, ויחזיר רק 500 אלף - למה?
- ספרית העניקה דירה לעובדת, פיטרה אותה - האם המתנה תבוטל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מתנה או הלוואה? הכרעה במאבק בין החמות לכלה
אמו של הגרוש טענה כי העבירה לבני הזוג 680 אלף שקל כהלוואה לרכישת הדירה, כלתה לשעבר התעקשה שמדובר במתנה - והמאבק הוכרע באולם בית המשפט לענייני משפחה בירושלים. השופטת בחרה להעדיף את גרסת הכלה לשעבר, וקבעה כי הכספים אינם חוב שיש להשיבו. הראיות לא הותירו
מקום לספק: הנתבעת לא ידעה על הסכם ההלוואה, לא הוזמנה לחתום עליו, ומעולם לא נאמר לה כי יהיה עליה להשיב את הכספים
זה היה סיפור משפחתי מוכר ונפוץ: בני זוג צעירים, בתחילת דרכם, מנסים לקנות דירה שתשמש להם בית. ב-2016 הם רכשו דירה בשכונת הר חומה שבירושלים, והדרך למימון העסקה כללה שילוב של הון עצמי, משכנתא וסיוע כלשהו מההורים. אלא שעם פירוק הנישואים שנים לאחר מכן, נהפך אותו סיוע למוקד של תביעה קשה, כשאמו של הגרוש התעקשה כי מדובר בהלוואה שצריך להשיב, ואילו כלתה לשעבר טענה שהכסף ניתן כמתנה - בדיוק כפי שנוהגים הורים רבים שמעוניינים לעזור לילדיהם בשלב רכישת דירה.
התובעת, אמו של הבעל לשעבר, הגישה תביעה למתן פסק דין הצהרתי שיקבע כי הסכם הלוואה שנחתם בינה לבין בנה מחייב גם את כלתה לשעבר. לטענתה, היא העבירה לבני הזוג 680 אלף שקל, ושני בני הזוג ידעו שמדובר בכסף שיש להשיבו לאחר מכירת הדירה. מנגד, הנתבעת טענה כי לא שמעה מעולם על כל הסכם כזה, לא חתמה עליו, ואף לא הוזמנה לחתום. לדבריה, כל הסיפור הומצא רק כשנישואיה הגיעו לקו הסיום, והיא מצאה את עצמה מול חזית מאוחדת של הגרוש שלה ואמו, בניסיון לדרוש ממנה מאות אלפי שקלים שלא היו ולא נבראו כחוב.
השופטת ריבי לב אוחיון, שדנה בתיק, בדקה את חומר הראיות שהוצג בפניה במשך חודשים, בחנה את העדויות ואת המסגרת המשפטית שמגדירה כיצד מתייחסים לכספים שהורים מעבירים לילדיָם ולבני זוגם במהלך הנישואים. בפסק דין מפורט ומנומק היא דחתה את התביעה, וקבעה כי לא הוכח שמדובר בהלוואה. "הכספים המדוברים שהועברו מהתובעת לנתבעים הם בגדר 'מתנה'", כתבה השופטת בהחלטתה, והבהירה כי התובעת לא הצליחה לסתור את חזקת המתנה המקובלת על פי הפסיקה.
המתווה המשפטי שבו השתמשה השופטת מבוסס על פסיקה עקבית של בתי המשפט, ולפיה כשהורים מעבירים כספים לילדיהם ולבני זוגם במהלך הנישואים, ההנחה היא שמדובר במתנה. כפי שציינה השופטת בפסק הדין שפורסם, "נקודת המוצא היא כי יש להחיל את 'חזקת המתנה', דהיינו יש להניח כי ההורים התכוונו להעניק מתנה לבני זוג, וזאת בשל יחסי הקרבה המיוחדים השוררים ביניהם". עוד היא הדגישה כי אין במשבר נישואים שפורץ בשלב מאוחר כדי להפוך את המתנה להלוואה בדיעבד.
- ההבטחה לא נכללה בצוואה - זו הסיבה שכן תצא לפועל
- לא מתנה: החתן ישיב להורי גרושתו 150 אלף שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתבעת כלל לא ידעה על הפגישה אצל עורכת הדין
לאחר שקבעה את נקודת המוצא הנורמטיבית, עברה השופטת לבחון האם במקרה הספציפי הצליחה האם, התובעת, להביא ראיות שמסוגלות לסתור את החזקה. כאן בחנה השופטת לעומק את העדויות, ואת התמונה המורכבת שנפרשה בפניה בדיוני ההוכחות. אחד הממצאים המרכזיים שעלו מהעדויות היה העובדה שהנתבעת כלל לא ידעה על קיומה של פגישה אצל עורכת הדין אסתר טולידנו, קרובת משפחתה של התובעת, שבה נחתם ההסכם בין האם לבנה. התובעת עצמה הודתה כי לא טרחה ליידע את הנתבעת על הפגישה. בעדותה היא אף אמרה כי, "אני לא אמרתי לה, בעלה צריך להגיד לה". וכשנשאלה אם בדקה שהנתבעת אכן יודעת ומסכימה, טענה כי "הנתבע ניהל את העניין והנתבעת סמכה עליו".
